כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

נופים נפקדים

פורטפוליו News: תערוכה חדשה של קבוצת סלה־מנקה תיפתח ביום חמישי 27.4 בבית הנסן בירושלים. התערוכה מסכמת פרויקט מחקר והעתקה של סוכת העץ המצוירת מגרמניה, המוצגת במוזיאון ישראל

עדי קפלן ושחר כרמל

אחרי שהכניסו למוזיאון ישראל אוהל בדואי שעבר גיור והפך ל״סוכת נצח״, קבוצת סלה־מנקה מוציאה סוכה אחרת מהמוזיאון אל העולם. בתערוכה שתיפתח ביום חמישי 27.4 במרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן בירושלים, מסכמים חברי הקבוצה, האמנים ניר יהלום, קטורה מנור, עדי קפלן, מקס אפשטיין ושחר כרמל, תהליך תיעוד, מחקר ושחזור שעליו עבדו בשנה האחרונה. האמנים בנו (ללא אישור, הם מדגישים) העתק מדויק של סוכת עץ מצוירת שמקורה בגרמניה ב־1850 המוצגת בתצוגת הקבע של מוזיאון ישראל וידועה בשם ״סוכת דלר״.

במחקר שקדם לפעולה הם צילמו את הסוכה המקורית שבמוזיאון, קראו מאמרים על אודותיה וחלקם אף טסו לעיירה פישאך בבוואריה, שם נבנתה הסוכה המקורית ומאוחר יותר, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוברחה לארץ־ישראל מאימת הנאצים. בפישאך נפגשו נציגי הקבוצה עם ראש העיירה, ביקרו בקבריהם של בני משפחת דלר, שהיו בעלי הסוכה, סיירו בבית־הכנסת המקומי שהפך לקליניקה לרפואת שיניים – ותיעדו כל זאת בסרט. בתערוכה מוצגים גם ציורי העתקים של גלויות מהעיירה.

במעשה ההעתקה של אחת הסוכות היפות בעולם הכניסו מספר הבדלים באופן מכוון. ירושלים, המצוירת על אחד מקירותיה של הסוכה המקורית, שתוארה כמושא לגעגוע, הפכה בעצם פעולת ההעתקה לסוג של הטבעת בעלות. הכפר הפסטורלי הגרמני, שצויר על שלושת הקירות האחרים של הסוכה המקורית והיה תיעוד של הנוף המקומי, הפך בסוכה המועתקת למחוז געגועים לקהילה שהושמדה ולעידן שאבד.

בין פרויקט הסוכה המועתקת לפרויקט הקודם של הקבוצה, ״סוכת נצח״ מ־2015, מתקיים דיאלוג מורכב על שאלות של נוודות ובעלות, ארעיות כפויה, ופעולות אמנותיות מזמנים היסטוריים שונים המנכיחות, כל אחת בדרכה, את הדרמה של תקופתה.

נעילה: 20.6

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden