בן מירס // מדריך הרפתקה לספרי נוער

הקשר שלי להוצאת אוקיינוס, הוצאה קטנה אך איכותית, החל כשחיפשתי עבודה כמאייר בראשית דרכו. החיפוש הוביל אותי לאייר את הספר ״המסמכים הסודיים של גברת פרנקוויילר״ מאת א״ל קוניגסברג, שייצא לאור בסדרת ״הרפתקה״. סדרה זו היא תוצר משותף של הוצאת אוקיינוס והוצאת מודן, ויצאו בה לאור בעשר השנים האחרונות עשרות קלאסיקות, כולן מתורגמות מחדש לעברית, על ידי סופרים בעלי שם.

בתום עבודה על הספר הזה, פניתי לאסף ברקת, אחד משני אחים המרכיבים את הוצאת אוקיינוס, בכדי לסגור כמה עניינים אחרונים. תוך כדי שיחה העלה אסף הצעה מעניינת: הוא שאל מה דעתי לקחת חלק בפרויקט גדול שהם עובדים עליו לציון עשור להוצאה. ״מדריך לספרי הנוער הגדולים בכל הזמנים״ הוא קרא לזה, ואני אמרתי ״יאללה״. 

המשימה, כפי שאסף הגדיר אותה, הייתה משהו שעוד לא עשיתי כמוהו מבחינת היקף: 240 איורים ראליסטיים בשחור־לבן, המבוססים על טרייס, טכניקה שבה יוצרים איור על בסיס צילום או ציור אחר, מה שנקרא רפרנס. המדריך, שעוצב בקפידה על ידי המעצבת ענבל ראובן, יציג 80 ספרים הנחשבים לקלאסיקה ספרותית לנוער.

כל ספר יקבל כפולה שבה יוסבר מדוע הוא משהו מיוחד. בנוסף למידע על הסופר ועל עלילת הספר, יופיעו גם פרטי מידע צדדיים אך מעניינים. את התוכן הכתוב הזה יעטרו בכל כפולה שלושה איורים: דיוקן של הסופר/ת ושני אלמנטים המופיעים בסיפור. ובכדי להוסיף קושי, למשימה שגם ככה נראתה לי כאתגר לא קטן, האיורים יהיו בשלושה סגנונות שונים. 

לגבי איור בשחור־לבן ידעתי שאני בסדר. היות ועבדתי ישירות במחשב, בכדי ליצור שלושה סגנונות שונים, בחרתי בשלוש מברשות, שידמו שלושה כלים שאני מכיר מעבודה ידנית: ציפורן, מכחול ועט. ולגבי טכניקת הטרייס, דבר שהיה חדש לי ומעולם לא עשיתי לפני כן, חשבתי לעצמי: אוקי, אני צריך לקחת תמונות ופשוט לעבור על הקווים שלהן – כמה קשה זה כבר יכול להיות?! כמובן שטעיתי. 

ילדה בכיסא גלגלים מסוף המאה ה־19

בתחילת הדרך קיבלתי מההוצאה רשימה של כל הדברים שעלי לאייר. בכדי להצליח לעשות איור ראליסטי בטרייס, שלב משמעותי היה לאתר את תמונות הרפרנס המדויקות והמתאימות ביותר לבנות עליהן את האיורים. כששיחק לי המזל, משימת האיתור לקחה כמה דקות. אך לעיתים איתור תמונה מתאימה לקח יותר משעה, כשאני מריץ חיפושים שונים ומשונים באינטרנט בתקווה לאתר משהו להתבסס עליו.

האידיאל היה כמובן למצוא תמונה אחת, שתתאים בדיוק לדבר שאותו אני מעוניין לאייר – באיכות טובה, מהזווית הנכונה וללא חיתוכים. עם זאת, לעיתים נדרשה מלאכת הרכבה של כמה רפרנסים יחד. לדוגמה, באיור לספרו של ג׳ונתן סוויפט, ״מסעי גוליבר״, התבקשתי לאייר את גוליבר קשור לאדמה. נשמע פשוט, אבל כדי להצליח לעשות את האיור הזה, היה עלי לאתר את פארק גוליבר הנטוש ביפן, שבו יש פסל ענק של גוליבר, ולחבר אותו עם תמונה אחרת של גוליבר מודרני, שמצאתי במקרה ושהתאימה לי מבחינת זווית הצילום.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

בנוסף, היה חשוב לי לדייק היסטורית בלבוש ובחפצים. לדוגמה, בספרה המפורסם של יוהנה ספירי, ״היידי״, היה עלי לאייר ילדה יושבת בכיסא גלגלים. איפה אמצא עכשיו תמונה של ילדה בכיסא גלגלים מסוף המאה ה־19? ועוד כזו שתתאים לאיור – שרואים בה את כל הכסא, מזווית טובה, באיכות מספיקה, ושיש בה את כל הפרטים שאני צריך. גם כאן נאלצתי לחבר שתי תמונות יחד.

עם זאת, כשכלום לא עזר ולא הצלחתי למצוא רפרנס מתאים, יצרתי איורים משלי. הצורך עלה במיוחד בציורי הנוף כמו ב״טרזן בן הקופים״ מאת אדגר רייס בארוז או ב״האריה, המכשפה וארון הבגדים״ מאת ק.ס. לואיס. בשורה התחתונה, מבחינתי כל איור היה צריך לעמוד בפני עצמו, לא משנה מה. היה לי ברור שאם אני הייתי פוגש בספר הזה, מדפדף בו ונתקל באיור חלש, הדבר הראשון שהייתי שואל ״אבל למה?״. 

לפעמים יש תחושה שאיור צריך להיות פצצה מסוגננת של צבע, המושכת את כל הפוקוס. אולי. אבל אחרי עבודה על המדריך, נראה לי שאין מה להתבייש מעבודה טכנית טובה, נקיה ומסודרת שהולכת בתואם עם חזון העורכים והמעצבת. זה לא מובן מאליו, וגם אני הייתי צריך לעבוד על עצמי פה, להבין שלפעמים מאייר צריך לדעת להיות כינור שני. להבין שלפעמים איור הוא כמו כסא. אתה פשוט רוצה שיהיה נוח, שיהיה נעים לחזור ולשבת בו. כזה שיתאים לשאר הרהיטים בסלון, שלא יתחרה ויחמיא לדיירי הבית. 

ובכל זאת כמה מילים עלי: שמי בן מירס. אני מאייר, וקומיקסאי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. במקור מקיבוץ עין המפרץ שבצפון וכיום גר בירושלים. בשונה מרבים מחברי שמיד עם תום הלימודים, עזבו את עיר הבירה ועברו לתל אביב, אני נשארתי. לא בצעד מתריס או מחאתי. פשוט מכוח האינרציה. כך שאם תחפשו טוב, תמצאו אותי, אני עוד שם.

–

מדריך הרפתקה לספרי נוער: 80 הספרים שאנחנו אוהבים במיוחד
הוצאת אוקיינוס; עורכים: חגי ואסף ברקת
כותבי הערכים: גילי בר־הלל סמו, גלית דהן קרליבך, דוד רפ, דנה אלעזר־הלוי, דפנה בן צבי, הגר ינאי, חנה לבנת, יהודה אטלס, יואב אבני, יואב כ״ץ, מיכאל דק, מיכל פז קלפ, נועה מנהיים, עטרה אופק, עמיחי שלו, עמרי הרצוג, רנה ורבין | מאמרים מאת עינת ברעם אשל וגיל הראבן | הקדמה מאת חגי ואסף ברקת

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו