כל מה שחשוב ויפה

פודקאסטים

תיק עבודות

פרק 88: אורית ברגמן

אורית ברגמן היא ראשת תחום איור בבצלאל, מאיירת וסופרת, שבעשור האחרון עוסקת בעיקר באיור ובכתיבה לילדים (״ילדים הם קהל נורא כנה. הם טובים בלהראות מתי הם משתעממים. יש משהו ישיר ונעים בלעבוד עם ילדים, ואיכשהו זה מחבר אותי גם לילדות שלי״). 

מתחילת דרכה היא מתעניינת בדרכים שבהן אפשר לגרום לאיור לצאת מהדף. זה קורה, בין השאר, בעיצוב תפאורות לתיאטרון (״התיאטרון מוסיף עבורי לא רק את העניין של התלת־ממד אלא גם את הממד של הזמן. והכי חשוב – את הממד של עבודה עם אנשים״), ובתערוכה הנוכחית שהיא מציגה יחד עם ענת ורשבסקי בבית הנסן בירושלים – ״מה יותר צהוב או פיל?״.

הנחת המוצא של ברגמן ושל ורשבסקי בתערוכה היתה, שילדים שמגיעים לתערוכה רצים קודם כל לאורך כולה עד הסוף, ורק אז מתחילים להתבונן. ״יצרנו מפלצת שהיא כמו חץ, שיש לה שני פרצופים ולהקה של יצורים. היא מתחילה בחלק האחורי של התערוכה, מלווה אותה ונתלית עליה לכל אורך המסדרון. הרעיון הוא הולכה של הקהל בתוך התערוכה – דבר שעניין את שתינו ושמחנו לראות שהוא עובד״. 

בשאלת ההשפעות הטכנולוגיות על תחום האיור אומרת ברגמן ש״בשנים האחרונות עם התוכנות והכלים המתקדמים אפשר לעשות יחסית יותר בקלות איור שנראה מאוד מקצועי, ובעקבות זה הנושא של שפה אישית קצת ירד. לכן, מאיירים, גם אם הם הולכים לעבוד בהייטק – צריכים להמציא את עצמם. מה שהתוכנות עדיין לא יודעת לחקות זה ליצור מטאפורות והסמלות; אין להן את הכישורים האלה. לכן דווקא איורים עם מסר הם אלה שיבלטו, ואולי תעלה קרנו גם של המאייר כסופר״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 87: נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן

ספיישל זוגות בתיק עבודות ממשיך עם זוג המעצבים (פרופסור!) נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, שעובדים יחד כבר שני עשורים תחת השם סטודיו Reddish.

נעמה ועידן אוהבים חפצים, ודרכם הם אוהבים להבין דברים לגבי העולם (וגם להגיד כאלה בעצמם). כשהם מסתובבים ומטיילים בקהילות שונות בארץ ובעולם, הם אוהבים להסתכל עליהן דרך אותם החפצים – בין אם כאלה שהם מוצאים בסופר ובטמבוריה, או כאלה שקשורים לדת של המקום: ״יש משהו בלהסתכל על חפצים, ולנסות להסתכל דרכם על התרבות שעיצבה אותם. לחפצים יש סיבה שהם נראים כמו שהם נראים, וככל שחפץ זר לך יותר – יש לך יותר ללמוד על התרבות שבה הוא נוצר״.

במהלך השנים הם עובדים בעיקר בעיצוב שנוצר מתוך מחקר, מציגים בתערוכות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם. אבל הם פעילים גם בעולם המסחרי, ובין השאר עיצבו וייצרו (בשיתוף עם מאנקי ביזנס) פותחן משחקי לבקבוקי יין שהפך ללהיט ברחבי העולם. החלקים האהובים עליהם בעבודה הם הסקרנות שבצלילה אל תחום מחקר חדש: ״יש לך פתאום תירוץ מעולה לדפוק למישהו על הדלת, להכנס לו לעולם, לחטט לו במדפים. והכל בשם העיצוב״.

כמעצבים, הם לא עסוקים בלרדוף אחרי טכנולוגיות חדשות, להפך – ״יש בנו הרבה רומנטיקה והרבה כבוד לדרכי ייצור ישנות, אנחנו מנסים למצוא עוד זוויות מחשבה לגביהם. ולא תמיד צריך ליצור משהו חדש כדי להגיד משהו״. וכזוג שחי ועובד יחד כבר המון שנים, הם מספרים שבאופי של שניהם להשתעמם מהר, אבל העובדה שהם סומכים אחד על השני הוא כלי עבודה מבחינתם. ״בתוך העיצוב המחקרי־ניסיוני אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו שמה שאנחנו עושים הוא ראוי, וגם לומדים ליהנות מהעובדה שמה שאנחנו עושים משנה לאנשים. אנחנו מטרידים אנשים עם המחשבות שלנו, ואם לא יהיה לנו משהו מעניין להגיד – זו יכולה להיות בעיה״.                                                            

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 86: נוי ותמיר

ספיישל זוגות בתיק עבודות ממשיך והפעם – האמנים, בני הזוג (והנשואים הטריים!) – נוי חיימוביץ׳ ותמיר ארליך.
הם עובדים יחד כבר למעלה מעשור, אבל גם לפני שאיחדו כוחות אמנותיים באופן רשמי – היו מעורבים בעבודות אחד של השני. כך, בתקופה האחרונה יש תחושה שהם בכל מקום, כל הזמן – עניין שהוא גם צירוף של נסיבות אבל גם מכוון, אחרי שגילו בתקופת הקורונה שהם עובדים הכי טוב כשהם עסוקים בכמה פרויקטים במקביל.
״להיות זוג אמנים זו פריבילגיה מטורפת״, הם אומרים: ״אנחנו מאוד חופרים ויכולים לשבת ערבים שלמים ולדבר, אבל יש רגעים שבהם כל השיחות האלה הופכות לרעשי רקע, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בסטודיו ודברים קורים בעצמם. בדיעבד אנחנו מבינים שמה שעשינו קשור לשיחות האלה״.
לאחרונה הציגו נוי ותמיר שתי תערוכות מקבילות – בגלריה ברבור הירושלמית ובעיר ויימאר בגרמניה – תערוכות שעסקו באותם הנושאים והציגו עבודות מאותה הסדרה. בעבודתם השניים מרבים להתייחס למקום שממנו הם פועלים, לתהליכים ולחוויות שעברו עליהם בילדות, ולמפגש ״הקריטי״ של הקהל עם העבודות: ״תערוכה מבחינתנו היא אירוע חברתי. זה התחיל ממקומות של ביקורת, אבל עכשיו אנחנו מבינים שאולי זו הפרקטיקה שלנו. אנחנו מדברים הרבה על האפשרויות השונות של הבנה ביחס לתערוכה, העבודות יכולות לדבר לאנשים שונים בכל מיני רמות. הרבה אנשים מנסים להבין מה האמן רוצה להגיד – לנו יש מלאאאא דברים שאנחנו רוצים להגיד״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 85: טל ארז וענת ספרן

ספיישל זוגות חגיגי בתיק עבודות: טל ארז וענת ספרן, האוצר הראשי והמנהלת האמנותית של שבוע העיצוב בירושלים בשש השנים האחרונות, יוצאים לדרך חדשה ומפקידים את הילד המשותף בידי הנהגה חדשה שזהותה עוד לא נקבעה (״יש עוד דרך ללכת, אבל יש יתד יציבה מספיק כדי להחזיק את מה שיבוא אחרי״, אומר ארז).
כל אחד מהם מגיע מרקע אחר: ספרן היא מעצבת שאמונה בין השאר על ארנק הפיתה שנמכר ברחבי העולם, ועל אחד מאירועי התרבות המובילים בארץ, הפצ׳ה קוצ׳ה; ארז הוא מעצב וחוקר עיצוב שמתמקד בחיבור בין דיסציפלינות שונות (אחרי שהבין שעיצוב תעשייתי הארדקור פחות מדבר אליו). כשחברו לעבוד יחד על שבוע העיצוב ירושלים, היה ברור לשניהם שצריך להמציא פה משהו חדש, עם משמעות רחבה וחיבור למקום: ״שבוע העיצוב הפך עם הזמן לאירוע משמעותי עבור המעצבים, הזדמנות להרבה מהם לפעול״ אומרת ספרן; וארז מוסיף: ״מה שתרבות רוצה לעשות הוא להניח משהו חדש ולראות מה חושבים על זה״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 84: דגנית שטרן שוקן

דגנית שטרן שוקן היא אמנית ומעצבת תכשיטים בינלאומית, אבל היא גם פרופסור ומייסדת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר (״לאה פרץ שלפה אותי משולחן העבודה, הביאה אותי לשנקר, ואמרה לי את תקימי פה מחלקה לעיצוב תכשיטים״). היא מתייחסת לצורפות כשפה, שאחת החוזקות הכי גדולות שלה היא קנה המידה האנושי, ובמשך חלק ניכר משנות פעילותה היא חוקרת את השאלה הפילוסופית How Many Is One, שהייתה גם שם תערוכת היחיד שלה במוזיאון תל אביב, וגם שם הספר החדש שלה. בספר, שמהווה רטרוספקטיבה לפועלה, היא מפרקת את האני מאמין האמנותי שלה למושגים של פונקציה, תעשייה, ערך, פוליטיקה ומקום, ומספרת כמה חשוב לה להבין ״איך גורמים לסטודנטים להיות אזרחים קשובים, מגיבים, שלא מנסים לעשות רק תכשיטים יפים״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 83: גל גאון

האדריכל והמעצב גל גאון נע בין שני צירים: באחד הוא בעל סטודיו שמעצב בעצמו ומציג ברחבי העולם (כמו לדוגמה השולחנות גדולי הממדים שהציג בשבוע העיצוב האחרון במילאנו); ובשני הוא מאגד סביבו יוצרים אחרים, מפיק להם עבודות, מציג ומוכר אותן.

גאון, שגדל בבית שנשם עיצוב ואמנות והוא ממשיך את הקו הזה, עם מבט ופעילות עכשוויים שכוללים גם הבטים כלכליים, מספר מהיהצורה שמלווה אותו לאורך הקריירה שלו; איך משתלבת עובדת היותו אדריכל כשהוא מעצב פריטים; ואיך הפכה תל אביב עבורו לכורהיתוך שמרכז את הפעילות שלו בעולם. ״הדבר שאני הכי אוהב הוא לדבר עם אנשים: לדבר עם יוצרים, עם לקוחות, עם הצוות. לדברעל תהליכי היצירה ואז לראות אותם קורים״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 82: קרן שפילשר

״זה שמכירים אותי ומזהים אותי, זה הניצחון שלי״ אומרת האמנית קרן שפילשר, שחושבת שאלוהים כנראה מאוד אוהב אותה. היא חסרת מנוחה, מה שמחזיק אותה הוא להיות בעשייה בכל רגע נתון, ואת העבודות שלה היא מגדירה כ״מצד אחד מתוקות ומצד שני קשות״. אפילו כשהיא לבד בסטודיו היא לא מצליחה להיות בו בשקט אלא חייבת ברקע רדיו, פודקאסטים, אינסטגרם ומכונת כביסה פועלת. מי קרא לה תפוח אדמה לוהט? מדוע היא מציירת רק עם חולצות מכופתרות? למה אי אפשר לקבוע איתה ספונטנית לקפה? ובמה היא היתה מתחלפת עם קרן פלס?

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 81: חנן דה לנגה

מזה ארבעה עשורים חנן דה לנגה נע בין שני צירים מרכזיים: באחד הוא מעצב תערוכות מצליח שעובד עם המוזיאונים המובילים בארץ, ובשני הוא אמן ומעצב שעובד בסטודיו שלו בדרום תל אביב. בימים אלה הוא מציג בתערוכת יחיד בגלריה נגא עבודות מחול שרוף, ובין לבין הוא גם מלמד בבצלאל למעלה מ־30 שנה, למרות שמה שהוא היה מעדיף לעשות זה לשבת ולבהות רוב הזמן. מה שמניע אותו, לדבריו, הם הסקרנות והגילוי, והרגעים שבהם הדברים נופלים למקומם: ״אני רוצה להיות חופשי יותר, שיהיה לי יותר אוויר. אבל אני לא רואה את עצמי עובר לתחומים שלא קשורים ליצירה ולעשייה״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 80: אבשלום פולק

אבשלום פולק – שחקן, במאי, כוריאוגרף, אמן וספוילר, גם טבח בעברו – מעלה בימים אלה מופע תיאטרון־מחול חדש ששואב השראה מהקלסיקה הספרותית האמריקאית מובי דיק, ומשתף אנימציה ואמנות שיצרו במיוחד למופע דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט. פולק מספר שמה שמניע אותו כל השנים הוא היותו אדם סקרן, לצד הניסיון להפוך דו־ממד למשהו חי יותר, באמצעות יצירה של מציאות או עולם חדש. ממחזות זמר ביפן ועד פסטיבל קאן, מה שמאחד את כל היצירה שלו היא האפשרות לייצר קשר עם אנשים: ״אני בורח בכל פעם לדבר אחר אבל גם מוצא בכל פעם משהו אחר״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 79: מילנה גיצין אדירם

מילנה גיצין אדירם היא היזמת, המייסדת והאוצרת הראשית של זומו – המוזיאון הנודד. בתחנתו השישית, הפעם במפעל זוגלובק המיתולוגי בנהריה, היא מספרת למה התעקשה לקרוא למיזם שלה מוזיאון; מדוע התרבות בעיניה היא בסיס לחברה; ולמה החליטה שהמשימה שלה היא לחבר בין תרבות לבין קהילות מקומיות – משימה שרבים וטובים ניסו לבצע בעבר, לא תמיד בהצלחה מרובה.

התפקיד של זומו, היא אומרת, הוא להביא את האמנות הכי טובה בארץ למקומות המרוחקים, וגם לעבוד עם אמנים מקומיים בכל אחת מהתחנות. ״אמנות עכשווית, עיצוב עכשווי ואדריכלות עכשווית הם דברים מאוד פשוטים לתווך אותם, אבל הקהל תופס אותם כדבר מרוחק. זה דורש שינוי״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 78: חגית קאופמן

במסגרת תפקידה כ־VP Design של WIX, חגית קאופמן מנהלת את גילדת העיצוב של החברה שמונה 14 (!) מקצועות עיצוב שונים; אחראית לפתח את כל תחומי העיצוב בחברה; ואמונה על הקידום המקצועי של מאות המעצבים שעובדים בה.

קאופמן היתה העובדת מספר 27 של וויקס, ובשנותיה שם החברה גדלה לממדי ענק (עם קרוב ל־6,000 עובדים ברחבי העולם); ועדיין היא מנסה להימנע מפוליטיקות פנים־ארגוניות ומאמינה שכל דבר אפשר לפתור בשיחה של אחד על אחד. בימים אלה מתכננת וויקס מעבר הדרגתי ממקום מושבם בנמל תל אביב לקמפוס ייעודי בגלילות, שעליו הם עובדים כבר שלוש שנים, עוד לפני הקורונה. ולמרות המעבר לעבודה מרחוק שהואץ בשנתיים האחרונות בעקבות הקורונה, היא מאמינה שאנשים כמהים למפגשים פיזיים, כולל להציץ אחד לשני במסך המחשב.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 77: סיביל גולדפיינר

סיביל גולדפיינר, מייסדת ומנכ״לית בית האופנה קום איל פו, בנתה לעצמה במשך 35 השנים האחרונות מגרש משחקים שהוא הרבה יותר מעוד חנות בגדים. היא מספרת למה היא בחרה לעשות מה שמכונה ״סלואו פאשן״; איך זה היה לעשות ״אופנה פמיניסטית״ עוד לפני שמישהו בכלל קישר פמיניזם לאופנה; מדוע היא מקפידה לשתף פעולה עם אמניות; ואיך היא מתכננת לגרום לבגדים שהיא מוכרת לחיות עוד יותר שנים ממה שהם חיים עכשיו. וגם – למה היא מנסה להפוך בכלים שלה את המקום הזה ליותר טוב: ״אי אפשר להיות בעלת עסק וליזום דברים בלי להיות אופטימית. העשייה והאקטיביזם הן תרופות נגד טובות״

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 76: לירון לביא טורקניץ׳

לירון לביא טורקניץ׳ היא מעצבת פונטים ויזמת בתחום העיצוב. אתם אולי מכירים אותה הודות לערברית – הפונט הדו־לשוניבעברית וערבית שהחלה לפתח לפני עשר שנים. היא גם בוגרת התואר השני בעיצוב פונטים מאוניברסיטת רדינג באנגליהשבמסגרתו עיצבה פונט באמהרית, למרות שאינה דוברת את השפה; עיצבה פונטים למותגים וחברות שאסור לה לספרעליהם; הציגה באקספו בדובאי; וגם – מלמדת את כולנו איך לנהל את הזמן שלנו נכון, לסדר את הרעיונות ולחגוג את ההשגיםשלנו: ״איך אני אדע לתכנן את הדבר המדהים הבא אם לא אדע שעשיתי דברים מדהימים בשבוע שעבר?״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 75: יסמין גודר

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 74: קרן בר־גיל

קרן בר־גיל היא אחת הנשים העסוקות בעולם האמנות המקומי: אוצרת עצמאית, מייצגת אמנים, יוזמת פרסים, מוציאה ספרים, בונה אוספים, מוכרת עבודות, מחברת בין אמנות ואוכל, ובטח שכחנו עוד כמה דברים. למרות ואפילו אולי בגלל שאין לה חלל משלה (ספוילר: זה כנראה ישתנה בקרוב), היא מצליחה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש – מתערוכה ללהקת כנסיית השכל, דרך סלון מכירה בביתה הפרטי, וכלה בפרס שנתי בשיתוף מוזיאון הרצליה.
״האמנים שאני עובדת איתם הם אמנים שיש לי איתם חיבור כאדם וחיבור כאמן״, היא אומרת. ״מה שאני מחפשת באמנות שלהם הוא שהיא תהיה חדשנית ומקורית ושיהיו טובים במה שהם עושים; ובסופו של דבר – שהעבודות לא ישאירו אותנו אדישים״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 73: אלון ספן

מה הקשר בין פרוקי רגליים, התחממות כדור הארץ והמעצב רון ארד? אלון ספן, המנכ״ל של מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב, מספר לנו איך התפקידים הקודמים שלו במדיטק חולון ובתיאטרון אורנה פורת תורמים לו בניהול המוזיאון הנוכחי; מדוע הוא לא מתערב בשיקולים של המנהלים האמנותיים שלו; למה חשוב שאמנות תהיה חלק אינהרנטי ממוזיאון טבע; וכמה קרוב אפשר להתקרב למוצגי בעלי החיים אצלם במוזיאון (רמז: קרוב מדי, לדעת אנשים מסוימים). 

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 72: נירה יצחקי

מאז שהקימה את גלריה שלוש בנווה צדק באמצע שנות ה־80 ועד היום, ורגע לפני פתיחה של חלל חדש ביפו העתיקה, נירה יצחקי – אולי ה־גלריסטית בהא הידיעה של סצנת האמנות המקומית – מספרת בקצרה (מאוד) על הדרך הארוכה שעשתה; על העובדה שהיא עדיין מתרגשת מהמפגש עם אמנים חדשים; ועל למה לדעתה החלל הוא גורם קריטי בבחירה של מה להציג בגלריה. בקרוב מאוד היא תשיק חלל חדש שילווה גם באתר חדש ו – שימו לב – פלטפורמה להצגה ורכישה של אמנות דיגיטלית, או כמו שאתם הצעירים אוהבים לקרוא לזה – NFT.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 71: סער פרידמן

הלם הלם הלם. סער פרידמן, שותף בסוכנות המיתוג והפרסום Open ואחד ממייסדיה, מספר מה הקשר בין תהליך המיתוג של עמוד האינסטגרם של ״ישראל בידור״, שעוסק ברכילות סלבס, למיתוג שיצרו לתזמורת הפילהרמונית; איך בנו במהלך השנים את המיתוג של רשת הסופרמרקטים am:pm; ולמה הוא מקפיד לתת לצוות העובדים שלו תרגילי חשיבה יוצאי דופן.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 70: הילה נועם

מפרויקט הגמר במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (דנידין מתנחל בהר הפלאות); דרך חוּצי, ספר קומיקס לילדים שכתבה ואיירה במשך חמש שנים (זוכה פרס ברווז הזהב ע״ש דודו גבע לשנת 2020); ועד לאנתולוגיות הקומיקס שערכה ביחד עם עומר הופמן (misdeeds ו״פרימיטיבס״ בהוצאת ברחש) – המאיירת הילה נועם מאמינה שאיור (ואמנות) הם המדיום והמקום להציג את הצדדים האפלים, המטרידים והקשים לעיכול של המציאות.
״העולם כל כך מוזר, ובשבילי ליצור רק דברים חמודים ומתוקים – אין לזה קורלציה עם המציאות, וזה גם לא מעניין אותי. הרבה פעמים מאיירים בארץ בורחים למקום המתוק, אולי דווקא כי המציאות קשה. וזה מה שעומר ואני ניסינו לעשות, להוציא אנשים מהמקום הזה, מה שלא אומר שאם אנחנו מדברים על נושאים קשים, לא יכול להיות בהם הומור)״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 69: הגר בן אשר

הגר בן אשר היא במאית, תסריטאית, שחקנית ומה לא. בסרטה החדש ״נשים מתות מהלכות״, שהופק בארצות הברית, היא עוסקת בסיפורן של תשע נשים אמריקאיות שנידונו לעונש מוות.
בן אשר מגיעה להתארח בתיק עבודות ומספרת מה ליוצרת ישראלית ולנשים האלה; האם אפשר להרגיש כלפיהן אמפתיה למרות הפשעים הנוראיים שביצעו; מדוע הזמן הוא אלמנט חשוב בשרטוט העלילה; וכמה מחקר נדרש לטובת הסרט.
וגם – מה ההבדל בין ליצור קולנוע בארצות הברית לליצור קולנוע בארץ, מהיכן המשיכה לדמויות נשיות בלתי קונבנציונליות, והאם כל זה שווה את ההשכמות לצילומים בארבע בבוקר (במינוס 17 מעלות).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 68: יערה זקס

עם למעלה מ־150 אמנים; 30 אלף מבקרים (לא כולל כמה אלפים שלא הצליחו להיכנס); ועד שלוש וחצי שעות של עמידה בתור – מוזיאון הפופ־אפ בתל אביב הצליח לשמור גם בפעם השלישית על מעמדו כאחד מאירועי האמנות המתוקשרים של השנה.

האוצרת יערה זקס מסבירה את התופעה (״ברוכים הבאים ל־2022. אין שום פסול באמנות להמונים, באירוע שנותן במה לאמנים שלא עונים לסטנדרטים הישנים, שהוא אנטי תזה למה שקורה היום במוזיאונים. אני זוכרת שהייתי הולכת לתערוכות והייתי מרגישה קצת טיפשה. פה אתה נכנס לתערוכה ומרגיש משהו, אתה לא צריך להיות מומחה״); על הביקורת שמושמעת נגד אמנות שכל תפקידה לכאורה הוא להצטלם יפה ולעלות לאינסטגרם (״הייתי שמחה אם היו מורידים קצת את הטלפונים ולא מצלמים כל פיפס בכל הבניין, אבל אנחנו חיים בעולם שהכל בו מתוקשר בתמונות, וככה אנשים משתפים את החיים שלהם״); ועל המקום היחיד שבו היא הייתה עומדת בתור גם 11 שעות (״בסוף זה לא או או, זה גם וגם״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 67: ענבל פינטו

בשנתיים האחרונות היא הספיקה לביים, לעצב את התלבושות ולעשות את הכוריאוגרפיה לאופרה פליאצ׳י; לשתף פעולה עם אתגר קרת ב״בחוץ״, סרט קצר שצולם בטוקיו ובתל אביב בעיצומה של מגיפה עולמית ומתאר את היום שאחרי הסגר; וליצור את ״החדר״, הפקת מקור של מרכז סוזן דלל, שבמהלכה זהותם של חפצים, מצבים ואנשים הופכת לנזילה.

ענבל פינטו על הדרך שעברה מאז שהקימה ב־1992 את להקת המחול שנושאת את שמה (״לפני 30 שנה יצרתי ממקום פחות מודע. היום אני מזהה את עצמי, את השפה שלי. ועדיין, בתוך המרחב הזה אני מנסה לגלות חוויה תנועתית שלא הכרתי. איפה אני יכולה לשכלל את המנעד״); על העיסוק הבלתי פוסק בגוף (״כשאני מביימת אופרה או כשאני עושה קרמיקה זה תמיד דרך הגוף. במחול אני מתעסקת במגבלות; מגבלה מייצרת אצלי עניין״); והכניסה של תחומים נוספים ליצירה כמו אנימציה, תלבושות ועוד (״לאורך כל תהליך היצירה אני מציירת. התלבושות והתפאורה הם לא משהו שמתהווה מעל משהו קיים. זה קורה במקביל ונובע ממני״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 66: רענן שטרן

מסטודיו של אמנית בגודל 15 מ״ר ועד לתכנון 10 מבנים בשכונת התקווה בתל אביב, האדריכל רענן שטרן (סטודיו RUST) מספר על האתגר בהתחדשות עירונית (״והאמונה באדריכלות שמפוסלת סביב בן האדם ולא להפך״); על הרצון לייצר אדריכלות צנועה (״שאפשר להמשיך לתפעל אותה מבלי לשלם למנקה זכוכיות בסנפלינג״); ועל המורכבות של עבודה עם לקוחות ותכנון בית לאנשים שיגורו בו (״כשאני רואה הודעה מלקוח בשש וחצי בבוקר אני יודע שהוא לא ישן בגללי. זו מעמסה מאוד רצינית על הלב: האם הסברתי מספיק. אולי דחפתי יותר מדי. אולי זה לא כלכלי. ואני יודע שלא תמיד אני צודק״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 65: אלישע אברז׳ל

אלישע אברז׳ל מספר על הדרך מאז שסיים את הלימודים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ב־2014; על החיבור בין הטכנולוגי והעכשווי לבין המסורתי, החמים והרומנטי (״שיוצר את המשהו החדשני״); על האישה היחידה שהצליחה *באמת* ללמד אותו עיצוב אופנה (״ד״ר מיכל פופובסקי. דרכה הצלחתי להכיר המון דברים״); על הסיבה שבגללה הוא לא מעצב בגדי גברים; ועל אורך הרוח שנדרש כדי להתנהל בעולם האופנה, בניגוד לבגדים שמיוצרים בייצור המוני ונמכרים ברשתות (״אופנה, במיוחד היום, היא לא בהכרח בגדים. זה משהו שיש בו הלך רוח, סגנון, הוויה. היא חלק מתרבות. אתה לא יכול לנתק אופנה מקולנוע, ממוזיקה, מסלבריטיז, מהרחוב״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 64: איל זקין

הוא עיצב לבית אריאלה לפחות 50 לוגואים שהלכו לפח, עד שהמילה פתוח הפכה לפתווווווווווווח (״מבלי לוותר על הספרים או על העברית״); ומנסה להבין מה אפשר לקחת מעבודה עם גופי תרבות לביטוח לאומי, מס הכנסה והמשטרה (״איך אני מגיע לקהל רחב יותר, יוצא מתל אביב, מגיע לחברים של ההורים שלי, דווקא בכלים של עיצוב, אמנות ותקשורת חזותית. לפעמים אני מוצא תשובות ולפעמים אני נשאר עם סימן  שאלה גדול״).
איל זקין על האתגר בלאצור את תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ושכולם ייצאו ממנה מרוצים (הסטודנטים, המוסד והקהל); למה הוא לא אוהב לעצב סטוריז; והשאיפה להגיע למיצוי של רגע בזמן, אבל גם לדבר על נצח (״כשהייתי סטודנט עלו אצלי כל הזמן שאלות למה אני לא מעצב יותר טרנדי. מגניב. בשנים האחרונות הגעתי למקום טוב יותר שאני מקבל את המערכתיות שבי, ואז החיבור עם מקומות כמו מוזיאון תל אביב או בית אריאלה מייצרים שפה מעניינת שלא מנסה להגיד ׳הי, בואו לבלוק׳. וזה בסדר. יש מעצבים מעולים שיעצבו לבלוק, ואני, ממש מתאים לי לעצב לבית אריאלה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 63: דורין פרנקפורט

בגיל 70, אחרי למעלה מארבעה עשורים של פעילות בשדה האופנה, ותוך כדי שהיא עובדת על ספר (!) ותערוכה (!), היא עדיין חושבת שהעובדה שהיא מוכרת את הבגדים שהיא מעצבת ״זה נס שמתרחש כל יום״; ובמהלך הקורונה היא הבינה שהיא יכולה לבחור לעשות רק את מה שהיא אוהבת, וגילתה שיש לה יכולות של ״רשת, טקסטים, אינטרנט, מיתוג, פרסום, IT. אני איש ה־IT של המפעל״.
דורין פרנקפורט על העיסוק רב השנים בנושאים חברתיים כמו שוויון זכויות, מגדר ומיחזור (״דברים שכבר אז הרגישו לי נכון והיום יש להם שמות. אני יודעת שאני לא מידתית בשום דרך. אין לי טאקט בשקל. ומצד שני מאמינה בהכלה ובהקשבה״); על עיצוב בקונטקסט של תרבות ומקומיות (״ההשראות הן תמיד הסיפור של הארץ. אלה בגדים שמספרים את הסיפור של הארץ ושנועדו לישראל״); ועל הזכרונות שתמיד יהיו קשורים במה לבשנו ולא במה שהיה תלוי על הקיר (״תמיד נזכור מה מה לבשנו. כשלבוש הוא כל כך חשוב, הוא לא רק כסות ולא רק טרנד; הוא חלק מאיתנו והוא מספר סיפור״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 62: אביב גרינברג

ב״קולוריסט״, פרויקט הגמר מ־2017 בבית הספר לאמנות רב־תחומית בשנקר, הוא הציג מיצב שכלל בין השאר מבחנות, צינורות ומיכלים שקופים, שיצרו קשת צבעונית מנוזלי ניקוי וחיטוי. מאז, צבעי הניאון המפתים, הריחניים ומלאי הכימיקלים, הפכו לסימן ההכר שלו, לאחר שהציג אותם, בין השאר, במיצב בכניסה לחממת האמנים של יריד צבע טרי, בזומו קריית ים ובמשרדי פייסבוק בתל אביב.

אביב גרינברג על החיבור לצבע וההשראה שקיבל משירות החובה במשטרה הצבאית; על העבודה העכשווית עם שאריות מוצריהפלסטיק שהוא מוצא במפעלים; על שיתופי הפעולה המסחריים והשימוש ברשתות החברתיות לקידום האמנות; ועל החזרה לציורוהקשיים של אמן צעיר להשתלב בסצינה המקומית.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 61: אורן פישר

הוא רקד בסניף ביטוח לאומי, צייר ציור קיר ענקי לגרינפיס בקריית המלאכה, שרף עבודות אמנות בכיכר המדינה, זכה בפרס הפטיש בחממת האמנים של יריד צבע טרי והציג תערוכת יחיד (״נשמות״) בגלריה סותבי׳ס שזכתה להצלחה מסחררת, אבל מה שמעסיק אותו בשבועות האחרונים הוא הממים (memes) שזוכים להצלחה מפתיעה בעמוד האינסטגרם שלו כמו ״ספה נפתחת״ (״זה בדיחות קרש ברמה הכי נמוכה. אחרי כל הדברים הרציניים וה־yo yo תראו אותי׳, רציתי להתעסק בשטויות שתמיד אהבתי. אני פשוט נהנה מזה״).
אורן פישר על מכלול המדיומים שבהם הוא פועל (״המדיום הוא לא פקטור בשום צורה, הכל תלוי איך אני קם בבוקר״); על הנפש שמחולקת לשתיים (״מצד אחד אני אדם נורא ריאלי ופרקטי, איש משפחה חמוד. הצד השני, היצירתי, האימפולסיבי, הוא זה שחי את הרגע. זה קשה, לא קל להיות אני…״); ועל הכובע שעיצב למסך הלבן, ושמי שרצה אחד משלו היה לא אחר מקניה ווסט.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 60: מרב סלומון

במשך 11 שנים היא עמדה בראש מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, תפקיד שהקנה לה השפעה מכרעת על התפתחות סצינת האיור המקומית; לפני חמש שנים היא פתחה את Salomon & Daughters, הוצאת ספרים שמתמקדת בספרות חזותית למבוגרים – ספרות שלדימוי יש את החלק הארי ביצירה הספרותית; ואם זה לא מספיק – בנוסף למו״לות, להוראה וליצירה האישית, היא מכהנת גם כראש המרכז להוראת אמנות ועיצוב בבצלאל.
מרב סלומון על ההחלטה להקים הוצאת ספרים פיזיים בעידן הדיגיטלי (״זו לא תחרות. אין מנצח. התרבות מרוויחה שיש גם וגם״); על ההכרח ליזום בשביל להגשים חלומות (״הבנתי שאם אני אגיד את זה מספיק פעמים באופן משכנע אז העולם יאמין לי, וזה יותר קל ממה שזה נראה״); על ההגדרה של איור ועל הכניסה שלו לחלל המוזיאלי (״יש שני סוגי ביקורים של איור במוזיאון: או שהוא מבקר כתייר זמני – הוא בא מעולם האיור ומתארח במוזיאון באופן זמני – או שהוא מתאזרח במוזיאון והופך להיות עוד מדיום אמנותי שיש לו את כל הזכויות, ואז פחות עולות השאלות ביחס לאיור ויותר שאלות של תוכן״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 59: אור רוזנבלום

אחרי לימודי תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ושלוש שנים בפריז שבמהלכן למד בתכנית לתואר שני במחקר אופנה בשלוחה המקומית של פארסונס האמריקאית, הוא חזר לתל אביב כדי לנהל את FEIN 3, בית לאמנויות, אופנה ועיצוב בלב שכונת נווה שאנן; ובמשך חצי השנה שבה פעל המקום, עד שזה נכנס לשיפוצים, הוא הצליח להפוך אותו לאחד מחללי האמנות המסקרנים בעיר, עם תערוכת פתיחה יוצאת דופן שאצרה קבוצת פאונטיין ותערוכות יחיד של נועה קלגסבלד ונעמי סימן טוב (״זה אולי ישמע מוזר אבל אני חושב שנווה שאנן מאוד מזכירה את פריז״).

אור רוזנבלום, שמגדיר את עצמו כ״עורך בתחום האמנות והאופנה״, על התהליך הבלתי נמנע שלג׳נטריפיקציה, מולטי־דיסציפלינריות, הרצון לחשוף אמניות ואמנים צעירים לא קונבנציונליים (״שסביר להניח שלא תראה בשום מקום אחר״), ועל תערוכות האופנה שהיה רוצה לראות – וליזום- בחללי תצוגה מוזאליים או אלטרנטיביים מקומיים.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 58: ג׳ייסון דנינו הולט

חשבון האינסטגרם שלו נמחק עקב ״עודף תשוקה ויצר״; תערוכת היחיד שלו, Monogamy Kiils, הייתה תערוכה שהיא חנות שהיא השקת מותג שהיא סלון (״יש לי סלון נורא יפה אבל אני לא מארח אף אחד״); וספר הפרוזה שהוציא לאור בימים אלו, ״צילום מסך״, מספר את סיפורו של ילד, נער מתבגר וגבר צעיר ללא שם, מסע התבגרות שהוא סיפור חניכה מינית שהיא גם חלום בלהות (״אסוציאטיבי, נרקוטי, ספק אמיתי ספק מדומיין״).
ג׳ייסון דנינו הולט על העיסוק במדיומים רבים (״האוצר בר ירושלמי אמר לי שאני לא מונוגמי לאף מדיום. אני מצייר אבל אני לא צייר. הוצאתי ספר אבל אני לא סופר. אני מנהל תיאטרון אבל לא איש תיאטרון. אבל כן אמן״); על השאלה שהוא נשאל הכי הרבה על הספר – כמה ממנו אוטוביוגרפי (״ברמה הרגשית הוא וידוי לגמרי. האירועים, האנשים, הם בהשראה, ופה נכנס חזק המעשה הספרותי. אז כמובן שהחיים שלי שם אבל גם של הרבה אנשים אחרים וחיים מדומיינים); ועל האמונה שלכל אמן יש סיפור אחד בלבד בחיים שהוא חייב לספר, משהו שאין לו מילים, וכל חייו הוא ינסה להעניק לו מילים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם (״בסוף יש לי נפש אחת קטנה ומיוסרת״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 57: טניה כהן עוזיאלי

העיסוק האין־סופי בתורים בתערוכה של קוסאמה מעסיק את מנכ״לית מוזיאון תל אביב (״אפילו הסטודיו של קוסאמה אמר שהוא לא ראה דבר כזה בעולם״), אבל מה שמפתיע ומאכזב אותה יותר מכל הוא היעדר הדיבור על *האמנות* (״זו לא תערוכת הבלוקבאסטר שאני עושה כדי שהמוזיאון ישרוד. אני מרגישה בת מזל שאנחנו מציגים את התערוכה החשובה הזו במוזיאון תל אביב״).
טניה כהן עוזיאלי על הרגע בסגר שבו החליטה לתת אור ירוק, ולאשר את התערוכה שמתפרשת בכל המוזיאון (והעידוד שקיבלה מהתורים אצל ג׳ף קונס אחרי הסגר הראשון); על האמונה שגם בעידן המטאוורס המוזיאון לא שינה את תפקידו – לשמר ולהציג אמנות ולעורר שיח (״מה שהשתנה הוא הדרך שבה אנחנו פונים לקהל״); על שתי תערוכות המפתח שאצרה במוזיאון ישראל – שדרת בתי הכנסת (כחלק מפרויקט חידוש המוזיאון) וקיצור תולדות האנושות; ועל שנת ה־90 למוזיאון תל אביב, שמזמנת פעולות רפלקטיביות כמו חידוש אוסף הקבע של האמנות הישראלית או יוזמה של סרטי דוקו קצרים שעוסקים במוזיאון.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 56: יערה קידר

התערוכה של אלכסנדר מקווין במוזיאון המטרופוליטן שינתה את חייה (״הייתי בניו יורק ואחרי שעות שעמדתי בתור נכנסתי לתערוכה ואמרתי שמי שהעבודה שלו היא לעשות את התערוכות האלו, הוא הבן אדם הכי בר מזל בעולם״). שנה לאחר מכן כבר עברה לניו יורק לעשות תואר שני ב־NYU, ובמשך שנתיים עבדה במכון התלבושות של המט (״זה היה גן עדן עלי אדמות״).

עם למעלה מ־120 אלף מבקרים בתערוכה הנשף במוזיאון העיצוב חולון, והרצאות סולד אאוט בכל הארץ שבהן היא קושרת בין אופנה לאמנות, לעיצוב ולתרבות, יערה קידר אומרת ש״לא כל תערוכה צריכה את הוואוו־אפקט. זה תלוי בסיפור שהיא רוצה לספר״; מדגישה את החשיבות של רגש (״כשמשהו מרגש אותי אני מנסה לייצר בעזרתו חוויה משמעותית, וזה היופי של אופנה, היא יכולה לספר סיפור״); ומספרת על החיבור שלה לעולם האופנה – מהלימודים בשנקר, דרך העבודה בקסטרו ועד הכתיבה בבלוג, בעיתונות היומית ובמחקר לדוקטורט (״אופנה היא עולם ומלואו. דרכה אני מגיעה לכל דבר, מדיוויד בואי ועד להיסטוריה של הסינרים״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 55: אלה רוטשילד

היא חולמת בחפצים (למרות שאין לה הרבה); מאמינה שתנועה היא שפה שאי אפשר להתחרות בה (״כשהגוף שלי זז אני מרגישה שאני חיה. שיש לי יכולת לחיות את החיים האלה״); וכששואלים אותה מה היא עושה ״יש דממה. ואז אני אומרת שאני אוהבת לספר סיפורים״).
אלה רוטשילד על Summer Snow, העבודה שיצרה השנה ללהקת בת שבע (החפצים, הזיכרונות, השאיפות והאכזבות שמפעילים אותנו, כשאנחנו מנסים להיאחז בהם על קרקע לא יציבה); על מה זה להיות בן אדם שכל הזמן רוקד (״ההבנה של מה זה עושה לגוף ולתודעה שלך. איך אתה תופס כאב. זמן. עונג. אלה דברים נורא בסיסיים לחיים״), ועל היכולת של תנועה לשחרר דימוי גוף (״אתה יכולה לדבר על תחושה של מגע ולא על איך אני נראית במראה או איך הבגד זה יושב עלי״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 54: שחר ליבנה

עם קולקציית תכשיטים לבלנסיאגה, פרויקטים שהוצגו במוזיאונים ברחבי העולם (כולל מוזיאון העיצוב בלונדון והקופר יואיט בניו יורק), ופרס מעצבת השנה 2020 של DEZEEN – שחר ליבנה (שפועלת באיינדהובן, הולנד) הופכת פלסטיק לאבנים יקרות וחלבונים לטקסטיל. ״המחקר הוא תמיד ההתחלה של הפרויקט, והחומר הוא המדיום שבעזרתו אני מייצגת אותו״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 53: עודד עזר

כחייל צעיר הוא עיצב תפאורות ללהקת הנח״ל, את בחינות הקבלה למחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל עשה על מדים, ומאז כל מה שהוא עושה קשור לאותיות (בעיקר בעברית אבל לא רק), תוך שהוא מתייחס לאותיות כחומר פיזי וחושב על תרבות דרך טיפוגרפיה. ״אני מרחיב את ההגדרה של עיצוב אותיות ומייצר מודל של ישראליות קצת אחרת, מכילה יותר, שילוב של ישראלי ובינלאומי, עיצוב ואמנות, מסחרי ואקספרימנטלי, מזרח ומערב״.
עודד עזר על חדשנות בטיפוגרפיה (״האם אני יכול לדמיין את עצמי כמדען מטורף ולהתערב בדי.אן.איי של יצורים, בזרע האנושי, ולייצר מזה אותיות); על ההחלטה להקים לאחרונה מגזין תרבות מקוום שמוקדש לעיצוב ישראלי, ״ליוצרות וליוצרים שמתעסקים בתרבות ומחיים אותה בעשר אצבעותיהם״; ועל הפורמולה של העיצוב הישראלי, הפיוז׳ן שאין שני לו (״אנחנו מסתכלים רק לעבר אירופה, אבל אין לנו סיכוי לייצר משהו שלם אם אנחנו משתמשים רק בחצי ארגז הכלים שלנו. הפורמולה שמרכיבה את העיצוב הישראלי היא הרחבה גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינת ציר הזמן. החתונה הזאת מאוד הספציפית למדינת ישראל. יש לנו  את זה, זה שלנו״)

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 52: עודד בן יהודה

לאחר עשור של כתיבה ב־xnet הוא הצטרף למוסף גלריה היומי של עיתון הארץ, וממשיך להיות אחד הקולות הבודדים בארץ שנותנים ביטוי לתחום התקשורת החזותית (״אני נוטה לחשוב שסיפורים שמסקרנים ומרגשים אותי יסקרנו וירגשו גם אנשים אחרים״). במקביל הוא פועל בכובעיו האחרים כמעצב, ממתג, יועץ, מרצה, חוקר ויוצר (ועוד ועוד) – וממשיך לשלב בין שתי האהבות שלו: עיצוב ומילים.
עודד בן יהודה על האתגר ״להציג זוויות אחרות לסיפורים מוכרים״ (ועל הכתבה שלו שעשתה הכי הרבה רעש – מיתוג הרוע וספר המותג הנאצי – שפירסם לקראת יום השואה); ועל החלק שהוא הכי אוהב בעבודתו – המחקר (״אני לא יודע להגדיר מחקר אבל מרגיש כמו בלש שמפצח קודים״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 51: אורנה גרנות

כאוצרת משנה לאיור ספרי ילדים ומנהלת ספריית האיור באגף הנוער במוזיאון ישראל, היא מנהלת את אחת הספריות היחידות בעולם שהספרים בה מסודרים לא לפי שמות הסופרות והסופרים אלא לפי שמות המאיירות והמאיירים.

בשבוע האיור היא אוצרת תערוכה במרכז אדמונד דה רוטשילד, ומפגישה את בכירי ומייסדי האיור הישראלי בן זמננו – אלונה פרנקל, אורה איתן, דני קרמן, יוסי אבולעפיה ומישל קישקה – עם עם מאיירות ומאיירים מבטיחים בראשית דרכם: עדן אופיר, אלי בבג׳נוב, טליה דריגס, וליה רוזנצוויג ועינב ויסמן.

אורנה גרנות על איור כדיסציפלינה שמחברת בין גבוה לנמוך; על הוויכוחים עם הקולגות לגבי הגדרה של איור בתולדות האמנות (״הפיקצ׳רבוק מאפשר לטקסט ודימוי ללכת אחד עם השני ונגד השני. זה לא דבר של מה בכך״); ועל האיור הישראלי שמתאפיין בוורסטיליות גבוהה (״המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לאיור הישראלי היא שהוא נורא דומה לאיור האיראני; וגם לאוסטרלי. יש משהו במדינות אי שכנראה מאפשר הרבה יותר נרטיביות אמנותית״).

שבוע האיור 2021: https://www.illustrationweek.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 50: זאב אנגלמאיר

חגיגה כפולה: פרק ה־50 של תיק עבודות + שבוע האיור 2021

לאחר שעבד במשך שנים רבות כמאייר בתקשורת הארצית, ובמקביל פעל גם בזירה האלטרנטיבית, זאב אנגלמאיר עבר מהפך בעקבות התערוכה ״הארץ המובתחת״ שהתקיימה בבית העיר בתל אביב, ועבר מעיסוק בדו־ממד לעולמות הפרפורמנס והתלת־ממד. בשבוע האיור 2021 הוא מוסיף לשלל עיסוקיו את התואר אוצר, עם התערוכה ״אמא תחנה״ בהשתתפות בוגרות ובוגרים טריים של מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (שבה הוא מרצה) – שהתחברו תחת השם קולקטיב תמ״א. התערוכה עוסקת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב כמעין משולש ברמודה מקומי; מרחב שבו הגבול בין אגדות אורבניות לאמת מיטשטש.
״הפרפורמנס מבחינתי הוא לגמרי איור״, אומר אנגלמאיר על הממד ההרפתקני, העניין והריגוש שנובע מאיור: ״אלו סיטואציות איוריות שיכולתי לבצע אותן או לאייר אותן״; ומספר גם על העירום הלא פרובוקטיבי של שושקה, האלטר־אגו שלו, שהגיעה מהקיבוץ לעיר הגדולה לפני שנים רבות, ורק לאחרונה הוזמנה להרצות בפני רבנים וגניקולוגים (!).

שבוע האיור 2021: https://www.illustrationweek.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 49: טל צור

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

כששולה מוזס פנתה אליה לשתף פעולה, היא לא ידעה שום דבר על סריגה או עסקים חברתיים (״חשבתי שזה של סבתות, מה מגניב בזה״). שבע שנים לאחר מכן, כמייסדת שותפה של IOTA היא עוסקת בשימור מלאכת יד ובעיצוב חברתי של טקסטיל לבית, ולעיתים גם אופנה בעבודת יד, על ידי נשים שלומדות לסרוג ובכך מקבלות אפשרות תעסוקתית.
טל צור על איך נמנעים מניכוס תרבותי ומעצבים מוצר שלא נראה ״חברתי״ (״לא תראה אצלנו תמונות של פליטות סוריות סורגות. המוצר צריך לעמוד בפני עצמו, ואני מקווה שאם יגלו את הסיפור שעומד מאחוריו, אולי גם יתאהבו בו״); על ההבדל בין מותג עיצוב שיש לו ערך חברתי לבין עסק חברתי שמתעסק בעיצוב (״אני רוצה מוצרים מעולים, איכותיים ומגניבים שעומדים בזכות עצמם״); ועל ההבנה שהיום לומדים קראפט ביו־טיוב (״ולא מהאמהות שלהן או מהסבתות שלהן״).

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:
https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 48: גיל ארליך

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021
הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה, שהמשיך לאחר מכן ללימודי תולדות האמנות, תקשורת חזותית ואוצרות, וכיום הוא מגדיר את עצמו כמהנדס עם תחביב שיצא מכלל שליטה (״יום אחד חזרתי הביתה וקלטתי ש־90 אחוז מהספרים בבית שלי הם ספרי אמנות, לא תכנות״). ביריד צבע טרי הוא הציג פרויקט NFT שצמח מתוך חווית הרווקות האישית שלו, כמי שמחפש זוגיות ואהבה בעולם האמיתי ובאפליקציות.
גיל ארליך על הפתרון הטכנולוגי למה שהיה חסר באמנות הדיגיטלית (״החתימה שמעידה על המקור״); ועל חוסר הבהירות של האמנות הדיגיטלית בשלב זה (״אני לא מודאג, זה כמו האינטרנט בשנות ה־90 כשלא הבינו מה עושים עם זה, או פייסבוק בתחילת שנות ה־2000 כשאנשים שאלו ׳מה, אני אסתכל מה אנשים אוכלים׳. היום זה כמו אוויר, מובן מאליו״).

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:
https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 47: מאור אהרון

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

מאור אהרון רוקח חומרים, בונה מכונות, מעצב ויוצר אובייקטים ומוצרים ייחודיים המספרים את בריאתם בעזרת חומר, צבע, טקסטורה ופונקציה. בצבע טרי הוא הציג המשך רעיוני לפרויקט הגמר שלו מלפני שש שנים במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון – פס יצור של איש אחד ומכונה, שילוב בין לואו־טק להיי־טק, בין יד של מעצב לכוח מכני – כחלק מההחלטה שלו לסטות מהמסלול לעבר עולם ההיי־טק, לכיוון העיצוב התעשייתי והתפר שבין עיצוב לאמנות.

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:
https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 46: איתי זלאיט

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

השאיפה לחופש הובילה את החיפוש ואת המחקר האמנותי של שלושת האמנים שאיתי זלאיט כינס לכבוד צבע טרי לתערוכה משותפת: חופש תנועה ומחשבה; החופש להשתנות לבחור ולטעות; החופש להיות. זלאיט, שהתפרסם בשנה האחרונה עם עבודות מחאה שהצליחו לפרוץ את הקוביה הלבנה ולהגיע למהדורות החדשות, עם הסעודה האחרונה (של הדמוקרטיה? של הנאשם בפלילים?) או גיבור ישראל, הציג ביריד פיסול, ציור וחפצי אמנות המהלכים על הסף בין האישי והפוליטי־ציבורי (״אם יושב לך משהו חזק בבטן, אני חושב שזה התפקיד שלך כאמן: להגיד אותו ולא רק לייצר דברים יפים שאנשים יקנו״).

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:
https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 45: תמרה אפרת

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

עבודותיה עוסקות בקשר בין קראפט לטכנולוגיות מתקדמות. הפרויקט שהציגה בעיצוב טרי – סדרה של כלי פורצלן שמבוססת על עיצוב אלגוריתמי, מחקר דיגיטלי ותוכנות מיפוי והדפסה תלת־ממדית – החל לפני שלוש שנים כשהציגה בתערוכה בברלין שציינה 100 שנים לבאוהאוס. תמרה אפרת על המעבר מעיצוב אופנה לחיבור בין קראפט, עיצוב וטכנולוגיה; על המשיכה לשילוב בין מסורת ועבודה ידנית לטכנולוגיות מתקדמות; ועל למה לעשות פשוט אם אפשר מסובך…

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:
https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 44: שרי גולן

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

היא מאמינה שבכל נקודה, בכל שלב ובכל גיל, יש דברים בסיסיים שאמנים לא יודעים (״רזידנסי, מהדורות, תמחורים, עבודה עם גלריות וכן הלאה״). והקימה את ״המשולש״ שמושתת על האמנים שמייצרים אמנות; על מתווכי האמנות (גלריסטים, עיתונאים, אוצרים); ועל הבסיס של הכל: הקהל (״אם אין קהל אין כלום. זה השילוש הקדוש״).

שרי גולן על הקורסים שהיא מעבירה במקביל ליצוג אמנים (״אני מרגישה שאין לי את הפריווילגיה לעסוק רק באמנות״); ועל המקום שהיא תופסת בסצינה המקומית (״אני לא פרווה. אולי בגלל שאני באה מקיבוץ יש לי קושי עם חברה סגורה וקונפורמיסטית, ולמרות התכנים שבהם עולם האמנות מתעסק, זה עולם מאוד קונפורמיסטי, חברה מאוד סגורה, ולכן תמיד חשוב לי להיות עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ״).

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!

כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 43: עומר פולק

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

הוא חי ופועל בברלין; מתעניין בקשר שבין אדם, טבע וטכנולוגיה; ועובד הרבה עם חוש הריח (״למה לא לקחת את הריח בחשבון כבר בעיצוב הכי הארדקור, באוביקט הכי פשוט. ריח הוא כלי מדהים: הוא תמיד מתחבר לאמת, הוא תמיד מעבר למה שהעין יכולה לראות״).

עומר פולק על שימוש בכל החושים בתהליך היצירתי; על שיתוף הפעולה עם יריד צבע טרי, שהתחיל כרעיון לפרויקט שיעסוק בתנועה ובהגירה עם האחים קמפאנה בברזיל; ועל הרצון לחיות שנה בפפואה ניו גיני, בעקבות ביקור במקום לפני כעשר שנים, שהפך את משפחתו בארץ לשגרירה הלא רשמית בישראל של קהילה מקומית.

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!

כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 42: זיו יעקובי

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

בתחילת הדרך הוא חשב שיהיה מעצב רהיטים, אבל התגלגל לבסוף לעיצוב תערוכות מסחריות; כדור רביעי לכורכי ספרים מבולגריה, ריח הדבק טבוע בו מהילדות; ולמרות שלא התקבל ללימודי אדריכלות, החלום שלו זה לבנות גשר.

זיו יעקובי על הדרך מהניהול של תמוז תקשורת שיווקית להקמה (עם בת זוגו) של PULP, מותג מוצרי הנייר והאקססוריז לסביבת העבודה ולסביבה האישית; על החיבה לעטים ולעפרונות דווקא בעידן הדיגיטלי (״הכינוי שלי זה העיפרון, אני לא מתחיל סקיצה בלי העיפרון שלי מכתה ט׳, עדיין מאמין בקשר שבין העין ליד״); ועל מה קורה כשלקוח שלו אומר לו שהוא לא אוהב צהוב.

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!

כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 41: מילי ברזילאי

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021

במוזיאון בת ים הוא פיסל בגירי פנדה צבעוניים, שהוא התיך ויצק, והתוצאה הדהדה את שירותו הצבאי שבו עסק במיפוי תרמי. בחממת האמנים העצמאיים ביריד הוא הציג 22 עננים אוטופיים, בפיסול בחימר רך על קופסאות עץ, בסדרה שהתגבשה במהלך הסגרים כשביקש להתנתק מהחוץ ולבנות מבפנים עולם רך וילדי שנמצא בשום מקום ושום זמן.

מילי ברזילאי על העניין שהוא מוצא ביכולת לשנות דימויים שנחרטו לו בזיכרון; וביכולת של ציור ושל צבע לשנות את הדימוי (״צבע מבחינתי זה כוח טבע, פוטנציאל לשינוי. ושינוי זה חיים. צבע הוא חומר שאפשר לשחק איתו, לא לפחד ממנו, להיות אותנטי״).

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!

כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 40: איתמר שמשוני

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021 – בקיץ האחרון הוא הקים במוזיאון בת ים פרויקט קהילתי גדול בשם עיר מפעל, שבמסגרתו הקהל ביקר בפס הייצור של אמנות, שהורכבה מצעצועים משומשים והעניק להם חיים חדשים. במקביל הוא מרכז את המגמה לאמנות פלסטית בקמפוס אריסון לאמנויות בתל אביב, שמשתף פעולה עם היריד בפרויקט הגלויה הסודית.

איתמר שמשוני על לחיות עם אמנות (״בלי זה הייתי משתגע סופית. צריך למצוא דרך מפלט או שביל בריחה״); על אנשים שקשה להם עם אמנות ושואלים ״למה זה אמנות״ (״אני הולך לדרך הפרקטית ואומר ׳עזוב הכל, בוא תעשה משהו עם הידיים שלך ואז תבין מה מרגיש זה שעשה את התמונה שאתה לא מבין׳״); ולמה הוא הפסיק (כמעט) לעבוד בשנים האחרונות עם גברים, ובמקום ״אחי זה לא עובד״ הוא מעדיף תמיד לשמוע מה בכל זאת אפשר לעשות.

יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין! כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה: https://catalog.freshpaint.co.il

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 39: דניאלה מרוז

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021
פרויקט הגמר שלה בתואר השני באמניוית היה סרט קצר שהציג אתלטים אולימפיים בתוך תלבושות גרוטסקיות וגיאומטריות בצורתן, במה שנדמה כמשחקים אולימפיים שיצאו מכלל שליטה; עבודה מקורית, רעננה, חצופה במידה ובעלת חוש הומור – מרכיבים לא שגורים באמנות המקומית ככלל ובפרויקטי גמר בפרט.
דניאלה מרוז על המתח בין להיות אמנית וידאו לקולנוענית (״אכפת לי מה הקהל חושב, ועם זאת אני אוהבת את החופש ליצור מבלי לחשוב על איך עושים קולנוע ׳נכון׳״); על טכסי ימי זיכרון ומגמת מחול (״למה אני צריכה לרקוד בשביל שימחאו לי כפיים?״); ועל הקול יוצא הדופן בסצינה המקומית (״תמיד אמרו לי שאני עוף מוזר, לא משנה איפה הייתי, אבל למדתי לעשות מהלימון לימונדה. לגרום לאנשים להתעניין באמנות שלי״).
יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 38: גיל אלדור

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021
בסגר הראשון בשנה שעברה, הוא רצה עוד חלון שיכניס אור לבית, אז הוא עיצב אוביקט מתכתי שמדמה חלון דקורטיבי עם מדף, שאפשר להניח עליו צמחים, והעלה את התמונה שלו לסטורי. התגובות הטובות שקיבל עודדו אותו לפתח את סדרת המדפים; שנה וחצי לאחר מכן הקולקציה הפכה ללהיט, תוך שהיא מצטרפת לספסלי הלנה ושולחנות ערבסק, ששואבים גם הם השראה מהאדריכלות המזרח תיכונית והקלאסית. גיל אלדור על ההשראה שקיבל בקורס של יגאל צלמונה בשנה השנייה ללימודי העיצוב התעשייתי בבצלאל, על ההתפתחות לעיסוק בחומרים חדשים כמו זכוכית, ועל המשמעות של להיות מעצב צעיר בסצינה המקומית.
יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 37: עמית כנפי

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021
בעבודות שלו מופיעים משפטים כמו Dear god you don’t exist but I love you, או My friend is djing in heaven and he put me on the guest list; והן מלוות בדרך כלל בהתזות ספריי ומאופיינות באופי ״raw, דארק ואקזיסצנטיאלי; אבל לא בהכרח״.
כ״מילניאל שאוהב ללמוד באינטרנט הכל״, עמית כנפי מספר על המסלול האוטו־דידקטי שעבר בגיל צעיר, על התגובות מאוצרים וגלריסטים ששולחים אותו ללמוד מבלי להסתכל על תיק העבודות שלו, על בנק הטקסטים שמתגלגלים לו בראש כל הזמן, ותגובות הנאצה שהוא מקבל ברשתות החברתיות (״זה הדלק שלי להמשיך. אם יש משהו שאני נהנה ממנו זה לקבל תגובה כמו ׳בגיל 3 ציירתי יותר טוב ממך׳. זה עושה לי את היום״).
יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 36: דנה כהן

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021
בפרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, היא פיתחה טכניקה שבמסגרתה היא גורסת סוודרים ישנים לכדי סיבים מונוכרומטיים, ומהם היא יוצרת חומר גלם לבד חדש, שמשמש אותה כמו ״צבעי שמן״ חדשים ליצירת מערכות לבוש ועבודות אמנות. בחממת האמנים היא הציגה ציורים שיצרה באמצעות טכניקה זו המתבססים על תור הזהב של הציור ההולנדי, מתוך רצון להביא את הטבע לקדמת הבמה. דנה כהן על כתבת השער בווג עם שירה האס, האופנה המהירה שנמאסה, הציורים מבדים ממוחזרים, ומקורות ההשראה של אביה החקלאי והשירות הצבאי כמפענחת תצלומי אוויר.
יריד צבע טרי 2021 ממשיך באונליין!
כאן אפשר להתרשם מהמציגים של היריד האחרון, ואפילו לרכוש יצירות של אמני החממה:

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 35: מיכל שמיר

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי 2021
ראש בית הספר לאמנות, חברה ותרבות במכללת ספיר מספרת על ההחלטה לפתוח בית ספר לאמנות בדרום הארץ ועל הוראת אמנות בבית הספר לרפואה בצפת; על אמנות פרפורמטיבית כחלק מקבוצת פרוטקטיב אדג׳ של גלריית שלוש; על תקרת הזכוכית של בוגרי אמנות צעירים, שהופכת לתקרת בטון כשמדובר ביוצרים בדרום; על החלום לפתוח רזידנסי כמו ארטפורט בדרום הארץ; ועל ההתנגדות הגורפת ל״אמנות טוטאלית״ (״אני מתחרפנת מזה. זו אמנות מנותקת, מנוכרת, שלא מחוברת לכלום ושום דבר. זה משהו נורא גברי, מודרניסטי, של פעם״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 34: הילה שפיצר

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי שיתקיים באצטדיון הוולודרום בתאריכים 21-26.10.21

בפרויקט בתים של זרים, שהציגה בחממת האמנים הצעירים של צבע טרי, היא יצרה קשר עם אנשים דרך רשתות חברתיות וביקשה להגיע אליהם הביתה כדי לצייר אותם ואת הבית שלהם. ״גרתי בבאר שבע, סיימתי את הלימודים בבצלאל ורציתי לבדוק איך אנשים אחרים שאני לא יודעת עליהם כלום חיים את החיים שלהם״.

רגע לפני שהיא מתחילה את התואר השני באמנויות בבצלאל, הילה שפיצר אומרת שבדיעבד היא הבינה שהיא הייתה צריכה לראות ״שאני בסדר, שלכל אחד יש את הדרך שלו ושהכל יהיה בסדר; ומספרת על הרצון שלה ״לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על המציאות ולעזור לאנשים להכניס ציור לחיים שלהם. זה חשוב ומשפר את החיים שלהם״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 33: אמון יריב

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי שיתקיים באצטדיון הוולודרום בתאריכים 21-26.10.21

הוא זוכר את הביקור הראשון בסטודיו של פיליפ רנצר לפני 20 שנה, וכשנשאל בעבר איך התחיל לעבוד בגלריה – הבעלים של גלריה גורדון, שהחליף את אביו בניהול העסק המשפחתי ב־2005, ענה בחיוך ״שכחו אותי בחנות״.

אמון יריב על המעבר מלעשות אמנות ליצוג אמנים; מרחוב בן יהודה לדרום העיר, ומחלל תצוגה אחד לתוספת של גן פסלים ולחלל תצוגה נוסף שהוא עתיד לפתוח בסוף השנה בירושלים; על המוטיבציה של הקהל לקנות אמנות, שבעבר הייתה (גם) תמיכה באמנים, בעוד שהיום לערך הכלכלי של העבודה יש משקל גדול יותר; ועל הנינוחות שהוא רוצה לתת למבקרים בגלריה (״חשוב לי שמי שרוצה להבין את מה שאני מציג, לא יצטרך דוקטורט באמנות. הקשר הרגשי הוא שחשוב״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 32: טל בטיט

בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי שיתקיים באצטדיון הוולודרום בתאריכים 21-26.10.21

הדבר הראשון שאנשים עושים כשהם רואים עבודות של טל בטיט זה לחייך; הדבר השני זה להוציא את הטלפון ולצלם. וזה נכון מאז ״כלאיים״, פרויקט הגמר שלו מ־2017 במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון, שעסק בניגודים, ובחיבור הלא שגרתי שלהם אחד עם השני. הפרויקט סימן את המנעד האמנותי שבו הוא פועל: בין האתני לסינתטי, בין המסורת לחדשנות ובין העיצוב לאמנות.
מאז הספיק בטיט להציג עבודות בקני מידה שונים במוזיאונים ובירידים מסביב לעולם, כמו מוזיאון העיצוב חולון, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל וצבע טרי, תוך שהוא חוקר אייקונים ומתמקד בעיקר במדיום הקרמי (״אני אוהב שהכל עובר תחת הידיים שלי, למרות שיש המון שברונות לב בקרמיקה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 31: רז שפירא

פורטפוליו בשיתוף פעולה עם יריד צבע טרי, שיתקיים באצטדיון הוולודרום בתאריכים 21-26.10.21

לצבע טרי הראשון היא הגיעה אחרי שהכריחה את הזוג שעשתה לילדיו בייביסיטר, לקחת אותה לתצוגה המקדימה של היריד. במהדורה השנייה כבר הייתה נציגה בחממת האמנים הצעירים – למרות (או בזכות) השיער כחול והקעקועים – וכיום היא משמשת כאוצרת המשנה של היריד, או כפי שהיא מתארת את התפקיד, ״האחראית על האמנות בצבע טרי״.

רז שפירא על הדרך שעברה מהעבודה עם אדם יקותיאלי (know hope) וברוקן פינגאז ועד לשיחת הסיכום השנתית עם אמניות החממה; על הביקורת ״הארכאית והלא רלוונטית״ שמופנית לצד המסחרי של עולם האמנות (״אין מספיק גלגולי עיניים״); ועל הטעות בלנסות ולחשוב ״מה ימכור״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 30: קובי קריגר

לאחר שסיים תואר ראשון בתולדות האמנות ובחשבונאות (״אני חושב שאני הסטודנט היחיד בתולדות אוניברסיטת תל אביב שיש לו כזה תואר״), קובי קריגר הלך ללמוד תואר שני בניהול אמנות בלוס אנג׳לס. במחקר שפרסם לאחרונה הוא בדק את הקשר בין הרכב אתני לרקע סוציו־אקונומי ולשכר הנמוך, שאופייני למשרות התחלתיות בעולם האמנות. כעת הוא מבקש להכניס לעולם הזה מושגים של צדק חברתי (״חוסר הצדק החברתי שמוסדות תרבות ואמנות מעודדים, מאפשרים ומנציחים – זה גם לא נכון מבחינה אתית וזה גם לא מקצועי״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 29: גיא חביב

במשך 14 שנה עובד גיא חביב בסניף הישראלי של סוכנות העיצוב והייעוץ Designit, חברה בינלאומית שהוקמה בדנמרק לפני 30 שנה, ושבין לקוחותיה אפשר למצוא מנעד רחב של חברות, החל מפפר, יס ואל על המקומיות, ועד ללופטהנזה, לגו ואל־ג׳י הבינלאומיות. בתפקידו כ־Executive Design Director הוא מרגיש שעליו ללהטט בין המשימות והפרויקטים השונים כמו די־ג׳יי, שמנסה לשים את האמביציה שלו (ושל החברה) במקום הנכון; כמרצה במחלקה לתקשורת חזותית הוא מפתח בימים אלו את תחום הקריאייטיב־טכנולוג׳י; ובסוף בסוף הוא תמיד חוזר לעיצוב הגרפי, ליסודות – ״למתח בין המתכנת והמפתח שבו לבין העיצוב והצד החזותי״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 28: אילה צרפתי

בין אם מדובר במיצב תאורה גדול הכולל טכנולוגיה מורכבת או בסדרת רהיטים מלבד ידני, יצירות לגלריות ולמוזיאונים או עבודות מוזמנות לבתים פרטיים, האוביקטים של אילה צרפתי נמצאים על קו התפר בין מלאכה, אמנות ועיצוב, ומה שמאפיין אותם הוא קודם כל התחושה האנושית והעבודה הידנית הרבה שהושקעה בהם. זו הסיבה שלפני ״אמנית״ או ״מעצבת״ היא אוהבת לכנות את עצמה כ״פועלת״: ״אני כל בוקר יורדת לסטודיו ומייצרת את העבודות: אוביקטים לחללים אנושיים, לסביבות פנים, שמשרים תחושה על החדר שבו הם נמצאים״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 27: עינת צרפתי

עינת צרפתי מעדיפה להגדיר את עצמה כמאיירת שמספרת סיפורים, ולא כמאיירת וסופרת, למרות שכבר הוציאה לאור ארבעה ספרי ילדים שתורגמו ל־20 שפות ומכרו עשרות אלפי עותקים ברחבי העולם. את ההבדל בין הסיפורים שמספרים מאיירים לסיפורים שמספרים ״כותבים״, היא מסבירה ב״רווח האיורי״: ״סיפורים של מאיירים יהיו שונים במקום שהם משאירים לאיורים לדבר; הם נותנים לאיור לספר את הסיפור״.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 26: רקפת כנען

היא החלה את הלימודים במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, אולם כעבור שנתיים עברה לניו יורק וסיימה במחלקה לאמנות בקופר יוניון. מאז, רקפת כנען מחלקת את זמנה בין שדות שונים של יצירה, הוראה ומחקר: אמנות, עיצוב, איור, קראפט ועוד. ב־2014 הציגה כנען – בתערוכת יחיד בגלריה פריסקופ – סדרת עבודות בטכניקות ליבוד קלאסיות ומודרניות, שסיפרו סיפור ״עם ובלי כנפיים״. לפני ארבע שנים היא הקימה את קבוצת חילוף חומרים – המורכבת מ־12 מעצבים, יוצרים ומרצים לעיצוב – כתגובה למשבר הסביבתי, ובכוונה לערער ולחשוב מחדש את סט הערכים והאמונות החברתיות־תרבותיות שמתוות את דרכנו בעולם. בחממת הביאנלה לאומנויות לעיצוב 2020 במוזיאון ארץ ישראל הציגה הקבוצה תערוכה, שמסכמת את הניסיון שלה עד כה לא רק לעסוק ברעיונות אקולוגיים, אלא גם לעשות זאת באופן אקולוגי.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 25: יעל שנברגר

למרות שהיא מעולם לא למדה עיצוב אופנה (אלא תולדות האמנות וספרות עברית), ושלדבריה רק ״הייתה שם במקרה״, זה לא הפריע לה להיענות ב־2016 להצעה של שחר סגל להקים ביחד את אתא, מחדש. וגם היום, חמש שנים לאחר מכן, הדבר שהכי קשה לה לעשות זה בגדים (״יש לי התנגדות פנימית לצורך לחדש. אנחנו חיים בלוחות זמנים מומצאים, אין כזה דבר יותר עונות בטבע, אז למה אני צריכה לחיות לפי עונות? ומה זה קולקציות? קולקציה היא הארון שלך״).

יעל שנברגר על מילים שהיא לא אוהבת כמו שת״פ (״מילה מכובסת)״, על־זמני (״אין כזה דבר״) או שורטס (״באתא עושים מכנסיים קצרים. לא שורטס״); על המלכודת של לאהוב מאוד את ההיסטוריה של אתא, אבל לא להתאהב בה יתר על המידה (״להתאהב, כמו שאנחנו יודעים, זה עול״), ועל השאיפה ״הלא צנועה״ להחזיר ערך לבגד בעולם של שפע (״לנסות להפוך את הבגדים בחזרה לידידים לזמן ממושך. להגיד שזה בסדר אם תלבש אותו בשנה הבאה. להוציא מהשיח את האין ואאוט״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 24: ליאור ימין

תשע שנים לאחר שפתח את הסניף הראשון של אסופה על טהרת העיצוב הישראלי, ״בלי שום ניסיון, שום הכנה, שום ליווי״, ליאור ימין פותח סניף נוסף ברח׳ דיזנגוף בתל אביב. ״כשפתחתי את אסופה אמא שלי באה ממש בימים הראשונים ואמרה ׳וואו, יפה, נחמד והכל, אבל אין לי מה לקנות פה׳. בחנות ספרים אתה קונה ספרים, בחנות תקליטים אתה קונה תקליטים. מה קונים בחנות עיצוב? דברים שימושיים? ליופי? למטבח?״. תשע שנים לאחר מכן הוא מספר על האתגר בלהיות נאמן לקונספט, ומסביר את ההבדל בין לוקיישן לדסטיניישן, מה צריך לעשות כדי למכור, מה הקטגוריה הכי נמכרת, ולמה הוא לא חושב שהוא מנצל את המעצבים.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 23: יונתן טל

הוא הגיע מרחובות ללוס אנג׳לס כדי ללמוד אנימציה ב־Calarts, בית הספר לאמנויות שהקים וולט דיסני, וחודש לאחר שסיים את הלימודים יונתן טל מצא את עצמו מגשים חלום נוסף, כשהחל לעבוד במחלקת הפיתוח לסדרות הטלויזיה של דיסני. כעבור שנתיים יצא לדרך עצמאית (״הרגשתי שאני נמצא בכלוב של זהב, שעובד כמו מכונה משומנת, אבל זה לא מי שאני״), ומאז הספיק לביים סרט אנימציה קצר בטכנולוגית VR, ואת הפרסומת של סודה סטרים לרגל חודש הגאווה עם השחקנית האמריקאית לברן קוקס (״אם יש פרויקט שבמהלך הפיתוח שלו אין רגע שאני קצת מזיל דמעה, שמציף אותי, זה לא מעניין אותי. אני יודע שזה לא חשוב לי מספיק״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 22: ענבל הופמן

עברו חמש שנים בין הרגע שבו ענבל הופמן העזה להגיד שהיא אמנית, לבין הרגע שבו עברה מעולמות האיור, האופנה והעיצוב לעולם האמנות, ועד היום יש לה בעיה להגיד שהיא אמנית (״במיוחד אחרי השנה האחרונה של הקורונה שבה הייתי עקרת בית, אמא, טבחית ומורה של כיתה ד׳״). היא מאמינה שלימודי התקשורת החזותית לתואר הראשון נשארו חוויה מכוננת לאופן שבו היא עושה וחושבת על אמנות (״זה גם איך הצופה קורא את העבודה, ולא רק איך הצופה רואה אותה״), כשאחד הדברים שמעסיקים אותה הוא איך עושים אמנות ״לא רכישה״ שאפשר להסתכל עליה, ושכמו מוזיקה היא בסוף מתפרקת ולא נשאר ממנה כלום.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 21: עמית טריינין

בין אם מדובר בפרויקט הגמר בבצלאל שבו ברא מדינה דמיונית שהתבססה על אירוויזיון, כדורגל וכישוף; קליפ לברי סחרוף עם אלפי מדבקות בשחור־לבן; 500 מזרוני יוגה מאוירים בכיכר רבין ביום הכי ארוך בשנה; או ספר ילדים שכל דמות אויירה בו  בנפרד בתקופה של למעלה משנה – המאייר עמית טריינין מתמיד בעבודה קשה וסיזיפית בפרויקטים שלו. (״נולדתי בקיבוץ, הדי־אן־איי של תנועת העבודה נטבע בי מגיל צעיר, את העבודה הקשה צריך לראות״). וגם עכשיו, כשהוא ״בונה את כל הסלט הזה בפוטושופ״, לפני שהוא מתחיל פרויקט הוא קונה מכחול חדש ועדיין מתרגש לפני המגע הראשון של המכחול בדף.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 20: לירון שוורץ גילת

כסמנכ״לית העיצוב של רשת טולמנ׳ס, היא מובילה את כל מהלכי הרשת שקשורים לעיצוב: אולמות תצוגה, קניינות, קשר עם ספקים ועוד; לסבא שלה הייתה נגרייה בקריית אתא, ועד היום היא זוכרת את הריח של הנסורת והצבע; והפעם הראשונה שביקרה בשבוע העיצוב של מילאנו הייתה בגיל 18, לפני שהתגייסה (״אני זוכרת שנשמטה לי הלסת ביום האחרון״). לירון שוורץ גילת על הקהל הישראלי (״זה פחות ׳טעם ישראלי׳ ויותר איך אנחנו חיים בארץ: משפחות גדולות שמארחות הרבה. תמיד מתקשרים אלי מאיטליה על מטבח גדול ושואלים מי גר בבית הזה, כשמבחינתי זה עוד בית״); על השפעת הקורונה על הרגלי הקניה של הקהל המקומי (״אנשים קנו הכל. אם לפני שנתיים היו אומרים לי שיקנו סלון שלם אונליין, אני לא בטוחה שהייתי מאמינה, אבל היום זה קורה״); ועל הכניסה של חברות ומעצבים חדשים לרשת (״אני מתחברת לסיפורים: כשאני רואה ספה אני לא רואה רק את הבד, את הגודל או אם היא נוחה או לא. אני רואה מי המעצב, מי היצרן, מי נמצא מאחוריה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 19: דן הנדל

התערוכה הראשונה שאצר עסקה ביערות של קנדה, ולאחריה הספיק להיות אוצר המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון ישראל, וחבר בצוות האוצרים של הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2012; הוא מאמין שאין הבדל רב בחשיבה בין עיצוב נוף לעיצוב בניין או לעיצוב פנים, ובשנים האחרונות נוח לו עם טייטל האדל״ש – ״אדריכל לשעבר״ (״אדריכלות דורשת סוג מאוד מסוים של אובססיה: זה מקצוע לא פשוט, ודאי בישראל, יש המון חלקים מייסרים במקצוע״). האדריכל דן הנדל על השפעת הקורונה על עולם העיצוב (״זה רגע מעניין לעיצוב פנים: איך דברים נראים מבעד לעדשת המצלמה״); ועל המאבק המתמיד להיות תקשורתי, בהוראה במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר, בתערוכות שהוא אוצר, ובטורי הביקורת שהוא מפרסם במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ (״אדריכלות היא ממש לא משהו אליטיסטי ליודעי חן בלבד. בוא נחשוב על ביקורת אדריכלות כמו על ביקורת מסעדות: בסופו של דבר אדריכלים אולי יקראו את הטור אבל אדריכלות היא מדיום פופוליסטי. כולנו משתמשים בבניינים״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 18: גדי עמית

הוא מכנה את עצמו כ״מעצב טכנולוגיה״, וכשזכה ב־2013 בפרס העיצוב הלאומי של ארצות הברית, מישל אובמה ציטטה בטקס שנערך בבית הלבן את האני מאמין של סוכנות העיצוב שהקים בשנת 2000, ניו דיל דיזיין (NewDealDesign); באותה סיטואציה הוא אף מצא את עצמו מבקש ממנה שלא תוציא את הפיטביט שלה מהחזייה (״היא אמרה ׳יש לי את זה בדיוק פה׳ ואני מיד שברתי את כללי הפרוטוקול ואמרתי ׳בבקשה אל תוציאי את זה׳״). גדי עמית על השינוי שעבר עולם העיצוב ב־20 השנים האחרונות; על החשיבות של יופי (״יופי הוא משהו אבסולוטי שנשפט באופן אינטואיטיבי. הוא משרת תפקיד חשוב בהבנת המהות של האוביקט, למה הוא נועד והאם הוא אוביקט טוב או רע״); על ההשפעה של המזג הים תיכוני (״אני שייך לכנופיה החמה, אני אוהב קקופוניה. יש לי בעיה עם הטרנדים המינימליסטיים שבאים מהצפון״); ועל האתגר לעצב רובוט שהשכנה מלמטה תאהב ולא תתקשר למשטרה כשהיא נתקלת בו ברחוב (״האתגר הוא ליצור מוצר שיש לאנשים מספיק אהבה אליו, שלא ירצו לזרוק אותו כל כך מהר״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 17: רונית כפיר

אחרי קריירה עניפה של קריינות ועיצוב פנים, בשנים האחרונות היא מלמדת – בעיקר עצמאיות – תקשורת אסרטיבית עם לקוחות (״אני עוזרת לנשים להרוויח יותר, מעלה את התל״ג של ישראל…״); ובתום ההרצאה הראשונה שלה – שכתבה ביומיים, ועיצבה ביומיים – הרגישה שמצאה את התדר שלה (״אש בשדה קוצים לא מתחיל לתאר את מה שקרה שם. הרגשתי שמישהו לוקח את כל הפיידרים שלי ומרים אותם לפול ווליום״). רונית כפיר על הברקת הקופי של חייה – מלא נעים לי לנעים מאוד (״אתה לא יכול להגיד אני אמן, אני לא איש מכירות. אם אתה רוצה למכור תצטרך ללמוד להיות איש מכירות״); למה היא לא נותנת הנחות (״גם בי יש את המקום הזה של לבוא לקראת. להתחשב. אבל מי שלא מבינה או מבין את המשמעות של הקורס שלי עבורו, זה לא מישהו שאני רוצה בקורס שלי״); והטריגר שגרם לה לעבור מעיצוב להרצאות (״לא יכול להיות שתעבדו כל כך קשה ותקבלו כל כך מעט״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 16: כרם נאטור

שלושה ימים לפני שהגיש את פרויקט הגמר בתואר השני באמנויות בבצלאל, הוא התקשר באמצע הלילה למד״א שיעזרו לו לצאת מהתקיעות שלו כאמן (״אני צריך עזרה, אני מרגיש תקוע, תבואו לעזור לי. אני מרגיש שיש משהו תקוע בתוכי שלא יכול לצאת החוצה״). הוא אוהב להגדיר את עצמו כאמן וידאו, כשגם ברישומים הדיגיטליים שלו ההתחלה היא תמיד דימוי זז (״קולנוע הוא לא אוביקט, אתה לא מחזיק אותו ביד. הוא כמו מים: אתה זוכר את החוויה ומה שנשאר אצלך הוא לא הדי.וי.די שאתה מחזיק ביד״). כרם נאטור, שנבחר השנה על ידי מגזין פורבס לרשימת 30 מתחת לגיל 30, על השימוש בחוש הומור (״אני לא בדרן אבל לבדר זה חלק חשוב ומהותי ביצירה שלי. אפשר לצחוק על המוות. עליך. על הפדיחות שלך״), על האמונה באקראיות ועל החשיבות באיזון בין המוח ללב (״יש משהו גדול מאיתנו. לא תמיד ידעתי לשים לב לזה אבל חשוב לי להצליח להאמין במשהו גדול יותר, במה שאני לא יודע, בכוח של אהבה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 15: רועי דרהי

חודשיים לאחר שסיים את הלימודים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ב־2016, הוא מצא את עצמו בשטוקהולם עובד ב־H&M, וכיום הוא חלק מצוות מעצבי הביגוד המחויט לבני נוער (עד גיל 18). במקביל הוא מפתח בלילות את מותג האופנה הדיגיטלית שלו, Placebo (״אני קוטורייה של דיגיטל, של פיקסלים. אני יושב ועושה פיטינג ללקוחות, מעלה ומוריד את המכפלת, שהתפר יהיה מדויק במקום. אני ממש עושה עבודה של קוטור דיגיטלי״), ולמרות שהוא מתלבש רק בצבעים מונוכרומטיים, הבגדים שהוא מעצב צבעוניים וגדולים מהחיים.

רועי דרהי על החיים והעבודה בשטוקהולם; על האהבה לבגדים הדיגיטליים (״זו אותה אהבה לבגדים הפיזיים. לפעמים אני אפילו יותר מתרגש מהם כשאני רואה את התוצאה הסופית״); על הדרך ללימודים בשנקר (״בהתחלה לא התקבלתי אבל אני מרוקאי עקשן, ואמרתי אין מצב. שלחתי ללאה פרץ מכתבים, פקסים, אימיילים, וביום ההולדת שלי היא התקשרה כשהייתי בים עם חברים״); ועל הכישורים שנשארו איתו עוד מתנועת הצופים (״תוך כדי שנקר ריכזתי שבט. אני חושב שתמיד ישאר בי משהו מהרשג״ד הצעיר״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 14: מרתה ריגר

היא עלתה לארץ מברזיל בגיל 18, למדה עבודה סוציאלית, והתאהבה בעולם הקרמיקה בצרפת מהשכן הקרמיקאי שלה, כשהתלוותה ללימודים של בעלה (״לא חשבתי שזה יהפוך למקצוע״). כשהגיעה ״לדיסנילנד של הקרמיקאים״ בסין היא הפכה לאטרקציה מקומית (״כולם רצו להצטלם איתי ולגעת בי, קראו לי השרופה, ממשלת סין עשתה עלי סרט תיעודי״), ויצרה במפעל שמייצר צילינדרים לעמודי חשמל עבודות גדולות־ממדים, שנמכרו לראשונה ביריד צבע טרי. מרתה ריגר על המעבר מעיצוב וקראפט לאמנות, על מקור והעתק (״בסין אתה מקבל אישור רשמי שהעבודה שלך היא אוריגינל־קופי״), ועל התגובה שלה כשמבקשים ממנה לעשות הנחה ולהתכווצ׳ץ׳ (״אני לא מתכווצת יותר, התכווצ׳צ׳תי מספיק. היום אני רק גדלה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 13: תמר קרוון

היא למדה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, והחלה את דרכה בעולם האופנה עם מדור אישי ב״זמן תל אביב״. במשך שש שנים פרסמה ביחד עם נילי לנדסמן בעיתון העיר את מדור האופנה ״הצעקה האחרונה״, שלימים יצא לאור כספר ״אחת מאיתנו״ בהוצאת כתר (״לא לגמרי הייתי מודעת למה שאני עושה. משהו באינטואיציה אמר לי לא להיכנס עמוק לתעשייה המאוד צבועה הזו: כל כך יפה מבחוץ וכל כך מכוערת מבפנים״). תמר קרוון על החיבור האישי שלה לאופנה (״גם בתקופות שהרגשתי הכי נמוך, בודדה ועצובה, מה ששימח אותי זה למרוח ליפסטיק אדום ולהתלבש בהמון צבעים ולצאת החוצה״); על הפער בין התדמית הזוהרת באינסטגרם לחיים עצמם (״כל קשר בין קוליות אלי לא קיים. הרבה פעמים אנשים פוגשים אותי ואומרים לי ׳וואוו, את נחמדה׳. למה שאני לא אהיה נחמדה?״); ועל היחסים המורכבים עם עולם האמנות, עוד מתערוכת היחיד הראשונה שאצרה לה הדס מאור ב־1997 (״היחסים שלי עם עולם האמנות תמיד היו כמו עם מאהב, שאני לא בטוחה שאני סגורה עליו, אם להפוך אותו ל־boyfriend, כי יש עליו דיבור לא יודע מי מה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 12: אמיתי חזן

המכירה הפומבית הראשונה שניהל באונליין הייתה ב־2014 (״הרבה לפני הקורונה״), ומלבד תפקיד הכרוז הנחשק (״נמכר!״), הדבר שהוא הכי אוהב בעבודה הוא השילוב בין הצד האמנותי לצדדים הכלכליים והעסקיים של עולם האמנות (״להיות כרוז של מכירות פומביות זה לא משהו שלומדים, אולי זה משהו שנולדים איתו…״). אמיתי חזן מבית המכירות תירוש על למה המחיר ההתחלתי של עבודות נמוך בדרך כלל מהשווי הריאלי שלהן (״מי שמרשה לעצמו להשתוללל ולהציע את הסכום הכי גבוה, הוא שזה שיקנה בסופו של דבר את העבודה״), כמה אחוזים משלמים עמלה והאם אפשר להתמקח (ספוילר: לא ממש).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 11: שרית שני חי

אחרי ביקורת קטלנית שקיבלה מרפי לביא בלימודי האמנות במדרשה (״הוא אמר לי שאני צריכה ללכת לפסיכולוג״), החליטה לחשב מסלול מחדש, ולאחר שהלכה לחפש רהיטים לביתה (״לא רציתי למצוא״), הרגישה שמצאה את הייעוד שלה בחיים. המעצבת שרית שני חי על עיצוב לילדים (״בתחילת הדרך אמרו לי למה לעצב לילדים? הם הורסים הכל״), על ועל עיצוב ככלי לשינוי חברתי ומריה מונטסרי שאמרה שמבוגרים מעריכים את הסביבה, אבל ילדים חווים אותה דרך החושים (״זאת הסיבה שאני אוהבת לעבוד עם ילדים, אתה לא צריך להגיד להם כלום״), ועל הסיבה שבגללה היא מקנאת באיקאה (״אני הסיוט של כל בעל מקצוע״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 10: איה לוריא

אחרי קריירה של 20 שנות אוצרות במגזר הפרטי, היא נכנסה לתפקיד האוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה לאמנות בשנת 2014, והייתה צריכה להתמודד עם השאלה ״למה משלם הארנונה ההרצלייני צריך לשאת על גבו את האוונגרד האמנותי״. היא לא רוצה להשתמש בתערוכה ככלי להעלאת שאלות, ולא רוצה לגייס את המוזיאון מבחינה אידיאולוגית (״רציתי שהקהל והקהילה יאהבו את המוזיאון כמו שאני אוהבת אותו״). ד״ר איה לוריא על למה לא צריך תואר ראשון בחשיבה ביקורתית כדי להתחבר, להבין או להרגיש, ולמה הדבר שהכי קשה לה בתפקיד זה להגיד לא (״זה רק נהיה יותר קשה משנה לשנה, בכל פעם זה שובר לי את הלב״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 9: אסף לרמן

למרות שהוא בכלל רצה ללמוד קולנוע ושאין לו תעודת בגרות, הוא מצא את עצמו לומד באחד מבתי הספר הטובים והוותיקים בעולם לאדריכלות (ה־AA בלונדון); כאדריכל הוא היה מעורב בכמה פרויקטי שיפוץ וחידוש משמעותיים: עיריית תל אביב, היכל הספורט ביד אליהו ומוזיאון ישראל; ויש לו ביקורת גדולה על האווירה החברמנית בתהליך ההכשרה של בתי הספר לאדריכלות בארץ, כמו גם על המשקל הקטן שיש לאסתטיקה בתרבות הישראלית (״אני פוגש לא מעט אנשים שגם אם האיכות תתנגש בהם במצח, הם לא יידעו לזהות מה זה הדבר הזה״). אסף לרמן על מרכז התרבות תאו (עטור הפרסים) שתכנן בהרצליה – מרכז רב תחומי חדש שמקדם תרבות, אמנות ותוכן איכותי וקהילתי – ועל הסיבה שבגללה סירב לשלם מס הכנסה כשזכה ב־2016 בפרס רכטר היוקרתי על ספריית נזריאן באוניברסיטת חיפה.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 8: אורי טור

בשנת 2018 כל מי שפתח את תכנת האילוסטרייטור נתקל במסך הפתיחה שהוא אייר (״יש לי מלאך ששומר עלי באדובי״), ולמרות שעבד מאז עם הניו יורק טיימס, אפל, קרטון נטוורק ולקוחות בינלאומיים רבים נוספים, רק אחרי העבודה עם נייקי הוא הבין שאפשר טיפה להירגע ולא לחשוש מאיפה יגיע הלקוח הבא. אורי טור על איך עובדים בלי לתכנן מראש את האיורים ובלי לשלוח סקיצות ללקוחות (״אני קורא לזה work in progress״), ולמה בהשפעת אמא שלו הוא רוצה ללמוד סריגה.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 7: מיכל איתן

היא הייתה בצוות ההקמה של צ׳קפוינט (עובדת מס׳ 7! ״עשיתי חשיבה עיצובית לפני שידעתי מהי חשיבה עיצובית״), ובמשך חמש שנים עמדה בראש התכנית לעיצוב תעשייתי בבצלאל. כשפרצה הקורונה והתבטלו כל תכניות חילופי הסטודנטים בעולם, היא יזמה תכנית חליפית: להקים סטודיו לעיצוב בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מיכל איתן על היכולת של עיצוב לדמיין, לבנות אמון ולחשוב מחדש על מערכות (״מי אם לא אנחנו יכולים לעשות את זה״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 6: דינה אלדור

היא ניהלה במשך 20 שנה את חברת ההפקות מולטימדיה, שהביאה לארץ מגוון גדול של מופעים (״עם הרבה מחול, התשוקה האישית שלנו״), וב־11 השנים האחרונות היא המנכ״לית של להקת המחול בת שבע (״אני נורא אוהבת טבלאות אקסל״). דינה אלדור על הסדק שעבודות אמנות מטלטלות יוצרות, ״סדק שמערער משהו במבנים שאנחנו כל כך שבויים בהם״, ועל האתגר בלנהל מוסד תרבות ללא כוונת רווח (״אני לא יכולה לסבול את הפרדיגמה של מוסד תרבות בגירעון שמתבכיין. זה לא מתאים לי״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 5: רן וולף

 הוא מתכנן ערים, היה חלק מחיי הלילה וממועצת העיר של ירושלים, מנכ״ל את נמל תל אביב (סגר את האוקטופוס ואת הזום בתחילת שנות ה־2000), והפך את שבוע העיצוב ירושלים לאירוע העיצוב הציבורי הגדול בישראל. רן וולף על הטעויות וההצלחות בפרויקטים כמו נמל ת״א, נמל יפו, מתחם התחנה ובית הנסן, ולמה החלודה והסירחון של הדגים בנמל יפו והאבנים השבורות והדלתות המתקלפות בבית הנסן, הם הדברים הקטנים שעושים את ההבדל (״החוכמה היא לדעת מה לא לעשות״).

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 4: סתיו פורגס

היא לא אוכלת שווארמה אבל הוקסמה מהמאכל ומהתפוצה העולמית שלו, עד שהחליטה להקים את ״בוטיק שווארמה״; ובמשך שנה וחצי עשתה 12 קעקועים, הראשון מביניהם ביום שקיבלה את ההודעה על הקבלה לחממת האמנים של יריד צבע טרי (״חרטתי על השווארמה את דגל כנות״). סתיו פורגס על למה הביאה את ההורים שלה למבחני הקבלה למחלקה לאמנות בבצלאל, ולמה היא רוצה לעשות עבודת וידאו שבו היא מנקה את האסלה של מרסל דושאן עם סט ציפורניים של קארדי בי.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 3: שחר אבנט

קולקציית הגמר שלה (״הנשים בחיי״) פתחה את תצוגת הבוגרים של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ב־2016, ומאז היא הספיקה להלביש את ביונסה (5 פעמים!), נטע ברזילי (הקימונו באירוויזיון), זנדאיה ועוד. שחר אבנט על בד הטול שהפך להיות סימן ההכר שלה, ההחלטה לצאת לדרך עצמאית בזמן טיסה ללונדון, בדרך להתראיין ל־H&M, וההתמודדות היום־יומית עם האתגרים של מעצבת עצמאית בימי קורונה

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 2: בתיה קולטון

היא למדה קרמיקה, אנימציה, משחק, אופרה, כדורעף, טקסטיל ואיור (ועוד); והייתה מהמאיירים הראשונים בארץ שאיירו במחשב והתלהבו מזה, כשהיה רק undo אחד (מה שלא הפריע לה כשהמחשב התקלקל לקחת רק את המסך לתיקון). בתיה קולטון על למה היא לא מחפשת את הילד שבה כשהיא מאיירת ספרי ילדים, ואיך היא התגלגלה להקים ביחד עם רוני פחימה את יריד החוטים.

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo

פרק 1: רויטל בן אשר פרץ

כשרון חולדאי הציע לה לרוץ למועצת העיר היא אמרה לו שהיא לא פוליטיקאית (בתגובה הוא ענה ״גם אני לא״); וכשאצרה את התערוכה ״סביבות עבודה״ בביתן הלנה רובינשטיין, היא נאלצה להקליט הודעה למוקד העירוני שבו היא מסבירה שהפיגומים על גג הביתן הם עבודת אמנות. רויטל בן אשר פרץ על מה היא אוהבת במיוחד בתפקיד יועצת ראש העיר לאמנות, והמעבר מאחורי הקלעים של עולם האמנות לקדמת הבמה כאמנית פרפורמנס שנושאת במשרה ציבורית

להאזנה באפליקציות הבאות:

Deezer logoDeezer logogoogle podcasts logogoogle podcasts logospotify logospotify logoapple podcasts logoapple podcasts logo
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden