כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

הבעירה הפנימית והשפה הייחודית משתקפות ומאפשרות לכולנו להצליח להיות מעצבי טקסטיל עכשוויים בישראל

מי שקורא את פורטפוליו ודאי כבר מכיר תשומת הלב שאני מעניק לפריחה של האיור בשנים האחרונות, שנובעת בין השאר כתוצאה מהכוחות הצעירים שפועלים בו. דבר דומה קורה גם בתחום עיצוב הטקסטיל, כשקבוצה של מעצבות ומעצבים צעירים מזרימים בו אנרגיות שלא היו בו קודם. אחת מאותן מעצבות היא תמר ברניצקי (וגם אחת המוכשרות), שבזמן האחרון אני נתקל בשמה יותר ויותר – בביאנלה לטקסטיל במוזיאון ארץ ישראל, ברשת קום איל פו, בחנויות מוזיאון ועוד ועוד. ביקשתי מתמר שתספר על העבודות האמנותיות, המסחריות, על ההתעוררות של התחום ועוד, אבל לפני הכל עוד תמונה:

צילום: גלעד בר שלו

צילום: גלעד בר שלו

Yuval Saar:

הי תמר

tamar:

היי יובל

Yuval Saar:

מה שלומך?

tamar:

עם דלקת גרון… מושבתת כבר כמה ימים 😉 לפחות יש זמן לראות סדרות! מה שלומך?

Yuval Saar:

אוייי, לא כיף! מה את רואה? (ואני בסדר, תודה)

tamar:

האנטומיה של גריי, בדיליי של כמה שנים… אופייני לי מאוד

Yuval Saar:

האמת, זה מתאים לימי מחלה. לפחות את נחה טוב מכל ההמולה היומיומית?

tamar:

הייתי חוזרת בכיף להמולה. טוב, עזוב קיטורים, אולי זו באמת הזדמנות למנוחה

Yuval Saar:

וואלה. אז נתחיל: זה נדמה לי או שבזמן האחרון אני נתקל בשם שלך יותר ויותר? הביאנלה לטקסטיל, קום איל פו, הקולאז׳ של קרן שביט, ועוד ועוד

tamar:

טפו טפו;) עובדת על זה… האמת שאני תמיד עובדת אינטנסיבי אבל בקושי מגיעה לשיווק ויח״צון

Yuval Saar:

באמת טפו טפו. במה נתחיל? אולי בביאנלה? מה את מציגה שם?

060_Tamar-Branitzky

061_Tamar-Branitzky

ארוגים בתודעה, הביאנלה לטקסטיל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

tamar:

בכיף. הביאנלה היתה מבחינתי הזדמנות לחזור לדי-אנד-איי האמנותי שלי. שאלתי את עצמי מה באמת מעניין אותי ליצור ללא דרישת לקוח, שוק, תמחור וכו׳. השתדלתי להשאב לבעירה הפנימית בחזרה ולפעול מתוכן. אבל זה רק התיאור.

סדרת העבודות היא שילוב של מקורות ההשראה שלי: ספרי מתכונים משנות ה-50, תמונות משפחתיות ישנות ושילוב חומרי בין בד ונייר. יצרתי סדרה של ארבע עבודות שמדברות על תחושות כמו זיכרון, געגוע, התכלות והתפוררות מבלי לגעת במקום הסנטימנטלי. שילבתי אלמנטים מהנוף המקומי כמו ענפים יחד עם נוף משפחתי כמו ספרי המתכונים שאני אוספת מארונה של סבתי

Yuval Saar:

תמיד תהיתי בעבודות מהסוג הזה, מה המרחק בין התחושות של האמן לבין מה שהקהל מבין או מרגיש בתערוכה. איזו תגובות קיבלת?

tamar:

שהעבודות מרגשות ומעניינות. השילוב החומרי יצר הרבה עניין ונהנתי מאוד להתבונן בקהל מסתכל ומצלם את העבודות שלי. בעוכרי היה הגודל הקטן, וזו אחת התגובות העיקריות 😉

Yuval Saar:

זה משהו שחשבת עליו?

tamar:

מאז ומתמיד אני נאחזת בסקייל הקטן, ברור לי שזה עניין של אומץ. העדפתי ריבוי עבודות קטנות מאשר שתי עבודות גדולות. אני בטוחה שלתערוכה הבאה אשתחרר מזה

Yuval Saar:

רציתי לשאול אותך עכשיו על תערוכות קודמות שהצגת בהן אבל פתאום אני קולט שבכלל לא ביקשתי שתציגי את עצמך. אז שניה לפני, תגידי עליך כמה מיליים, מה ואיפה למדת, ומה את עושה ככה בכללי

tamar:

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד ציירתי ורקדתי ונורא רציתי להיות מעצבת אופנה, למרות שכל המורים שלי בכלל חשבו שאני צריכה ללמוד אמנות. התעקשתי ונכשלתי בבחינות הקבלה לעיצוב אופנה בשנקר ונפתחה הדלת המרהיבה לעיצוב טקסטיל בשנקר – אני בוגרת המחלקה משנת 2009. את הסטודיו פתחתי מיד עם סיום הלימודים. את תקופת ההתמחות עשיתי בשוודיה, והיום אני סטודנטית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל

Yuval Saar:

זה המקום לספר שהיית סטודנטית שלי…

tamar:

נכון! היה כיף!

Yuval Saar:

למרות שאין לי כל קרדיט בעבודות שלך (לצערי…)

tamar:

חוץ מהציון;)

Yuval Saar:

כן… חוץ מהלימודים, מה עוד עשית עד היום בתחום?

tamar:

בסטודיו אני פועלת בכמה מישורים: אני מעצבת טקסטיל לחברות אופנה מקומיות ולחנויות מוזיאון, ויש לי את קולקציות הצעיפים שלי שהם העיסוק המרכזי. הראשונים שמכרתי להם מעבר לים היו הסינים! היום כבר התפתחתי לליין של מוצרים נוספים, פיתחתי חומר שהוא שילוב בין בד לנייר ונקרא fapa ועוד אשוב לפיתוח שלו. החומר משמש לגופי תאורה, ואפילו כבר מצאתי שעשו לו חיקוי מבלי שכמעט פרצתי איתו. אני גם מלמדת את תחום ההדפסה, ויש את הצד האמנותי כמו הביאנלה וכמו התערוכה שהיתה בפריסקופ. אני מאוד אוהבת את הפרוייקטים שלהם אני מעצבת חומרי גלם לשימושים שונים.

pillows-2

קום איל פו. צילום: רועי מזרחי

קום איל פו. צילום: רועי מזרחי

Yuval Saar:

בואי נדבר רגע על הצד המסחרי. ראיתי תמונות של הפריטים שאת מוכרת עכשיו בקום איל פו ואני סקרן מה את יכולה לספר עליהם, על תהליך העבודה, על מקורות ההשראה

tamar:

תהליך העבודה של ההדפסים יוצא משילוב קולאז׳ים של צבעי מים, ציורים עדינים ממעמקי הדמיון, יחד עם נוף מקומי שאני מצלמת ומעבירה עיבוד באינסטגרם – המשמש כלי לשימור זיכרון בן זמננו.

Yuval Saar:

וואלה. מעניין!

tamar:

תודה. המעבר מגוף לחלל מאוד מעניין. כל המוצרים מודפסים בטכניקת דפוס דיגיטלי ומיוצר בסדרות קטנות ובעבודת יד. אגב, העניין שלי באינסטגרם החל מקורס של חנן דה לנגה

Yuval Saar:

נא להסביר בבקשה…

tamar:

לפני שנתיים היה לנו קורס בבצלאל שנקרא פרוייקט תערוכה בהנחיית חנן דה לנגה. כל אחד עבד לפי רצונותיו ואני התחלתי לצלם סיכות דש ישנות וסלילים של חוטים זהובים שאני אוספת. אני כבר לא זוכרת איך התגלגלתי אבל התוצאה המודפסת של האינסטגרם היתה מרהיבה. כך הגעתי לקולקציה ״זיכרונות מההווה״ בצורה מסחרית. ניתבתי את הנחיות הקורס לצרכי בעולם האמיתי. במרכאות 😉

Yuval Saar:

כשאני מסתכל על הפריטים הם נראים לי כמו משהו שבקלות היה יכול להיות גם תלוי על קיר כיצירת אמנות. איפה עובר אצלך הקו שמפריד בין שני התחומים, אם בכלל

tamar:

האמת שאחת התגובות הראשונות מלקוחה שקנתה ממני צעיף בסיום הלימודים היתה שהיא לא יודעת אם לתלות אותו על הקיר או ללבוש אותו על הצוואר. אני מניחה שהגבול הדק הזה הוא מה שהופך את המוצרים המסחריים לכה ייחודיים, ולכן אני עובדת במתכונת מאוד לא כלכלית – הדפסה בסדרות קטנות. אני מניחה שעוד אגיע להתעסק רק באמנות…

Yuval Saar:

מניחה או מקווה?

tamar:

לא מתחייבת על התמקדות, מניחה. אגב, זה הכיף בטקסטיל: ציור, צילום, מחול, אופנה, חלל – הכל מקבל ביטוי בתחום הזה בעבורי. זה המקצוע האידיאלי לאנשים שרוצים לעשות הכל 😉

_MG_1133s

Yuval Saar:

אני רוצה לשאול אותך ככלל על התחום. את חלק מקבוצה של מעצבות טקסטיל צעירות יחסית שסיימו בשנים האחרונות את הלימודים ומצליחות לרכוש שם בעולם העיצוב המקומי, למרות שאני מניח שזה לא קל. מהפרספקטיבה שלך, מה – אם בכלל – השתנה בתחום מאז שסיימת ב-2009 ועד היום?

tamar:

אני חושבת שממקום של חוסר במקומות עבודה ובגוויעה של התחום בישראל הצלחנו, קבוצה קטנה ומוכשרת, להביא את התחום לקדמת הבמה. המודעות עלתה. אנחנו מגדירים מחדש את התחום עם זיקה למקורות והרבה כבוד למי שהיה לפנינו. הבעירה הפנימית והשפה הייחודית משתקפת ומאפשרת לכולנו להצליח להיות מעצבי טקסטיל עכשוויים בישראל

Yuval Saar:

אבל מה השתנה בתכל׳ס? איך זה בא לידי ביטוי?

tamar:

הכניסה של מעצבי טקסטיל לשוק, אם זה בתחום המוצרים, ואם זה בתחום החומרים שהמצאנו לשימושים שונים. יש הזדמנויות ומקומות עבודה חדשים. אני מעסיקה היום עובדת אחת ובטוחה שעוד אתרחב, וכך גם עסקי טקסטיל אחרים שיש להם עבודה כמו סדנאות הדפסה ומקומות שמכשירים אנשים להתעסק בתחום.

לגבי המודעות, זה מעניין – אני זוכרת שבהתחלה, לפני ארבע שנים, הייתי צריכה להסביר למעצבי פנים מדוע כדאי להם או מה זה בכלל עיצוב טקסטיל, המעוצב ומיוצר בישראל. היום ההסברים ברורים הרבה יותר. זה תחום שחד משמעית מוכיח את עצמו עוד ועוד.

Yuval Saar:

מסכים. על מה את עובדת היום מעניין?

tamar:

השקתי לאחרונה קולקציית אביב של הצעיפים המודפסים, אירחתי קבוצות של סיורי עיצוב ושל ניהול, קריירה ואמנות. תחום הסיורים גם חדש ומעניין. ואני בעיקר מתעסקת בשיווק ובמכירה של ליין הכריות המודפסות… לא הכל אמנות ועיצוב לצערי 😉

Yuval Saar:

אל תגידי ככה… מה עוד חשוב להגיד לפני שמסיימים?

tamar:

האמת שאני מאוד גאה להיות חלק מקבוצת מעצבים ואמני טקסטיל מקומיים שעובדים קשה וגם קוצרים את הפירות על אף הקשיים בשוק הישראלי. שנמשיך כך ושנהיה מבסוטים!

Yuval Saar:

לגמרי!

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden