RCA 2021 // יהונתן כהן 

למד במחלקה לתקשורת חזותית במסלול עיצוב גרפי. בן 30, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל.
instagram.com/yehonatan_c

---

התואר הראשון שלי היה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, וזו הזדמנות לפרגן ולומר שזו המחלקה הטובה ביותר ממה שיצא לי להכיר עד היום. בחרתי בלימודים ברויאל קולג׳ בעקבות הרצון לשנות אווירה: זה היה אחרי שנתיים שעבדתי בהיי־טק והתגעגעתי ללימודים. 

את ה־RCA הכרתי קודם לכן ושמעתי המון דברים טובים. התחלתי להתעניין, ראיתי בתואר השני חופש יצירה, וזה דרבן אותי לבחור בלימודים שם. וגם התחשק לי קצת לשנות מיקום גיאוגרפי.

ואז הגיעה הקורונה

אם לסכם את החוויה באופן כללי, אין ספק שהקורונה הייתה משמעותית – ולא לטובה. אני לא חושב שמישהו היה מוכן לזה, וזה היה ניכר באופן שבו הגיבו מוסדות הלימוד. לצערי חלק נכבד מהתואר עשיתי מהבית, בסוג של שלט רחוק. הייתה לזה השפעה על היכולת ליצור ועל המוטיבציה הכללית. יש חשיבות בלימודי עיצוב ואמנות בהפריה הדדית של סטודנטים, וברגע שיש נתק היכולת ליצור ולקבל ביקורת נפגעה. 

אני נשארתי בלונדון אבל אני לא מרגיש שחוויתי באמת מה שיש לעיר להציע; את רוב הזמן ביליתי בסגר. עכשיו, אני מקווה להנות מהוויזה החדשה שיצאה בעקבות הברקזיט, שמאפשרת לבוגרי תואר שני להישאר שנתיים לאחר סיום הלימודים.

פרויקט הגמר

היכולת של קונספירציה לגרום להמוני אנשים לחשוב ולפעול יחד, הייתה החלק שמשך אותי לתוך המחקר, ובפרויקט חקרתי תיאוריות קונספירציה שונות. הנרטיב שבניתי נקרא ״נרטיב הגיבור״, שבו אני מסביר את התהליך שעובר האדם כשהוא נחשף לקונספירציה. הנרטיב הזה הוא נרטיב מוכר ומתקיים בהרבה סרטים הוליוודיים. לדוגמה, כש״הגיבור״ נחשף לכוחות־על חדשים ונקרא להציל את היום, לרוב הוא תחילה מהסס אך לאחר תהליך מסוים הוא מציל את היום והופך לגיבור.

בתורת הקונספירציה כל אדם שיושב ליד המחשב וגולש ברשתות החברתיות יכול להיות ה״גיבור״, כל עוד הוא נחשף למידע שמוצג כ״עובדות״ ומפרש אירוע חברתי שנוי במחלוקת. כעת הוא עומד בפני דילמה: האם להאמין ל״עובדות״ וכיצד לפעול לאחר החשיפה? 

בתהליך המחקר התחלתי לשחק עם נתונים, לקחתי עובדות ושיניתי את מיקומן בציר הזמן, בשביל ליצור תיאוריות קונספירציה משלי. כתבתי קוד שמשתמש באופן אקראי בעובדות מוויקיפדיה ומחבר אותן לעובדות אחרות, והתוצאה הייתה NOWORDS, מנוע חיפוש של סיפורי שקר.

התהליך שעשיתי היה במקביל למערכת הבחירות הרביעית בישראל. צפיתי בראיון של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, וחשבתי לעצמי שיהיה מעניין לנתח ראיונות פוליטיים דרך פילטרים מתוך המחקר.

בחנתי תיאוריית קונספרציה בשם CDA, שיודעת לנתח טקסט כתוב ומילולי. לדוגמה, כשנתניהו בוחר לומר ״הציבור הישראלי ממושמע מאוד לגבי מגבלות״, במקום לומר ״הציבור הישראלי מקיים את ההוראות״. השימוש המכוון במילים מסוימת הוא השלב הראשון של השיטה. 

התחלתי לשחק עם נתונים, לקחתי עובדות ושיניתי את מיקומן בציר הזמן, בשביל ליצור תיאוריות קונספירציה משלי. כתבתי קוד שמשתמש באופן אקראי בעובדות מוויקיפדיה ומחבר אותן לעובדות אחרות, והתוצאה הייתה NOWORDS, מנוע חיפוש של סיפורי שקר

בהמשך היא עוסקת בנורמות קהילתיות. נתניהו מספר לציבור כיצד הוא פנה לרבנים כדי לעודד את הקהילה החרדית לעמוד בהנחיות הקורונה. עצם הפנייה לרבנים נחשבת כמנהג בקהילה החרדית, ולכן הוא פנה בדרך המקובלת בקהילה שלהם; הוא משתמש בנורמות הקהילתיות שלהם.

 השלב האחרון של התיאוריה מתייחס להיררכיה ארגונית או תרבותית. גם כאן, נתניהו פועל בצורה מרשימה: הציבור מכיר את הרקע שממנו הוא מגיע, שהוא מהמעמד הגבוה. עם זאת, בנאומים שלו הוא מצליח לכבוש דווקא את השכבות הנמוכות יותר דרך היכולות שלו בטישטוש ההיררכיות.

בפרויקט חיברתי בין ריאיונות פוליטיים לתיאוריות קונספירציה בפוליטיקה. חיפשתי סימנים מזהים המעידים על כוונות נסתרות או על ה״אמת״. פיתחתי פלטפורמה שעוקבת אחרי שפת גוף (בעיקר תנועת ידכים) ומילים ומשפטים שחוזרים על עצמם יותר מאחרים. בסופו של תהליך הפלטפורמה שיצרתי מציעה הזדמנות לראות מה עוד יש מעבר לנואם הכריזמטי.

Design Without

בשנה הראשונה של התואר לקחתי קורס בשם Design Without, שנחשב לקורס אגדי שמלמדים נויל ברודי לצד האוצרת ססילייה ווי. הקורס הרגיש כמו התואר הראשון בבצלאל: כל שבוע קיבלנו מילה ובשבוע לאחר מכן היינו צריכים להציג פרויקט בעקבות אותה מילה.

במסגרת הקורס יצרתי המון פרויקטים קטנים ומעניינים. לדוגמה, למילה ״אהבה״ יצרתי מכשיר שמאפשר לאנשים לבוא ולהאזין לדפיקות הלב שלי ושלהם מנגנות יחד. בעקבות המילים ״כוח ונוכחות״ יצאתי במאבק מול הרשויות של לונדון להשיג תיעוד של אנשים ממצלמות ה־cctv של לונדון, והקרנתי את זה לצד תכתובות המייל שלי עם הרשויות.

עתידות 

עכשיו כשהסתיים התואר אני בעיקר מחכה ללונדון שתחזור להיות מה שהייתה לפני המשבר ולהנות מהעיר.