כל מה שחשוב ויפה
דדה בחוף תל אביב. צילומים: מל

דדה: Is It SAFE Yet?

בין שיפוץ הסטודיו החדש להשתלטות על דוכן של מפעל הפיס, אמן הרחוב דדה ניצל את תקופת הסגר להפצת מסרים חתרניים, כמו שטרות כסף שעוטרו במסיכות הגנה ופריצת הדרך לחוף הים (כשעוד היה אסור)

חגית:

הי דדה, בוקר טוב מה קורה?

דדה:

היי, בוקר טוב 🙂 מה נשמע?

חגית:

אצלי טוב מאוד, מזגן וזה. אני מתארת לי שיותר קשה לעבוד ברחובות בחום הנורא, וזה אחרי תקופת סגר (שלא נראה לי שעמדת בו)?

דדה:

האמת שהייתי ממש ילד טוב בסגר. לפי הכללים

חגית:

איפה תפסה אותך הקורונה?‎

דדה:

הקורונה תפסה את ניצן (מינץ, בת הזוג ושותפה אמנותית) ואותי יומיים אחרי מעבר סטודיו. עברנו לחלל חדש ששימש בעברו כרצף של מועדונים. חלקם מפוקפקים וחלקם מפוקפקים מאוד‎. בין היתר כנראה שהיו כאן גם מופעי חשפנות ומועדון סאדו. וזה מעבר למה שעובר בראש כשאומרים מועדון לילה מפוקפק בדרום תל אביב‎… נאמר שלחלק מהחדרים פחדנו להיכנס בהתחלה. הייתה הרבה עבודה לעשות‎

חגית:

וואו. אני כבר מדמיינת את בונקר הבננות בברלין. מכיר?‎

דדה:

כן, הבונקר בברלין יפיפה‎. אבל בניגוד לבונקר, כאן התעסקנו עם הרבה קירות גבס והאמת שבתוכם (תוך כדי פירוק) מצאנו שלל מאוד מעניין, שכלל בין ביתר חבילות שלמות של סכו״ם חד פעמי, סיגריות, קונדומים וגם DVD (לא דיסק אלא את כל המכשיר) ‎😉

חגית:

אז הסתגרתם בעבודה על הסטודיו?

דדה:

כן, הייתה לנו המון עבודה. קצת לא נעים לומר, ואני כמובן מאחל רק טוב לכולם, אבל תקופת הסגר הגיעה בתזמון מושלם בשבילנו‎. אחרי בערך חודש של עבודה כאן, כבר אי אפשר לזהות את המקום והוא מושלם ‎

חגית:

זו התמקמות מחדש אחרי שנתיים של נדודים בעולם? או שאני טועה?‎

דדה:

זו התמקמות מחדש ובדיוק בזמן, גם מבחינת הקושי לנוע ולעבוד במרחב הציבורי, בערים כמו ניו יורק, לדוגמה. אבל הנדודים שלנו כנראה לא יפסיקו כל כך מהר 🙂 אנחנו אוהבים לנדוד ולגוון, גם בעיר וגם ממשיכים לתכנן פרויקטים בעולם‎. זה נכון שיש קשיים לעבוד בחו״ל ובאמת ניו יורק קיצונית במיוחד מבחינת העבודה ברחוב וההרפתקאות שהיו לנו שם, אבל זה לא מפחיד, זה מאתגר במובן הטוב‎.

פשוט גם כאן בבית כבר הרגשנו שוב את הצורך לגדול, להרחיב ולהתחיל משהו חדש. וזה באמת הביא איתו הרבה השראה ורצון ליצירה

חגית:

אז בוא נדבר קצת על האתגרים החדשים ומקורות ההשראה. קודם כל – החזרה לארץ הסבה את תשומת לבך למקומי – אם זה השטרות, או כיכר רבין או גן צ׳רלס קלור – יוזמות של הזמן האחרון, שקשורות גם לתקופת הקורונה ספציפית?‎

צילום: ברק ברינקר

דדה:

הקורונה הייתה ללא ספק מקור השראה מרכזי בזמן האחרון. לדוגמה השטרות או הברזים לרחיצת ידיים וכמובן הכספת, שעשיתי לאחרונה. הפלסטר בכיכר רבין נעשה לפני קצת יותר משנה, בזמן הצילומים לקמפיין ההדסטארט של הפלסטרים האמיתיים שעשיתי. אבל הדימוי התאים לי בדיוק עכשיו, אז העליתי אותו שוב

חגית:

יפה. את הצילום של הכיכר ממש שייכתי לתקופה הזו של כיכרות ריקות, וכמובן הפלסטר מאוד במקום בתקופה זו. אבל תסביר את הכספת? ‎

דדה:

היה איסור חמור על ההליכה לחוף והרחצה בים, שהם כמובן חלק גדול מתל אביב ומהחיים בה. הייתה גם תקופה של כותרות בעיתון על מעצרים בים. ראינו וידאו של חבורת שוטרים שאוזקים בחוסר פרופורציה מישהו ששלפו מהמים.

סיפור שלם על משהו שהוא לכאורה חלק כל כך רגיל מעולמם של הרבה מאוד אנשים כאן. לקראת סיום הסגר גם היה שיח אינסופי מתי כבר יפתח הים ומתי חוקי ללכת. זה ברובו הרי סמל לחופש ולסיום הקורונה יותר מאשר הבעיה לחכות עוד קצת עד שיפתח חוף הים.

אבל היה פה משהו בחיבור בין כל הדברים שהיה נראה לי כמו המקום הנכון להקצין את האבסורד מכל הכיוונים ולהעלות שאלות בנושא. ולסיום נתתי לעבודה כותרת דו משמעית, משחק מילים כזה: is it SAFE yet? כמו בדיקת בטיחות ומצד שני הניסיון לשמור עלינו בטוחים, כשבעצם פורץ מפר חוק רוצה ללכת לים‎

דדה בחוף תל אביב. צילומים: מל

חגית:

מעניין. זה והפלסטר שייכים לז׳אנר של עבודות חוצות זמניות – כאלה שאתה מביא מצלם ומעלים אחר כך. זה גם סוג של משחק עם המקומות ‎הללו

דדה:

נכון, כך גם הברזים הם התקנה על צינורות אוורור קיימים ברחוב. זו עבודה שיש לה גם פן טכני, של להכין בבית כמה שיותר ואז לצאת ולהתקין בחוץ תוספת תלויית מקום‎. כך גם גלילי נייר הטואלט שפרסמתי בזמן המצוקה והחוסר בנייר. כולם חלק מסדרה גדולה, בטכניקות שונות שעוסקת באמנות תלוית מקום‎

חגית:

וגם תלויית זמן. חשוב לך להגיב בזמן אמת, במיוחד כשהאירוע כל כך אבסורדי וחובק עולם‎

מקום וזמן הם קריטיים לעבודה שלי. אני תמיד מנסה לומר משהו ולספר סיפור מצד אחד, אבל מצד שני להשאיר קצת פתוח לפרשנויות ולתת לצופה מקום להתערב ולהיות חלק מהיצירה‎

דדה:

בדיוק. מקום וזמן הם קריטיים לעבודה שלי. אני תמיד מנסה לומר משהו ולספר סיפור מצד אחד, אבל מצד שני להשאיר קצת פתוח לפרשנויות ולתת לצופה מקום להתערב ולהיות חלק מהיצירה‎

חגית:

מה הסיפור של השטרות – באמת מסתובבים שטרות כאלה ואני עשויה למצוא אחד בארנק שלי, או שזה נועד להגדלה וציור קיר?‎

 

דדה. צילומים: מל

דדה:

זה עובר מיד ליד 😷 השטרות אמיתיים. האמת שיש לי היסטוריה ארוכה עם שטרות: כשהייתי קטן הייתי מסמן כל שטר שעבר אצלי (וגם שטרות של ההורים בלי שידעו) וחיכיתי ליום ששטר שסימנתי יחזור אלי.‎ כשגדלתי קצת התחלתי לפרש כל מיני פרשנויות על הניסוי שעשיתי כילד, ומדי פעם הייתי מממשיך לעשות את זה עם פלסטרים קטנים.‎

מדי פעם קיבלתי הודעות מכמה אנשים ששטרות כאלה הגיעו אליהם‎. אז בזמן הסגר כשחיפשתי מדיום לתקשורת עם הקהל השתמשתי במה שהיה לי בבית, וחלק מהשטרות יצאו לשימוש בקניות‎

חגית:

ויש לזה גם ממד סימבולי?

דדה:

היו הרבה שאלות שהובילו אותי לרעיון הזה – כמו האם בכלל בטוח לגעת בכסף שעבר כל כך הרבה ידיים? איך שומרים עליו נקי? ועוד. עשיתי סדרה אחת של כל השטרות (ששמרתי אצלי) ואני עדיין צריך להחליט כמה יהיו בסדרה. ובחלק כאמור השתמשתי‎. אני די מחכה לרגע שמישהו יקבל שטר כזה וייצור איתי קשר‎

חגית:

אם כבר מדברים על כסף, עד כמה אתה חושש מהשלכות התקופה הזו מבחינה כלכלית אישית?‎

דדה:

זו שאלה מעניינת. אני מטבעי אדם אופטימי וכרגע אני עדיין כזה. לא נכנסתי לחששות ואני מקווה שגם לא אצטרך

חגית:

אתה מרגיש שהעבודה שלך מבטאת גם ביקורת: סתימת פיות? מעקבים? זה מטריד אותך? ‎

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר של פורטפוליו>>

דדה:

בהרבה מהעבודות שלי יש מוטיב ביקורתי בכל מיני רמות. ובתור אדם אנונימי, כמובן שנושא המעקבים קרוב לליבי. אני חושב שגם ההתעקשות שלי על אנונימיות היא עצמה סוג של ביקורת. האם זה מטריד? אני אוהב את הפרטיות שלי, אך גם אוהב את השפיות שלי. אז הכל שאלה של מינון

חגית:

אז מה עכשיו, על מה אתה עובד ומה הפרויקט הבא שנראה?‎

דדה:

היו כמה נסיעות מתוכננות לפרויקטים בחו״ל שנדחו, וכרגע אין לדעת איך ייראה המשך השנה. בסוף השבוע של ״אסטרטגיות יציאה״ השתלטנו על דוכן של מפעל הפיס ועשינו הגרלת ענק. ויש עוד פרויקט גדול שניצן ואני מתוכננים לבצע בעוד מספר חודשים, ובינתיים לא נוכל לספק עליו פרטים. אבל מבטיח שכמו תמיד שווה להמשיך ולעקוב 🙂  יהיה מעניין‎

חגית:

בטוח. בהצלחה

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden