כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

יהונתן כתב, ELUSEVE

100 אחוז התשוקה של יהונתן כתב

בתחילת השנה השלישית בבצלאל הגיע יהונתן כתב לקופר יוניון בניו יורק. מאז הוא הספיק להשלים שם את התואר, נבחר לאחד מ־40 הסטודנטים המבטיחים לעיצוב בארצות הברית, ועיצב לחברות כמו נייקי ופראדה

Yuval: 

הי יהונתן, מה קורה? מה שלומך?

Jonathan:

בסדר גמור 🙂 בוקר יום ראשון בברוקלין, ואתה?

Yuval:

אני בערב בתל אביב. לא רע בכלל. תגיד, כמה זמן בכלל אתה כבר בניו יורק?

Jonathan:

אני פה כבר שנתיים וחצי. סיימתי ללמוד בחודש מאי האחרון בקופר יוניון, המקום שאליו הגעתי בתוכנית החילופים מבצלאל

Yuval:

כמה סמסטרים הספקת לעשות בסך הכל במחלקה לתקשורת חזותית בצלאל?

Jonathan:

בבצלאל למדתי שנתיים. אחרי שהשתחררתי מהצבא בער לי מאוד ללמוד עיצוב. ידעתי שאני רוצה לעסוק ביצירה פרקטית, לכן הלכתי ללמוד תקשורת חזותית. תמיד אהבתי מאוד את מה שראיתי מבצלאל, ולכן הייתה לי שאיפה להתקבל לשם. מאוד נהניתי מהלימודים שם, מהאווירה ומהמרצים

Yuval:

ובסמסטר הראשון של שנה ג׳ הגעת לקופר יוניון?

Jonathan:

כן, אחרי השנתיים בבצלאל התקבלתי לסמסטר בקופר יוניון. זה מאוד ריגש אותי – שמעתי הרבה על המוסד ועל ההיסטוריה שלו. מה שהכי מיוחד בקופר הוא שאין חלוקה למחלקות. היו לי ימים שבהם למדתי בבוקר טיפוגרפיה ואחרי הצהריים רישום. אהבתי את החיבור הזה – את היכולת לעשות אמנות לצד עיצוב. ובשילוב עם דרך העבודה שלמדתי בבצלאל הרגשתי שאני לומד הרבה על דרכים לשלב את התשוקה הטהורה שביצירת אמנות עם הפרקטיות שבעיצוב. אחרי הסמסטר של החילופים עלתה האופציה להישאר כסטודנט באופן מלא בקופר; היה לי מאוד קשה להחליט כי נורא רציתי להמשיך את הדרך שהתחלתי בבצלאל, אבל הרגשתי שזו הזדמנות של פעם בחיים, ולכן החלטתי ללכת על זה

יהונתן כתב. צילום: אורי הייבלום

ELUSEVE, פרויקט הגמר בקופר יוניון

Yuval:

עברו שנתיים וחצי מאז. אני מניח שבינתיים אתה לא מתחרט

Jonathan:

ברור שלא. אני שמח מאוד שנשארתי בקופר, ומרוצה מהפרויקטים שיצאו בזכות זה. בשנה האחרונה התקבלתי לתוכנית המלגה של הארכיון הטיפוגרפי בקופר על שם הרב לובאלין, שבמסגרתה עבדתי על פרויקט שנקרא Lubalin 100 (אתר שפעל במשך 100 ימים). כחלק מהפרויקט לקחתי עיצובים מקוריים של לובאלין מהארכיון והפכתי אותם לאנימציות קצרות

Yuval:

לא היה מלחיץ קצת לקחת עבודות שלו ולעשות איתם מה שאתה מוצא לנכון?

Jonathan:

קצת מלחיץ, יותר מרגש. השקענו הרבה זמן בכל עיצוב כדי להבין איך להתייחס אליו בצורה הנכונה ואיך לובאלין עצמו היה רוצה שהעיצוב יזוז, אבל גם הייתה לי נקודת התחלה טובה כי חומר הגלם שאיתו עבדתי היה ברמה גבוהה מאוד

Yuval:

וזה קרה במקביל לעבודה על פרויקט הגמר? איך זה עובד בקופר לעומת הארץ?

Jonathan:

כן, זה היה במקביל לעבודת הגמר. בקופר הדרישה היא טיפה יותר גמישה – כל סטודנט מקבל חלל למשך שבוע ויכול לבחור מה הוא רוצה לעשות איתו. אני בחרתי ליצור גוף עבודות שמבוסס על הקונפליקט בין טבעי לסינתטי. את העבודות יצרתי לצד דמפזיל צ׳ביאן, חבר לספסל הלימודים שעוסק בפיסול. דמפזיל הגיע מאמנות פלסטית ואני מעיצוב גרפי. חיברנו את הסטודיואים שלנו לסמסטר ועבדנו זה לצד זה. הדינמיקה בינינו הייתה מעניינת – ההרגשה הייתה שכל אחד מביא מעצמו ולוקח מהאחר. בסופו של דבר יצרנו תערוכת קונספט שנקראה ELUSEVE (עיוות של המילה Elusive שמשמעותה משהו שקשה לתפיסה, חמקמק)

Yuval:

ספר קצת על התערוכה. מה היא כללה?

Jonathan:

כשקיבלנו את החלל התהייה העיקרית שהייתה לי היא איך להגיב אליו עם העבודות שלי. בעיצוב גרפי הרבה פעמים יש הרגשה שהיצירה היא דו־ממדית, וזה שונה כשמציגים עבודות גרפיות בחלל. החלל היה נורא גבוה והתחלק לשתי קומות, לכן הרגשתי שזה יהיה נכון להציג את העבודות שלי לגובה – לתלות אותן במרחב ולא צמוד לקיר

בעיצוב גרפי הרבה פעמים יש הרגשה שהיצירה היא דו־ממדית, וזה שונה כשמציגים עבודות גרפיות בחלל. החלל היה נורא גבוה והתחלק לשתי קומות, לכן הרגשתי שזה יהיה נכון להציג את העבודות שלי לגובה – לתלות אותן במרחב ולא צמוד לקיר

Yuval:

וזה קרה לפני או אחרי שנבחרת להיכלל ברשימת 40 הסטודנטים המבטיחים לעיצוב בארצות הברית לשנת 2018 של המגזין GDUSA? (כבוד!)

Jonathan:

תודה! 🙂 זה קרה טיפה אחרי. באמת היה כבוד גדול להיבחר לרשימה הזו. באותה תקופה ביקשתי ללמוד קורס אחד על אחד עם הדיקן של קופר, מייק אסל, ואחרי הסמסטר הוא החליט שאני ראוי. הקשר עם הדיקן היה חשוב לי מאוד – בזכותו נבחרתי לעצב את הפוסטר לאירוע שקיים דניאל ארשם (אמן אמריקאי, מעצב עכשווי ובוגר של המוסד). הייתה לי את הזכות לפגוש אותו ולראיין אותו על הבמה כנציג של הסטודנטים בקופר

Yuval:

ואז נגמרו הלימודים… מה עכשיו? מה עשית בחצי השנה האחרונה?

Jonathan:

כשנגמרו הלימודים התחלתי לעבוד כעצמאי והתקבלתי להתמחות ב־Gretel, סטודיו גדול למיתוג. במשך שלושה חודשים עבדתי בצוות שעסק בפרויקט מיתוג בעבור נייקי. תוך כדי העבודה האינטנסיבית בסטודיו הרגשתי שכדי להישאר שפוי עלי להשקיע גם בפרויקטים שהגיעו אלי באופן עצמאי: עיצבתי את הויזואלז׳ להופעה של דניס לויד בתוכנית של ג׳ימי קימל ועיצבתי פוסטרים לטור של הג׳אזיסט העכשווי טיאו קרוקר. לאחד שסיימתי את ההתמחות ב־Gretel השגתי ראיון ב־2×4, סטודיו שתמיד רציתי להגיע אליו, והתקבלתי לעבוד שם כמעצב

Yuval:

נייס! רגע לפני שנדבר על סטודיו 2×4, תוכל לספר איך הגיע אליך דניס לויד? (הוא בדיוק הופיע בארץ לא מזמן)

Theo Croker

Jonathan:

דניס לויד הוא חבר עוד מימי התיכון בתלמה ילין. שותף שלי לדירה, המוזיקאי המוכשר תומר רבינוביץ׳, התחיל לעבוד איתו כמתופף, וכך נוצר מחדש הקשר בינינו. הרגשתי שזה יהיה נכון לחזור ולעבוד ביחד איתו אחרי שהכרנו אחד את השני עוד מימי התיכון

Yuval:

קטעים… איזה עולם קטן. ו־2×4?

Jonathan:

לגמרי.

2×4 הוא סטודיו לעיצוב ששנים הערצתי את כל מה שיצא ממנו. הסטודיו מובל על ידי מייקל רוק, סוזאן סלרז וג׳ורג׳י סטאוט. מה שמיוחד בו בעיקר הוא העובדה שהוא מורכב מיוצרים מכל התחומים – מעצבים גרפיים, מעצבי מוצר, אדריכלים ועוד. כמה מהפרויקטים הגדולים של הסטודיו הם העיצוב של הפראדה פאונדיישן במילאנו ומייצגי וידאו בעבור קניה ווסט. מאוד ריגש אותי להתקבל לעבוד שם; אני מרגיש שזה המקום האידיאלי בשבילי להתפתח כמעצב וכיוצר באופן כללי. היכולת שניתנת לי כשאני עובד עם אנשים ממדיומים שונים של יצירה, מאפשרת לי לחשוב הרבה מעבר ליכולות האישיות שלי. אני מוצא את עצמי חושב על חללים באופן שונה ועל עיצוב בכללי באופן שונה

Yuval:

תן דוגמה לפרויקט שעבדת עליו ושאפשר גם לראות

Jonathan:

הפרויקטים ב־2×4 הם ארוכי טווח. אלה שאני לוקח חלק בהם עוד לא יצאו לאוויר העולם. אוכל רק להגיד שעבדתי על פיתוח העיצוב לחנות של פראדה בסוהו, ושאני עובד על שני פרויקטים לחברת טכנולוגיה גדולה ועל עיצוב חלל בעבור מוסד אקדמי גדול בארצות הברית

Yuval:

טוב, נמתין בסבלנות. מה עוד? משהו חשוב נוסף לספר לפני שמסיימים?

Jonathan:

למרות השאיפה שלי להתקדם בניו יורק חלק גדול מהזהות שלי כמעצב מגיע מישראל. בשנה האחרונה עבדתי על כמה פרויקטים בישראל, אחד מהם היה עיצוב אלבום למאור כהן המוכשר, וגם הספקתי לעשות התמחות במשרד המיתוג Open בקיץ הקודם. בטווח הרחוק אני אחיה על הקו, ומקווה שאצליח להביא לידי ביטוי את השילוב באופן יצירתי ומקצועי. אני מאמין שמה שאשים בעולם הוא מה שיחזור אלי, ושכל עוד אעבוד על פרויקטים עם 100 אחוז תשוקה, ככה אקבל הרבה בחזרה מהם 🙂

Yuval:

הלוואי. מחזיק לך אצבעות

מאור כהן, מקום שקוף

ELUSEVE

x סגירה

הוסיפו תגובה

2 תגובות על הכתבה

  1. מיכל ורון דייוויס

    לא מבינה על מה המהומה, היה ונשאר גאון!
    לא פשוט לשרוד את ניויורק ומיליוני מחודדים שמתחרים על כל מקום
    יהונתן – אוהבים אותך!

  2. עמי

    תותח על גאוה ישראלית כל הכבוד

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden