כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
LUCY. צילום: גולדנברג&כהן

עמליה שם טוב: ה״זה״ שאנחנו חולמים להגיע אליו מורכב מהרבה ״זה״ קטנים

עמליה שם טוב הציגה בשבוע העיצוב של ונציה את פרויקט הגמר שלה בשנקר לצד מותג תכשיטים חדש שמתבסס על יהלום פלורסנטי

Yuval:

הי עמליה, בוקר טוב, מה שלומך? איך היה בוונציה?

Amalia:

בוקר טוב, אני מצויין. מה שלומך? ונציה הייתה חוויה מפתיעה, מורכבת ובסוף מעולה…

Yuval:

ספרי הכל, אני סקרן, ומהתחלה: מה קורה בשבוע העיצוב של ונציה ואיך הגעת להציג שם?

Amalia:

שבוע העיצוב של ונציה הוא אירוע יחסית צעיר: זאת השנה השלישית שהוא מתקיים. במהלך שבוע, במקביל לביתני ותערוכות הביאנלה לאמנות, נפתחות ברחבי העיר תערוכות עיצוב. בשונה ממילאנו (שהייתה ההתנסות האחרונה והראשונה שלי באירועים כאלה), בוונציה התערוכות מפוזרות בגלריות בעיר ואין אירוע מרכזי.

לפני כמה חודשים יצרה איתי קשר מארגנת האירוע: היא נתקלה בפרויקט שלי (לא ברור אם במילאנו או באינטרנט), והזמינה אותי להשתתף באירוע עם פרויקט הגמר שלי מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, ופתחה הזדמנות להציג פרויקט חדש. לקח קצת זמן להבין איך ואם אני הולכת על זה ובסוף זה קרה

Yuval:

אז מה הצגת בסוף? ואיפה?

Amalia:

הצגתי את פרויקט הגמר שלי, ROOTS, לצד פרויקט חדש, LUCY, מותג תכשיטים חדש בהתהוות שאני עובדת עליו בחודשים האחרונים. זה היה ועדיין תהליך מעניין; פרויקט שהתחיל מ״בריף״ – מבחינת המעורבות שלי מאוד ספציפי ותוך כדי תנועה הפך לגדול יותר

עמליה שם טוב. צילום: שני נחום

Roots. צילום: נמרוד סונדרס

צילום: מאי אלימלך

Roots בוונציה. צילום: מ״ל

Yuval:

נתחיל רגע ב־ROOTS, לטובת מי שלא מכיר, ספרי עליו בכמה מילים?

Amalia:

ROOTS היה פרויקט הגמר שלי בשנקר. עיצבתי מחדש כלי בישול ״עתיקים״ מאבן שמיועדים למטבח המודרני. הפרויקט גדל מתוך הסתכלות על המשתמש המודרני, מערכת היחסים בין אדם־מכונה – ההרגלים, המידיות, החומרים והחיבור שלנו לצריכה ועשייה דרך אוכל – הדבר הכי בסיסי וראשוני שלנו. סדרת הכלים מכניסה תהליך שלוקח קצת יותר זמן, תשומת לב ופיזיות לתוך הפעולה שלנו במטבח

Yuval:

ואת הפרויקט הזה הצגת גם במילאנו לפני חצי שנה בשבוע העיצוב

Amalia:

נכון

Yuval:

ועכשיו, מה את יכולה לספר על LUCY?

Amalia:

LUCY הוא מותג תכשיטים שיצא לעולם ממש לפני חודש.

התחלתי את הפרויקט הזה (מול לקוח) ו״בריף״ מאוד ספציפי. כל המותג גדל מתוך שימוש באבן (יהלום) מסויימת, יהלום פלורסנטי. המטרה הייתה לעצב קופסה שגם מתפקדת בחלקה כמו ״פסל״, ומכילה תאורת UV שחושפת את הקסם של היהלום ואת העובדה שהוא 100% טבעי. תוך כדי תהליך העיצוב למוצר המבוקש הפרויקט התחיל לקבל כיוונים חדשים, כך שבסוף עיצבתי את הטבעת ואת הקופסה, וביחד עם סטודיו Goldenberg & Cohen בנינו את המותג, את השפה, את המאפיינים ואת הערכים שלו. כל המותג נשען על החיבור בין טבע, טכנולוגיה והמשאבים הטבעיים, החומרים הפראיים ועבודת יד האדם. בוונציה חשפנו את המותג בפעם הראשונה

Yuval:

איפה הצגת?

Amalia:

שני הפרויקטים הוצגו בגלריית Arte Spazio Tempo בגטו היהודי

LUCY בוונציה. צילום: מ״ל

צילום: רן גולני

צילום: גולדנברג&כהן

Yuval:

מה עוד הוצג שם? וככלל איזה אופי יש לשבוע העיצוב הזה?

Amalia:

בגלריה הציגו לידי שיתוף פעולה בין מעצב צ׳כי ואמן זכוכית ברזילאי. שבוע העיצוב בוונציה מתקיים בגלריות ברחבי העיר. התערוכות (כל אחת בפני עצמה) יחסית קטנות וממוקדות. לרוב זה שניים־שלושה מעצבים בגלריה, כשהאוצרות בחלק מהגלריות מנסה לייצר חיבורים מעניינים בין עבודות – בין אם בחומריות, בניגודיות או בתכנים.

בניגוד למילאנו, שם שבוע העיצוב מתקיים בשבוע מאוד אינטנסיבי, כל העיר חוגגת ומתכנסת סביב הדבר הזה, בוונציה הייתה הרגשה קצת יותר רגועה: הביאנלה מתקיימת תקופה יותר ארוכה ולמרות שהמון אנשים מגיעים לעיר בגלל זה יש הרגשה של רצף קצת יותר נינוח. ודווקא בגלל שזה אירוע יחסית חדש יש איזו תחושת סקרנות לעיצוב

Yuval:

ובכל זאת יש שם גם מסורת גדולה של זכוכית

Amalia:

כן, וזה מדהים. ביקרתי במפעל הזכוכית באי ליד וזאת הייתה חוויה מטורפת!

Yuval:

איזה תגובות קיבלת? לגבי שני הפרויקטים?

Amalia:

התגובות היו מעולות. כמו שכתבתי, הייתה איזו סקרנות מאוד מפתיעה ומחממת לגבי התכנים. אני חושבת שהיה חיבור מעניין בין שני הפרויקטים שמבחינה חומרים וקונספטואלית מתחברים, ועדיין מייצגים שני צדדים כמעט הפוכים של תחומי עשייה בעיצוב

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

Yuval:

למה את יותר מתחברת? או שאת לא מרגישה צורך לבחור בשלב זה?

Amalia:

לא מרגישה צורך לבחור כרגע. להפך: בשלב הזה אני מאחלת לעצמי שזה יקרה במקביל. אני חושבת שזה מאוד מזין אחד את השני, והאתגר הוא למצוא את האיזון והמינונים ביניהם

Yuval:

בסך הכל סיימת לפני קצת יותר משנה את הלימודים, והנה הצגת כבר במילאנו ובוונציה. אני מניח שלא ממש דמיינת שככה זה יתפתח, נכון?

Amalia:

ממש לא! הכל קורה תוך כדי תנועה וזה מפתיע ומרגש מאוד!

Yuval:

מה למדת מהשנה הזו?

Amalia:

וואוו, המון, ועדיין מנסה לפרק ולהבין. במיוחד למדתי שהדבר הזה, שהוא ה״זה״ שאנחנו חולמים להגיע אליו, מורכב מהרבה ״זה״ קטנים; ושההתפתחות הכי משמעותית היא תוך כדי תנועה ותוך כדי עשייה

Yuval:

לגמרי. מה הלאה? מה את עושה כיום ומה התכניות?

Amalia:

ממשיכים לעבוד על LUCY: לפתח, לדייק ולהרחיב. בנוסף התחלתי ללמד בשנקר ומתחילה לעבוד על פרויקט חדש

Yuval:

מה ללמד ובאיזו מחלקה?

Amalia:

במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה, פרוייקט חברתי בפרדס כץ

Yuval:

נייס! מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Amalia:

שתתחיל שנה מדהימה!

צילום: גולדנברג&כהן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden