אורי פז // שמחים לדבר

לפני חצי שנה אישתי ואני קנינו כרטיסי טיסה לפלורידה. אישתי רופאה והייתה אמורה להציג שם בכנס שני פוסטרים אקדמאיים שעליהם היא עבדה במשך זמן רב. אחרי הכנס תכננו לנסוע לאורלנדו ולבלות. כמה חיכינו לנסיעה הזו, כבר תקופה ארוכה שלא היינו בחופש.

ואז הגיעה הקורונה. יום לפני הטיסה יצא צו בריאות העם האוסר על כל עובדי מערכת הבריאות לצאת מהארץ. זה שיבש לנו לחלוטין את כל התכניות, כמו לרבים אחרים. אשתי התחילה לעבוד בבית החולים במתכונת חירום, ואני התחלתי לעבוד מהבית ובמקביל לדאוג גם לבן שלנו בן השנה.

בשונה ממקצוע הרפואה, שאין מקצוע חיוני ממנו, עיצוב אינו מקצוע חיוני. אבל זה לא אומר שאי אפשר למצוא בו פוטנציאל למעשים חיוניים: הרגשתי שדווקא בזמן המשבר שפקד את כולנו אני חייב למצוא משמעות גם בעשיה שלי, וחיפשתי איך אני יכול לתרום כמעצב.

בשבוע שעבר פירסמו במקום העבודה שלי בחברת Wix רשימה של לינקים להתנדבויות שונות בזמן הקורונה. אחד הלינקים שתפס אותי היה פרויקט שמחים לדבר, שנועד להפחית את הבדידות אצל הדור הוותיק על ידי שיחות טלפון עם מתנדבים צעירים. הלינק הפנה לטופס הרשמה סטנדרטי של גוגל, והזמין את המבקרים למלא פרטים.

פניתי לצוות המדהים של עמותת 2080 שעומדת מאחורי היוזמה – ניר יששכר, מורן ציפר, בן שנפר וברק דרכסלר – והצעתי את עזרתי בבניית אתר הרשמה במקום השימוש בטופס הסטנדרטי של גוגל. ביחד חשבנו איך באמצעות האתר נגיע ליותר מבקרים (מתנדבים ואזרחים ותיקים), נשתף יותר מידע, נתמוך בעברית ובאנגלית, נהפוך את היוזמה לנוחה יותר לניהול משתמשים ונייצר חיבור לאפליקציה שעובדים עליה במקביל.

כמעצבים יש לנו אחריות לעצב דברים שיקלו על חייהם של אנשים, ולפתור סוגים שונים של בעיות. ביחד חשבנו איך נגיע ליותר מבקרים (מתנדבים ואזרחים ותיקים), נשתף יותר מידע ונהפוך את היוזמה לנוחה יותר לניהול

כחלק מהתהליך בפרויקט דיברתי עם שתי נשים בנות 80 פלוס. הן שיתפו אותי בקושי שהן חוות בימים אלו ובהתרגשות שלהן מהיוזמה, והבנתי שיש כאן צורך אמיתי בחיבור בין אנשים. הן סיפרו לי שאמנם דואגים להן לאוכל ותרופות, אבל הן מרגישות לבד. הראשונה שכלה את בעלה רק לפני ארבעה חודשים. שיחתנו הייתה קצרה בגלל קשיי שפה, אך לפני סיום השיחה היא אמרה לי ״תודה שהתעניינתם בי״.

האישה השניה שיתפתה אותי שבנה דואג לשלומה, אבל הוא שומר שבת ואין לה עם מי לדבר. לפני משבר הקורונה גם אם היה לה חום היא הייתה יוצאת מהבית בכל מחיר. דיברנו על טלויזיה ישראלית ועל כמה שהיא פרובוקטיבית ורדודה, והיא סיפרה לי על טלויזיה ערבית. היא שיתפה אותי בתחושת הבדידות: ״אני מדברת אל הקירות, יש לי פנים של הקירות, אני אשמח שתתקשר בבוקר, בצהרים ובערב. טוב שמישהו התקשר ושמעתי קול בבית שלי״.

כמעצבים יש לנו אחריות לעצב דברים שיקלו על חייהם של אנשים, ולפתור סוגים שונים של בעיות. ככל שהאינטרנט מתפתח, הנגישות של טכנולוגיה הופכת לקלה יותר. כל אלו פותחים דלתות עבור מעצבים ליצירה, חשיבה ויישום עיצוביהם. הפשטה, הוא אחד ממושגי הליבה במדעי המחשב – שפות, פריימוורקס וספריות בנויות על שכבות הפשטה שונות של מורכבות כדי להקל, לייעל ולייצר פרודוקטיביות.

באמצעות ההפשטה עקומת הלמידה הופכת לפשוטה יותר עבור מעצבים וכך, המעבר בין עיצוב מוקאפ סטטי ליצירת אתר דינמי הוא מאוד מהיר. תוך שלושה ימים, בשימוש ב־EditorX ושיתוף פעולה עם המאיירת המוכשרת שי צוקר, עיצבנו, בנינו וחיברנו את המידע של המשתמשים לדאטהבייס.

בנוסף לשיתוף הפעולה המתמשך עם הצוות של 2080, בנקודות שונות בתהליך שיתפתי פעולה עם מגוון אנשים נוספים: אנשי תוכן, מפתחים, אבטחת המידע, seo ואופרציה. עיצוב לא קורה בוואקום ולא יכול להיות מופע של איש אחד, ולכן מעצבים צריכים להיות מסוגלים לעבוד כחלק מצוות שיתופי ורב תחומי: לכל אחד מבעלי העניין השונים יש השפעה על העיצוב, ובמיוחד כשהתהליך קורה כל כך מהר.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

לסיכום, אני מתחבר למה שאריק ספיקרמן כתב בהקדמה לספר Design Is A Job: ״בניגוד לאמונה הרווחת, מעצבים אינם אמנים. אנו משתמשים בשיטות אמנותיות כדי לדמיין חשיבה ותהליך, אך בניגוד לאמנים אנו פועלים לפתור את הבעיה של הלקוח ולא להציג את השקפת העולם שלנו. אנו משגשגים מאילוצים, אך אנו שונאים פשרה. אם יש לראות בפרויקט עיצובי כמוצלח – והצלחה היא מדד האיכות האמיתי – עליו לא רק להוסיף מימד אסתטי, אלא לפתור את הבעיה העומדת בפניו״.

עיצוב הוא מלאכה עם אחריות: אחריות לעזור ליצור עולם טוב יותר.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו