איתמר שמשוני // מגדלור

יש רגעים בחיים שהלב מדבר, הראש לא בתמונה. בשנתיים האחרונות הלב שלי דיבר יותר מאי פעם. אני זוכר את עצמי אומר לירון ״בוא נעשה תערוכה לרועי ולחברים שלו״. ירון ברקת שאיבד את רועי בשביעי, רועי שלחם והגן בקרב הירואי. ירון חבר שלי כבר מעל 15 שנה. 

אחרי חודש ירון מתקשר אליי אומר לי ״תשמע, אנחנו נמצאים בקבוצת תמיכה של משרד הבטחון עם עוד משפחות שנפלו במלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר, אולי אני אציע להן את הרעיון שלך?״; המשפחות של סמל גיא בזק, סמ״ר רועי ברקת, סמל תומר ליבוביץ, סמל עידו עובדיה, רב־סמל אמיר פישר וסרן לידר פרץ זכרונם לברכה. אמרתי יאללה, ברור.

קרן שפילשר, ירוק טלנס 630. צילומים: נועם מורנו

שי אזולאי, עידו והים

שי אזולאי, עידו והים

רונן שהרבני, נקודות ציון

לא אשכח אף פעם את המפגשים עם קבוצת ההורים הזאת, הדינמיקה ביניהם, החיבור, ההרגשה שכולם.ן ביחד בתוך הדבר הבלתי נתפס הזה. לכל פגישה כזאת הכנתי את עצמי הרבה אבל זה לא ממש עזר, הייתי נרגש וחרד באותו זמן… ואחרי שהפגישה הסתיימה הלכתי ברגל הביתה לקצה הדרומי של העיר.

למסע הזה חיפשתי שותפים שותפות שימריאו איתי, חיפשתי אמנים ואמניות שהבינו שהאמנות צריכה להתגייס, לרפא, ולהיות קרובה לכאב של כל כך הרבה משפחות של מפונים, פצועים וחללים. היתה לי הזדמנות לפנות לאמנים אמניות שתמיד אהבתי, וגם לתת הזדמנות לאמנים ואמניות צעירים, אולי לעשות תיקון למה שלא עשו בשבילי לפני 20 שנה בערך כשסיימתי תואר ראשון.

הטלפון הראשון היה לקרן שפילשר, ציירת שאני מעריץ תמיד, ומה־7 באוקטובר לא יוצאת מהסטודיו ומתעדת באובססיביות את החיים כאן. קרן ישר אמרה ״כן, ברור״. אחר כך המשכתי לרונן שהרבני ולשי אזולאי, שני אמנים שאני אוהב ומעריך את הגישה שלהם לחיים. גם אצלם קיבלתי את ברכת הדרך. יולי אילדיס, שאני עוקב אחריה כבר כמה שנים והיא גם שותפה שלי לסדנאות שאנחנו מעבירים בעיר מפעל, הייתה הבאה בתור. לבסוף פניתי לנטע וייס, אמנית שאני עוקב אחריה והרגשתי שזאת הזדמנות לתת לה במה, פעם ראשונה בתערוכה קבוצתית כזאת.

נטע וייס, רקמה של זכרון. צילום: נועם מורנו

יולי אילדיס, בין הקווים. צילום: נועם מורנו

יולי אילדיס, בין הקווים

יולי אילדיס, בין הקווים

אריק וייס, עץ השדה. צילום: נועם מורנו

אחרי שגייסתי את הנבחרת הזאת, חיפשתי מקום, בית לתערוכה. כמו תמיד קיבלתי תשובות שליליות, מה שתמיד מגביר לי את המוטיבציה… בשיחה עם קרן היא אמרה לי בוא נדבר עם גיא, שאוצר תערוכות בגלריית על הצוק. גיא הוא בן זוגה של קרן, ושניהם מרימים תערוכות עוצמתיות שם וברחבי הארץ. גיא נכנס לסיפור ובשיתוף עם מנהלת הגלריה, כוכבית, מצאנו בית.

גיא הוסיף למהלך את המבט האמנותי על כל הקבוצה, וגייס את אורי אינקס המרגש, שצייר את השישה באופן מרגש וחם. לאחר מכן הצטרף אריק וייס שלקח את השמות של השישה ויצר פסלים מרגשים. לבסוף הצטרפה גם נעמי רפפורט שיצרה מהלך של תפירה ורקמה עם חולצות שהשישה הלכו איתם.

תוך כדי הכל אני עובד על וידאו־ארט שמתאר את רועי ברקת הגיבור הפרטי שלי, ואחרי הרבה זמן של דגירה, הגיע הפיצוח לתאר את סוף־השבוע שלו מנקודת המבט שלו, וברקע החברים והחברה שלו מקליטים וויס־אובר. בסרט גם שולבו קטעי וידיאו מהניידים של החברים שלו. מרגש, סוחט ומטעין, ולבסוף חיבוק גדול של המשפחה ליצירה הזאת.

ממשיכים במסע, פותחים קמפיין גיוס בניהול של איה, חברה של אחיינית לפני גיוס, שלקחה את ניהול והפקת הפרויקט. מגייסים מעל 100,000 שקל בפחות משבוע, להפקה, לשכר אמנים, וכל מה שצריך שתהיה פה תערוכה ברמה הכי גבוהה שיש: וידאו, פיסול, ציור, רקמה, תפירה, צילום, אנימציה, רישום, איור, ים של מדיומים שמעבירים את העולמות האישיים של החבורה הזאת. מסע ארוך, חיבור מרגש בין המשפחות לאמנים אמניות, חיבוק שימשיך קדימה, עם הרבה אנשים טובים שעזרו וברגע אמרו כן בטח באים לעזור.

נעמי מערבי רפפורט, ״היכן שהבגד זוכר״. צילומים: מ״ל

בשנתיים האחרונות הייתי מעורב במחאה לשחרור החטופים. העליתי שני צפלינים ענקיים שריחפו בירושלים ותל אביב, שכיכבו גם על שער של הניו יורק טיימס, עם קריאה דחופה לשחרור החטופים. במסגרת הפעילות שלי בעיר מפעל עבדתי כמה חודשים עם עשר נשים מקיבוץ רעים, ולבסוף הרמנו להן תערוכה מרגשת. 

האמנות והכוחות שלי התגייסו לסיטואציה הכל כך מורכבת; הבנתי שיש מרחב אמנותי אדיר ושאני חייב לצאת מהסטודיו. לדעתי העולם גילה מחדש את הכוח של אמנות בריפוי, בשפה ובאמירה. כך גם מגדלור: שילוב של ההורים בתהליך, ההתאמה האישית לכל משפחה, והמיפוי של הדמויות, מה הם אהבו, איך נראו החיים שלהם.ן מחוץ לצבא.

אני מקווה שמגדלור מתחיל עכשיו סיבוב, ברחבי הארץ והעולם. הרבה פעמים אמרתי לעצמי וואו, איזה אתגר, חלמתי בלילה על ההורים על הילדים, הייתי במתח והתרגשות, סחבתי על הגב שלי את כולם.ן. זהו, עכשיו מוזמנים לבוא לחוות תערוכה אחרת, עם שמחה, אור, הומור, שישה מגדלורים שמפיצים אור כל הזמן. תודה לכל מי שאמר כן והצטרף.

מגדלור
אוצר: גיא מורג צפלביץ׳
גלריה על הצוק, המעפילים 19, נתניה
בהשתתפות: שי אזולאי, יולי אילדיס, אורי אינקס, אריק וייס, נטע וייס, רונן שהרבני, איתמר שמשוני, קרן שפילשר, נעמי מערבי רפפורט
נעילה: 24.1.26

תיק עבודות פרק 40: איתמר שמשוני