אדריכלות פוגשת אנשים בערד

נסיבות הקמתה של ערד הן ללא ספק יחודיות בנוף הערים בארץ. העיר, שנוסדה בראשית שנות ה־60, תוכננה כעיר ליניארית חדשנית לתקופתה על בסיס מתאר מובנה של עיר אורכית שמתפתחת־זורמת משני צידי המרכז, תוך יצירת רצף סביבתי נוח לתושבים. התכנון יוצא הדופן הסתמך על תקדימים בינלאומיים, וצוות המתכננים התמקם באתר המיועד להקמת העיר כדי להתחקות מקרוב אחר ההבטים הסביבתיים, החברתיים והתרבותיים באזור, במטרה להגות להם פתרונות מיטביים.

״כאדריכלית, הכרתי כמובן את סיפורו הייחודי של התכנון״, מספרת האדריכלית מיכל תאומי־סלע, אוצרת התערוכה ״ערד_קו_מרחב: אדריכלות פוגשת אנשים״, ״אבל תוך כדי העבודה על התערוכה והמחקר שקדם לה ירדתי לעומק הדברים. הרעיון שעמד בבסיס התערוכה היה להעמיק רגשות הזדהות וקרבה בין תושבי ערד והעיר שבה הם מתגוררים, כמו ללמוד אותה מחדש ולמקד את המבט בייחוד שלה. ללא ספק הרחבתי את הידע שלי על מכלול המאפיינים האדריכליים שאכן מייחד אותה, ושאותו אני מעריכה כתכנון חכם שתקף ונכון גם היום״.

התערוכה, שמתקיימת בימים אלה במרכז לאמנות עכשווית בערד, נולדה כיוזמה משותפת של מנהל המרכז אורן עמית וגלית גאון, ראש התכנית לאוצרות עיצוב בבית הספר ללימודי המשך בשנקר, ששימשה כיועצת המוזיאלית שלה. היא מכנסת אדריכלות, אמנות ואנשים, ומשלבת רובד אדריכלי שיושם בעיר לפני מעל ל־60 שנים, עם ״כאן ועכשיו״ שבוחן את מערכת היחסים בין האדריכלות שלה לבין האנשים שחיים בה. חלקה האדריכלי מבוסס על מאמר של האדריכלית ד״ר הדס שדר, שחקר את עקרונות התכנון של העיר, ושדר עצמה שימשה כיועצת אקדמית של התערוכה. 

 מערכת היחסים בין האדם והאדריכלות

על העיצוב הגרפי של התערוכה היה אמון סטודיו קובי פרנקו, ועיצוב החלל, המשלב מפת ענק של ערד בשחור לבן הפרושה על חלק נכבד מהרצפה ועבודות אמנות שתלויות בהיקף הקירות, בוצע במשותף על ידי פרנקו ותאומי־סלע. מהמפה שעל הרצפה ״צומחים״ תשעה פודיומים, שכל אחד מהם מכיל טקסט קצר ודימויים המבטאים ממד יחודי כלשהו שנשאב מתכנון העיר: ממדים מאפיינים שמצוינים במאמר של שדר, לצד מאפיינים נוספים שזוהו וזוקקו בתהליך האוצרות.

מפת הענק שמבוססת על תצלום אוויר קריא וברור בצבעי השחור והלבן ״פוגשת״ את האנשים כבר בכניסה ומעוררת התרגשות בקרב תושבי העיר. ״המפה מכניסה אותם לנושא ומחברת אותם אליו רגשית, והדבר הראשון שהם עושים זה לחפש בה את מיקום הרחוב שלהם ואת הבית שלהם״. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

עבודות האמנות בתערוכה מתייחסות למערכת היחסים בין האדם והאדריכלות, ונחלקות לשלוש תמות מרכזיות; יש ביניהן שמשקפות מבט מהחוץ, של יוצרים מוכרים שאינם תושבי העיר, ויש שמשקפות מבט מבפנים, של יוצרים מקומיים. בתוך כך, השיטוט בתערוכה מציע חוויה רבת פנים, כשהמארג הוויזואלי שנוצר עם שילוב האדריכלות והאמנות לצד נקודות המבט האמנותיות השונות מגלם מארג תוכני־שכבתי המאתגר את המרחב המוכר.

תמה אחת של העבודות עוסקת במערכת יחסים גנרית של אדם ועיר, ומציגה עבודות סורגים של ציבי גבע ווידאו ארט של חיים פניכל, שיצירתם ככלל מרבה לעסוק בכך. התמה השנייה מציגה נקודות מבט שונות על אנשים מערד, וביניהן עבודה המשלבת מיצב וידאו ארט שיצרה האמנית מרב קמל במסגרת תכנית שהות אמן שמקיים המרכז, וצילומי אנשים במרחב העירוני של האמנים סשה פליט, גלעד בר שלו ורבקה קובלסקי, שמשלבת בעבודתה גם ראיונות.

התמה השלישית מציגה מנעד פרשנויות על מקומות איקונים בעיר, והיוצרים הם אמנים מקומיים מערד. בין הפרשנויות השונות אפשר למצוא צילומים של דורון אורגיל, ענת רסקין ויהושע שמש, לצד ציורים של תמר רודד שבתי, יולה קוריטני, רוזי זילברשטיין, אולג ברגמן ומרים לוין.

״העבודות של היוצרים המקומיים נוצרו במיוחד לתערוכה והן חושפות תמהיל מעניין המשלב ציור, צילום, עבודות קולאז׳ ועוד. התמהיל המגוון מבטא נקודות מבט ׳מבפנים׳, ומטבע הדברים גם קשת רגשות מגוונת, שאפשר לזהות בה נוסטלגיה, ביקורות, אופטימיות וכן, גם חששות אנושיים. בהבט האישי נהניתי לעבוד עם האמנים המקומיים, עד כדי פיתוח תחושות של הזדהות עמם ושייכות לעיר״.

לבסוף, התערוכה אינה נגמרת בין כותלי הגלריה. חלק נוסף שלה מוצג מחוצה לה, בעיר עצמה. מוקדי עניין אדריכליים ועקרונות התכנון מומחשים באמצעות מסלול סיור עירוני משולט, שמשולב עם תכנית חינוך עשירה בפעילויות לקהל הרחב, ומרחיב־מעמיק כך את הרעיון שעמד בבסיס קיום התערוכה.

---

ערד_קו_מרחב: אדריכלות פוגשת אנשים
אוצרת: מיכל תאומי־סלע
המרכז לאמנות עכשווית, בן יאיר 28, מתנ״ס ערד
משתתפים: דורון אורגיל, אולג ברגמן, גלעד בר שלו, ציבי גבע, רוזי זילברשטיין, מרים לוין, סשה פליט, חיימי פניכל, רבקה קובלסקי, יולה קוריטני, מרב קמל, תמר רודד שבתאי, ענת רסקין, יהושע שמש
נעילה: 19.3