הרשימה המשותפת // 16 באוגוסט 2018

רואה ואינו נראה

רק עד יום א׳ הקרוב (19.8) אפשר לראות בגלריה 32 בתל אביב את תערוכת צילומיו המרשימים של האמן הסיני ליו בולין, הידוע בכינויו ״האיש הבלתי נראה״. בולין (45) הוא אקטיביסט פרפורמר, שאמנותו משלבת פעילות למען זכויות הפרט. הוא שייך לדור שהגיע לבשלות בשנות ה־90, בזמנים שבהם סין החלה להתאושש מהריסות מהפכת התרבות וליהנות מהצמיחה הכלכלית ומהיציבות הפוליטית, וכן מפתיחות יחסית לתיירות ולעולם המערבי. ב־2005, לאחר שהממשלה אילצה אותו לעבור והרסה את הסטודיו שלו (כחלק מתנופת פיתוח והרס של שכונות שלמות), החל את סדרת עבודותיו המפורסמות – שבהן הוא מצולם כשהוא מוסווה בנופי העיר או הטבע. בתמונות המבוימות הוא צובע את גופו ובגדיו עד שהוא נטמע כליל ברקע, כאדם שקוף, שהרשויות אינן מבחינות בו. הסדרה התפתחה והפכה למניפסט חברתי, שבו הוא מוחה על תרבות הצריכה והתאווה לכסף, על הפגיעה בסביבה ועל עוולות שונות.

חגית פלג רותם

אלק שפטל – ״מפה ולא מפה״

בבית האמנים בתל אביב מוצגת חשיפה ראשונה של בתערוכה עבודותיו של אלק (אהרון) שפטל (1922-2012). שפטל נולד בלודז׳, פולין, ובבגרותו נסע ללמוד בפריז, ובמלחמת העולם השנייה היה פעיל במחתרת הצרפתית. הוא עלה לארץ ב־1954 והתגורר בתל אביב. למרות שעבד למחייתו רוב ימיו בסוכנות היהודית, הוא שייך לקטגוריה של ציירים טוטאליים שעבורם הציור הוא דרך חיים. הוא רשם על כל מצע שנקרה בידו: קופסאות סיגריות, עיתונים, פתקים, עלונים פרסומיים ועוד, והחיים היומיומיים המתרחשים סביבו סיפקו לו נושאים לציור: רישומי דיוקנאות של עמיתים לעבודה ושל עולים חדשים, הנוף הנשקף ממרפסת ביתו, אנשים שפגש במקרה ברחוב, בבתי קפה, בתור בקופת חולים ובחוף הים האהוב עליו. למרות שצייר בארץ במשך כחמישים שנה, קשה לזהות בעבודותיו מאפיינים של ציור מקומי: אווירה אירופאית אופפת את עבודותיו. נראה שתמיד עמד רגל פה ורגל שם. את התערוכה הוציאה לפועל בתו, האמנית יערית שפטל ואצר יאיר שולביץ.

חגית פלג רותם

עונות השנה במוזיאון טיקוטין

במוזיאןן טיקוטין לאמנות ותרבות יפן שבחיפה תיפתח בשבת התערוכה היופי שבארעיות / עונות השנה באמנות היפנית. התערוכה מבטאת את הקשר העמוק של אמנות יפנית לעונות השנה ולטבע – בין אם באמצעות נושאים מסורתיים העוסקים בשינויים העונתיים, או באמצעות חפצים אשר צורתם, החומרים מהם הם עשויים והמוטיבים הדקורטיביים המעטרים אותם מעוררים רגשות אהבה לטבע בלב היפנים. ציירים ובעלי מלאכה התבוננו בטבע המשתנה לנגד עיניהם וביטאו באומנותם אמיתות מהותיות על טבע החוויה האנושית. באמנות היפנית מצויים סממנים עונתיים מתוחכמים והאמנים היטיבו לבטא לא רק את חיבתם למחזורי הטבע, אלא גם את המודעות לתפיסת השינוי הבלתי נמנעת, שמקורה בתפיסה הבודהיסטית והשינטואיסטית. בשתי התערוכות הנוספות יוצגו כלי פורצלן יפניים בכחול לבן והדפסים יפניים מודרניים מאוסף המוזיאון.

יובל סער