כל מה שחשוב ויפה
שיר הנדלסמן, למי שייכת השמש
שיר הנדלסמן, למי שייכת השמש. צילומים: מ״ל

תערוכות מרץ-מאי 2021 בבית האמנים ירושלים

פורטפוליו Promotion: מרסל תהילה ביטון, אניעם לאה דרעי, נטע ליבר שפר חנה יגר ושיר הנדלסמן בתערוכות חדשות בבית האמנים ירושלים

מרסל תהילה ביטון, אניעם לאה דרעי / פרסטיז׳

אוצרת מלווה: אתי אברג׳ל

פרסטיז׳, התערוכה של האמניות אניעם לאה דרעי ומרסל תהילה ביטון, בנויה כמחזה לשלושה חדרים. שלוש מערכות, המורכבות ממיצבי וידיאו, מפיסול ומאוביקטים, קושרות מקורות השראה ביוגרפיים, תרבותיים ואמנותיים לכדי מיקרו־קוסמוס אלטרנטיבי, שבו מתרחש משחק זהויות אסוציאטיבי, פארודי וגרוטסקי, לרגעים אוטופי, השואף למוסס את הדיכוטומיה בין קוטבי הדת והאמנות. 

ציטוטים מטקסטים רבניים, טקסים ומנהגים, דרשות וסיפורים, אמונות, מיתוסים ומקורות ביוגרפיים חוברים למושגים ולמדדים אמנותיים ותרבותיים, לקודים אסתטיים, למשחקי מִגדר, לגינוני מעמד, ייחוס ושייכות, לצווי אופנה, לקאנונים של יופי ושל יוקרה, למידות נכונות ולקריטריונים היררכיים.

מרסל תהילה ביטון, אדרי במאה שערים

מרסל תהילה ביטון, אדרי במאה שערים

מרסל תהילה ביטון, בּוֹלָה

מרסל תהילה ביטון, בּוֹלָה

אניעם דרעי, נווה מדבר בין כפות רגלי

אניעם דרעי, נווה מדבר בין כפות רגלי


נטע ליבר שפר / ו׳ קצוות

אוצרת: שלומית ברויר

בעידן שבו כמעט כל הבט של חיינו ממופה, נטע ליבר שפר מציעה לצופיה מפה כאוטית, ואגב כך שומטת מידיהם את הקואורדינטות לניווט ואת העוגנים להתקדמות לינארית שיש לה התחלה, אמצע וסוף. ליבר שפר מציפה את קירות החלל ואת רצפתו ביריעות בד מצוירות באדמה ובפחם, ומכנסת אותן לכדי מיצב פנורמי של עולם קרוע ומשובש.

המחווה הנדיבה, הגלומה לכאורה בפעולת הפרישׂה החושפת לעין כול מרחבים פיזיים או רעיוניים, אינה אלא מראית עין. בסמיכותם השרירותית, משל חוט הערב נמתח וכיווצם לכדי שכנות כפויה, שרק נס קפיצת הדרך כמו עשוי לחפות על פעריה – הדימויים והייצוגים חסרים כל עיקרון של סיבתיות, של עיגון במציאות או של נביעה לוגית.

נטע ליבר שפר / ו׳ קצוות

נטע ליבר שפר / ו׳ קצוות


חנה יגר / זמן ההמתנה ארוך מהרגיל

אוצר: דן אורימיאן

הציור של חנה יגר נע אל שולי החיים, נמשך אליהם, נאחז ברגעים אבודים, התקועים כמו החיים עצמם, מסריט אותם מקרוב. כמה אנו שונאים את מצב ההמתנה ויגעים ממנו. כמה אצה לנו הדרך, לא ברור לאן. כמה נמוך נוכל לרדת, משפילים מבט בתור המנוכר באולם ההמתנה, בוהים במסך בסיומו של עוד יום עבודה מפרך, שרועים במיטה בציפייה, שלעולם לא מתממשת, לגילוי של רגש אהבה אותנטי. אצל יגר, כולנו אנטי־גיבורים; גם סופרמן נשען שפוף, עייף וכבוי.

העבודות המוצגות בתערוכה – כולן מן השנים האחרונות, חלקן מתקופות סגר הקורונה – מתנקזות ונשפכות כנבואה קודרת אל האביב שבפתח. התקופה הזו, שכל כולה המתנה לשחרור, התארכה, ואנו נלכדנו בזמן, בתוך החדר, בתוך הבית, בתוך העיר, בגבולותיה הצרים של המדינה – שהפכו לחלל המתנה אחד גדול, סגור וכפוי, התלוי על בלימה.

חנה יגר, ללא כותרת

חנה יגר, ללא כותרת

חנה יגר, ללא כותרת

חנה יגר, ללא כותרת


birds

שיר הנדלסמן / Born, Never Asked

תערוכה בסדרת נדבך 22. אוצרת: נירה פרג 

מופעים מוקפדים, מדויקים ואפילו ראוותנים, מוצגים אצל שיר הנדלסמן מתוך עמדה של ״אנטי גיבור״. הם עוטפים את שאלת הממשות או האנטי־ממשות ומשמרים אותה. ה״אסתטי״ של שיר הוא הסביבה הבקטריאלית, שבה יכול ה״אנטי־גיבור״ להתקיים במצב אוביקט/סוביקט נצחי. ה״אסתטי״ הוא הקביים, שבהם נעזר הנדלסמן; הוא המנגנון.

בעבודותיו בתערוכה מציע הנדלסמן מנגנון מקביל. בפסל הממונע שברי מאמץ, אבן גיר במשקל 200 ק״ג מעוטרת בחמישה פטישים, החוצבים בה ללא הרף. כל פטיש הולם בה פעם אחת מדי 10 שניות. החציבה אינה משמעותית, וכמעט אינה פוגמת באובייקט, אך היא בהחלט מנסה את כוחה. 

בעבודת הווידיאו ״למי שייכת השמש?״ ביתו של הנדלסמן הוא אתר התרחשות לכל עולמו: תופעות טבע פלאיות מוצאות את מקומן בסלון שלו, במיטתו, במחסן ובחדר הרחצה. הוא מגייס את איתני הטבע לצידו דווקא בצל מגפה, שבה הבדידות היא זו האמורה להבטיח את קיומנו.


בית האמנים ירושלים
שמואל הנגיד 12, ירושלים
פתיחה: חמישי 25.3.21 בשעה 12:00
נעילה: שבת 22.5.21 בשעה 14:00
הכניסה חופשית

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    אצל חנה יגר למרות שהדמויות אינן מדויקות מבחינה גופנית אנטומית , אני מוצאת אצלן
    נוכחות חזקה.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden