כל מה שחשוב ויפה
קרקס הבריחה: שבוע העיצוב ירושלים 2021
אימרי קלמן. צילומים: לימור בן רומנו

אימרי קלמן מייבא את המסורת האינדיאנית לתל אביב

אימרי קלמן מקדם מודל מגורים שיתופי, פוטלאצ׳: יצירת סביבת מחייה המבוססת על שיתופי פעולה בין הדיירים שתכליתם לייצר הכנסות, ובכלל זה הפקת מיזמי תוכן, תרבות ואמנות

על רקע סגר הקורונה שמוטל על המדינה, שיטוט נינוח ברחובות אינו בדיוק מסממני התקופה. אבל מי שדרכו בכל זאת הובילה אותו לעבור בימים אלה ברחוב הקונגרס, בשכונת העלייה בתל אביב, לא יכול היה להחמיץ את בית מספר 9 – מבנה בן שלוש קומות שמרפסות חזיתו הקדמית צבועות בצבעים עזים. מאחורי החזות הססגונית, הבולטת בנוף הבתים הישנים סביבה, עומד מיזם מגורים ייחודי, שמימושו בימים אלה של אי ודאות, אבטלה, וחרדות כלכליות מפני עתיד לא ידוע, מקבל משנה תוקף ורלוונטיות ומספק חומר למחשבה. 

היוזמה להקמת המיזם היא של חברת השיווק פיתה מרקטינג, בבעלותו של אימרי קלמן, פעיל חברתי ודמות ידועה בחיי הלילה של העיר. עד לפני שנתיים היה קלמן שותף בעסקים רבים שאותם נטש לטובת הקמת החברה, שבמסגרתה פותח וקודם המיזם, סוג של מודל מגורים שיתופי: יצירת סביבת מחייה המבוססת על שיתופי פעולה בין הדיירים שתכליתם לייצר הכנסות, ובכלל זה הפקת מיזמי תוכן, תרבות ואמנות. ניצני הרעיון נבטו אצל קלמן שנים אחורה, בימי האוהלים והמחאה החברתית.

הקונגרס 9, תל אביב (הדמייה)

״כמו צעירים רבים בתל אביב, גם אני חוויתי את מצוקת הדיור בעיר ואת עלויות השכירות הגבוהות״, הוא מספר, ״והנושא שהיה קרוב אלי הפך לחיפוש אחר פתרונות לכך, דרך הפרספקטיבה הפרטית והעסקית שלי. יחד עם קבוצת חברים התחלנו אז לדבר על מודלים ופתרונות אפשריים למצב, ובין היתר שאבנו השראה ממסורת אינדיאנית שקרויה פוטלאצ׳ ושמשמעותה היא חלוקת משאבים בין שכנים.

״השיח שהיה לנו לא התקדם ובסופו של יום התמסמס, אבל המחשבות על ׳המודל האינדיאני׳ המשיכו לנקר בי. הייתה תקופה שבה היה לי בר בתל אביב שמאחוריו עמד בניין נטוש, וחשבתי על האפשרות לנצל אותו ליישום המודל, אבל גם במקרה זה הקידום לא צלח והרעיון ונגנז״.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

לפני כשנה, במסגרת פעילותו השיווקית בפיתה מרקטינג, יצר קלמן קשר עם חברת הנדל״ן EWAVE, המובילה פרויקטים רבים של קבוצות רכישה בדרום העיר. ״הגעתי אליהם עם הצעה לפתח את המודל שנגנז, ולשמחתי היא נפלה על אוזן קשבת. בין היתר, החברה מנהלת קבוצת רכישה של קרקע שעליה ניצב הבניין הישן שמיועד להריסה ברחוב הקונגרס, ובהסכמת כל חבריה הוא הועמד לרשותנו כהזדמנות לניסוי ובחינת היתכנות של המיזם. החברה אף השקיעה בשיפוץ הבניין וסייעה לנו לצייד את הדירות״. 

בניין, לדידו של קלמן, הוא גוף אחד, ואת דייריו הוא תופס כאיברים. ״המטרה היא לחבר ביניהם ולהפעיל אותם תוך יצירת ערך מוסף כלשהו, שבמקרה זה הוא גם כלכלי וגם חברתי. הכוונה היא שבמקום שכל אחד מהדיירים ישלם שכר דירה הוא ייתן ׳משהו׳ לטובת הפעילות שמתקיימת בבניין.

המטרה היא לחבר בין הדיירים ולהפעיל אותם תוך יצירת ערך מוסף כלשהו, שבמקרה זה הוא גם כלכלי וגם חברתי. הכוונה היא שבמקום שכל אחד מהדיירים ישלם שכר דירה הוא ייתן ״משהו״ לטובת הפעילות שמתקיימת בבניין

״זה יכול להיות זמן, מיומנות ביצוע, כישורים מיוחדים וכדומה, כששילובם ביחד ייצר הכנסות, הן כפרנסה לדיירים והן ככיסוי של דמי השכירות. כרגע, כל עוד אנחנו מצויים בהתהוות, אנחנו מתחילים ׳רגיל׳, וכל אחד משלם את שכר הדירה שלו עד שהדברים יתגבשו״. 

הבניין הוותיק מכיל 11 דירות בטעם של פעם, עם קירות גבוהים וריצוף מצויר. ״רעיון המרפסות הצבעוניות נולד בעת הכנת ההדמיה למצגת שנועדה לקבוצת הרכישה. רציתי להראות איך באמצעות משחק פשוט עם צבע הבניין יכול לקבל חיים ונוכחות בשכונה, ובעת ביצוע השיפוץ הוחלט ליישם אותו״.

הדירות בבניין נחלקות לדירות יחיד/סטודיו ולדירות בנות 3-4 חדרים, שאותן אפשר גם לחלוק עם שותפים ו/או להחליף דירה בדירה. אחת הקומות מיועדת להשכרה לטווח קצר, וחלל נוסף מוקצה לשמש כמרחב עבודה משותף. חלל זה מתפקד גם כחדר ישיבות להתכנסויות של הדיירים, שלדברי קלמן מרביתם עצמאיים בתחומי יצירה שונים החולקים תפיסת עולם דומה, שעיקרה מודעות חברתית ופתיחות לקיים חיים על קו התפר שבין הפרטי לשיתופי.

תאריך האכלוס החל ב־1.3 וצפוי להסתיים במחצית חודש זה. אמנם העיתוי ״נפל״ על ימים מורכבים שבהם הציווי הוא לשמור מרחק ולהתכנס בדלת אמות, אבל הוא לא שיבש את תכנית האכלוס, ובמסגרת משבר הקורונה החליטה חברת הניהול לסייע לדיירים הנמצאים בחל״ת עם שכר דירה מופחת בגובה של 50% לשלושה חודשים.

גם ההתלהבות של קלמן, שאף הוא נמנה על הדיירים וסוף־סוף רואה איך ״הפוטלאצ׳״ מתממש, לא נפגעה מהעיתוי הלא מוצלח. ״כמובן שאנחנו משתדלים לשמור מרחק כמתבקש, ולמרות שכרגע הקרבה היא בעיקר רגשית היא בכל זאת עושה את שלה. התחושה היא שיש מערכת תמיכה וזה בהחלט מסייע לצלוח את הימים הלא פשוטים, ולחכות לימים אחרים שבהם נוכל לממש את מודל המגורים במלואו ולשכפל אותו במקומות נוספים״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    מרענן חומר למחשבה.אני גרה בקיבוץ אז אני יודעת על מה מדובר למרות שכאן זה פחות אנשים ויותר קרבה ושיכות בפרטים הקטנים של החיים.עושה טוב להשתייך, לדעת שחושבים ומכירים אותך,מעין שותפות גורל,מאחר והבית הוא כמו ספינה שמפליגה ביים,אז זאת השותפות בינהם.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden