כל מה שחשוב ויפה
נעה רז מלמד, זפת על זכוכית

כמו עטיפה לשימור עטיפה

השקוף והאטום, העדין והגס, מתנגשים אלה באלה בתערוכה הזוגית ״שיקוף מסך״ בגלריה המשולש. שתי אמניות בנות דורות שונים, איטה גרטנר ונעה רז מלמד, עוסקות בפני השטח של הציור בחומרים לא-קונבנציונליים - זכוכית, צלופן וזפת - ומגלות עד כמה רב המשותף על המפריד

כשנעה רז מלמד ואיטה גרטנר נפגשו לראשונה, לא היה ברור מה משותף ביניהן. הראשונה עוסקת בעיקר במיצב, מרכיבה חללים שלמים מעבודות המשלבות רדי מייד, רישומים ופיסול, עם צמחים חיים, השתקפויות אור מבעד לזגוגיות או זכוכית מגדלת. השנייה מציירת ורושמת, מנהלת דיאלוג צבעוני עם העולם. בין השתיים מפרידות יותר מ-30 שנה, וכבנות לדורות שונים עבודותיהן נובעות ממטענים ביוגרפיים שונים. למרות, ואולי בעצם בזכות כל זה, המפגש של עבודותיהן אלה עם אלה בחלל הגלריה יוצר דיאלוג מפתיע, שממנו עולה שפה משותפת. זיכרונות, סצנות ביתיות או דיוקנאות שאינם יכולים להיות אלא וריאציות של דיוקן עצמי, עולים מן הקירות של התערוכה ״שיקוף מסך״ בגלריה המשולש בקריית המלאכה.

איטה גרטנר, אקריליק על ניילון

איטה גרטנר, אקריליק על ניילון


את ההתכתבות בין השתיים יצרה ואצרה שרי גולן. היא מפגישה כאן עבודות ציור בזפת על משטח זכוכית של רז מלמד עם ציורי אקריליק על צלופן ופרגמנט של גרטנר. ״שיקוף מסך״ לדבריה הוא מושג שהשאילה מתחום הטכנולוגיה, בו הוא משמש להעברת תמונה ממדיום אחד לאחר – למשל ממכשיר סלולרי למסך הטלוויזיה. אך היא מצביעה גם על שיקוף מסוג אחר, זה הנהוג בתחום הפסיכולוגיה, כאשר המטפל מנסח מחדש את דבריו של המטופל ומציג בפניו את המשמעות הרגשית שלהם. ״לטעמי יש במונח הזה ובהקשרים המרובים שלו יכולת לחבר ולפרש במידה מה את המהלך האמנותי של איטה גרטנר ונעה רז מלמד והחיבור ביניהן בתערוכה זו״, היא מסבירה.

התוצאה היא מפגש אינטימי ורגיש. שתי האמניות מציגות גופי עבודות אשר עוסקים בפני השטח הציוריים. הן מציירות על משטחים לא קונבנציונליים, שאינם סופגים את הצבע אלא הציור נותר צמוד כשכבה נפרדת על פני השטח. ״ניתן להרחיב זאת לשאלה מהי היכולות של עבודות אמנות לשקף זיכרון או מטען רגשי משמעותי. האם האמנות יכולה להעביר את רגשות עמוקים או שמא נידונה להישאר כקליפה ריקה בלבד״.

נקודת הפתיחה של התערוכה הייתה בציורי הזפת של רז מלמד, בהם היא מתארת סצנות משפחתיות ״שקופות״, כדבריה. הזפת בצבעה החום מזכירה צילומים ישנים, בגווני ספיה חומים דהים, וממחישה את הכמיהה לתפוס רגע חולף בתמונת בזק. במשיכות הצבע ניכרת בהילות, צורך דחוף, אך הבחירה בזכוכית כמצע מערערת את הסיכוי של התמונה להישאר לאורך זמן, מעלה את כוחן של השקיפות והשבריריות. משטח קר וחזק שעלול להתנפץ ברגע, כאשליה חומקת.

מנגד, ציוריה של גרטנר מציגים שקיפות מסוג אחר. פריכה ומתקמטת, מתמעטת ומתכלה בתהליך שקט. ציור של שמלה על נייר פרגמנט משול לנייר עטיפה דקיק, צופן הבטחה, שהושלך לפח לאחר רגע של התרגשות חולפת. נייר הצלופן המבהיק, שעטף מוצרי קוסמטיקה לשימור העור הצעיר הלך והתקמט בעצמו. הניירות הדקים נראים בדיעבד ״כמו עטיפה לשימור עטיפה״, מתארת גולן. ״רגעיות חולפת שמונצחת בציור שיש בו מעט מאותה חד פעמיות הפיזית והרגשית. רק אז יש בו יכולת להיות אותנטי״. ביום שישי 8.7 יתקיים שיח גלריה עם האמניות והאוצרת בתערוכה.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden