כל מה שחשוב ויפה

איור עכשיו. מפגש 62: ולי מינצי

אף על פי שסיימה ללמוד לפני כמעט 20 שנה, הרצון לאייר ספרי ילדים צץ אצל ולי מינצי רק לפני כמה שנים. מה שעשתה מינצי – בת 42, בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (1994) – היה לפנות לכמה הוצאות ולהציע את שירותיה כמאיירת. אולם, התשובה שקיבלה מכולן הייתה שלילית. היא לא התייאשה והחליטה למצוא סיפור, לאייר אותו, ולחזור איתו להוצאות הספרים. את הספר שאיירה שלחה לכמה הוצאות ולבסוף הוצאת אבן חושן הסכימה להרים את הכפפה והוציאה לאור את הספר "מי היא מלכת הפיות?" מאת עליזה רוזן.

״אחרי הספר הראשון היה יותר קל להמשיך. ההוצאות הבינו שאולי אני מסוגלת לאייר ספר שלם…״, מספרת מינצי, שבמקביל עובדת מזה שנים כמעצבת בכתב העת לילדים, ״עיניים״. ואמנם, מאז היא הספיקה לאייר את העיבוד למעשייה העממית "הלב של שירז", שכתבה ריטה ואת "קטנטנה בגינה", ספר שירה לילדים מאת גלית ראב"ד, שעליו קיבלה את פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים לשנת 2012 (שניהם בהוצאת כנרת); וגם את ״זרעים של מסטיק״ מאת לאה נאור בהוצאת ספרית הפועלים, הקיבוץ המאוחד.

בבצלאל היה את העניין של למצוא סגנון. אמרו לנו שמאייר צריך סגנון, וזה נורא הלחיץ אותי. מאיפה מגיע סגנון? חשבתי אז שאני לא יכולה להיות מאיירת כי אין לי סגנון. אני יכולה לעשות איור אחד, עוד איזה איור, משהו קטן, זהו. לקח לי זמן להשתחרר ולהגיד אוקי, אפשר אחרת

 

vmintzi

״כשלמדתי בבצלאל איור נחשב לסוג ב׳ לכל היותר. היה מין חצי סמסטר עם קישקה ואולי חצי סמסטר עם נועם נדב או אורה איתן. גם אם נורא רצית, זה מה שהיה. מה שהיה נחשב אז היה טיפוגרפיה. בשבילי זה היה די שוק כל המערכת הזאת, היה מאד קשה אבל מאד נהניתי. האינטנסיביות של הלימודים עושה את שלה: אין לך רגע לנשום, זה עושה טרנספורמציה למח, אתה מתחיל לסבול מ׳מחלת העיצוב׳.

״עם הזמן הבנתי שעדיף לי לעבוד בכיוון של אמנות או ילדים, משהו שיש בו יותר חופש יצירתי. כיום, כשמציעים לי לאייר ספר ילדים אני קודם כל צריכה לבדוק אם הוא מדבר אלי, אם יש לי מה לתרום. הסיפורים שלקחתי הם סיפורים שמצליחים להכניס אותי לאווירה מסויימת, שאני רוצה להכניס לאחר מכן לאיורים. משהו צריך להדהד בי, גם מבחינה ויזואלית, לרגש, שיהיה לי מה להגיד. אם אין לי מה להגיד או לחדש אני לא אקח את זה. אחרי ׳קטנטנה בגינה׳ הגיעו הרבה פניות לאייר ספרים דומים אבל זה לא מעניין אותי. עכשיו אני רוצה משהו אחר. אני לא יכולה לעשות ׳קטנטנה בגן׳, ׳קטנטנה בים׳ או משהו כזה״.

 pupi_s

״אני מנסה להבין מה מבחינת החומר והטכניקה הכי יכולים לתרום להעביר את מה שאני רוצה או מרגישה. האתגר מבחינתי הוא לתרגם רעיון לאו דוקא עם הדמויות ולמצוא טכניקה עקבית פחות או יותר לכל ספר. אני לא מרגישה שיש לי סגנון שאני יכולה לחזור עליו בדמות במשך ספר שלם. אני יותר בונה אווירה סביב הדמות, פחות מעניינת אותי הסיטואציה אלא יותר האווירה סביב העלילה.

״בבצלאל היה את העניין של למצוא סגנון. אמרו לנו שמאייר צריך סגנון, וזה נורא הלחיץ. מאיפה מגיע סגנון? חשבתי אז שאני לא יכולה להיות מאיירת כי אין לי סגנון. אני יכולה לעשות איור אחד, עוד איזה איור, משהו קטן, זהו. לקח לי זמן להשתחרר ולהגיד אוקי, אפשר אחרת. יש באיורים שלי דמויות אבל בעיקר יש שם אווירה. אני יודעת שאם אני רוצה לאייר אני צריכה להיות תקשורתית, בטח לעומת עולם האמנות, אבל אני נהנית מזה. אני אוהבת לבנות את העולם שהסיפור מתרחש בו, כמו תפאורה לתיאטרון״.

cerberus_s

״אני לא עובדת במחשב. עבדתי עם גואש, עפרון, פלסטלינה ועוד. מאד כיף לעבוד עם חומרים, אני כל הזמן מופתעת מחדש. ככלל אני מחפשת את גורם ההפתעה אחרת זה קצת משעמם אותי. גדלתי על עבודה עם חומר וזה מה שמרגש אותי, ליצור מתוך חומר, לעשות דברים, גם כשיש טעויות ויש מחיקות.

״יש ׳מחשב טוב׳ ויש ׳מחשב לא טוב׳, כמו בכל טכניקה אחרת – יש צייר טוב וצייר לא טוב, זה טכניקה. הבעיה שלי עם המחשב, התחושה שלי היא שכל הדברים נראים נורא גמורים, לא משנה מה אתה עושה. אני אוהבת מלוכלך, זה נותן לי עוד משהו, זה לא רק הדבר עצמו״.

01vali_shiraz_1_s

״בסך הכל אני מאד שמחה שרמת האיור בארץ עלתה, שיש מגוון רחב של ספרים ומאיירים מעבר לדיסני. ככל שיהיה פחות מיינסטרים זה יעשיר יותר את הילדים. ככלל בזמן האחרון זה די מעסיק אותי, שאין לנו מושג עם מי אנחנו חיים בסביבה הזו. יש בארץ כל כך הרבה אנשים שעסוקים בלשנוא אחד את השני, יש פה 1,001 תרבויות מסביבנו והייתי רוצה שזה יבוא לידי ביטוי, שתהיה לגיטימציה לכולם.

״כשבאתי לארץ לא היה לי מושג מה הולך פה. חשבתי שזה נחמד שיש כל כך הרבה תרבויות וצבעים וסוגים אבל אז הבנתי שלא באמת מכירים אותם. עם הפתיחות לחו״ל הגבולות מטשטשים אבל כולם מנסים להכחיש את העבר שלהם ולהיכנס לישראליות הזו וזה חבל; מעדיפים לדבר על דברים בחו״ל ודברים רחוקים יותר כדי לא להעמיק פה יותר מדי״.

ofek1(37)_y

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

shadow-cover

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. דן

    כישרון גדול!

  2. גיא גרניט

    סדרת הראיונות הזו נהדרת! נהנה בכל פעם מחדש. באמת.

    למי שחובב את הז'אנר, של ראיונות עם מאיירים, אני ממליץ לנסות את פינטרסט "מאיירים מתראיינים" שאני מתפעל – שבו מופיעות הפניות יומיומיות לראיונות עם מאיירים (כולל בבלוג הזה כמובן)

    http://www.pinterest.com/eyoor/interviews

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden