כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מיכל ממיט וורקה, דיוקן עצמי עם משה (צילומים מ״ל)

מיכל ממיט וורקה - זוכת הפרס ע״ש מירון סימה ל־2019

פורטפוליו News: בית האמנים ירושלים ועמותת מירון סימה הודיעו על זכייתה של מיכל ממיט וורקה בתחרות הפרס לאמנות חזותית ע״ש מירון סימה. תציג תערוכת יחיד בבית האמנים בירושלים שתיפתח במרץ 2019

מיכל ממיט וורקה היא הזוכה בתחרות הפרס על שם מירון סימה, המוענק בשיתוף עם בית האמנים בירושלים. הזכייה כוללת פרס כספי של 20 אלף שקל ותערוכת יחיד שתוצג בבית האמנים בירושלים, ותיפתח במרץ 2019. הפרס ע״ש הצייר מירון סימה מוענק אחת לשנתיים. השנה, בפעם החמישית לחלוקתו, הוקדש הפרס ליצירה בנושא ״דיוקן יחיד – דיוקן רבים״. חברות ועדת הפרס הן טלי בן־נון, אוצרת עצמאית, אלן גינתון לשעבר אוצרת אמנות ישראלית במוזיאון תל אביב, שרון פוליאקין, אמנית וראש התוכנית לתואר שני באמנות, אוניברסיטת חיפה.

מנימוקי השופטות: ״ממיט וורקה, ילידת 1982, עלתה בגיל שנתיים מאתיופיה לישראל במסגרת מבצע משה וגדלה בנתניה. היא בוגרת המחלקה לאמנות בשנקר, והשכלתה הציורית כוללת גם הכשרה אצל ישראל הירשברג וארם גרשוני. בשנים האחרונות חיה ויוצרת בתל אביב.

״ממיט וורקה מייצגת דור חדש של אמנים ממוצא אתיופי, העוסקים לא רק במסורת העדה ובשגרת הקיום של חבריה בישראל, אלא נותנים נראות לסוגיות חברתיות הקשורות במאבק על התקבלותם, זהותם ושייכותם של בני העדה האתיופית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. קולה האישי של ממיט וורקה – כאמנית, כאישה וכאידיאליסטית, המפלסת את דרכה בחברה הגמונית וסטריאוטיפית – הוא גם קולו של קולקטיב מודחק, מיעוט מושתק. היא מודעת לכוחה כאמנית המגיבה לרוח הזמן, למקום, ולקונפליקטים בשיח התרבותי, החברתי, הפוליטי והאמנותי. כבר בתערוכת הבוגרים של שנקר בשנת 2013, סימנה מבקרת האמנות גליה יהב את עבודותיה של ממיט וורקה כ׳ציור במסורת הריאליזם החברתי החדש, זה שאחרי הציור־הרע ואמנות המחאה, העוסק בטון ארסי ביחס הפוליטי המתנשא לשחורים ובסוגיית המוצא והמעמד׳.

איש בלתי נראה

״העושר הצבעוני והמבע החד המאפיינים את ציוריה הפיגורטיביים של ממיט וורקה, יוצרים חיבור מקורי ומזוקק בין יופי, אהבה ומסורת (השימוש בטקסטיל אתיופי מסורתי – צעיפים ושמלות, או בחפצים המסמלים את העדה), לבין אמירה ביקורתית אותה היא שותלת בתוך הציורים באמצעות שילוט חוצות, תמרורי תנועה או במתן כותרות רבות־משמעות, לדוגמה: דיוקן איש כהה עור נקרא ׳איש בלתי נראה׳; בציור העוסק בחרם שהטילו יקבי ברקן על עובדים יוצאי אתיופיה, מטעמי כשרות לכאורה, מציץ בקבוק יין מאחורי כתף האמנית ונקרא: ׳יין ברקן מאחורי השחורים׳; בציור מהתבוננות על רחוב תל־אביבי ובניין באוהאוס טיפוסי, שותלת האמנית שלט עם הכיתוב ״רחוב אדיס אבבה״; כשהאמנית שותלת בנוף התל אביבי ׳הלבן׳ את התת־מודע הקולקטיבי של בני העדה האתיופית, היא עושה זאת, לדבריה, ׳נגד השכחה׳, ובאותה נשימה גם מכריזה ׳העיר שלנו גם׳.

״ממיט וורקה אוספת את מושאי הציור שלה בשיטוט יומיומי, שגרתי, בתל אביב. היא מתבוננת באנשים, בבתים, בגינות ציבוריות ומציירת בעיקר דיוקנאות ונוף עירוני. בכל עבודותיה משובצות דמויות כהות עור – עובד זר מאפריקה שהאמנית הכירה בבית־קפה בו עבדה; עוברי אורח אקראיים שביקשה לציירם; מכרים או זרים, בני העדה האתיופית; ודמותה שלה (לרוב עם סממנים מסורתיים). עבודותיה יוצרות קולאז׳ רב־תרבותי המתגבש לכדי דיוקן אנושי וחומל אשר מרכיב את השלם – דיוקן יחיד – דיוקן רבים״.

יין ברקן מאחורי השחורים

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden