איתי בלאיש // פורמטוריאל 

אי שם בשנת 2011 סיימתי את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, ולאחר התנסות קצרה כמעצב גרפי בסטודיו קטן בתל־אביב, הבנתי שזה לא יעבוד מכמה סיבות. אחת מהן היא החד־גוניות של העבודה היומיומית מול בריפים של לקוחות בעלי גבולות גזרה מאוד ברורים, והשניה היא חוסר החיבור של המקצוע בסטודיו לפרקטיקות חברתיות.

גם במהלך התואר, עיצוב תקשורת חזותית הידוע בשמו הנושן עיצוב גרפי, תמיד נראה לי כמו תחום חסר גבולות ובעל פורמטים אינסופיים, כשעיצוב גרפי הוא חלק ממנו. זה כמעט הרגיש לי ברמה האישית כחסר אחריות לא להשתמש בכלי התקשורת שקיבלתי לעשייה חברתית חוצה דיסציפלינות.

לאחר כמה שנים בתחום בתור מעצב תקשורת חזותית ואוצר, החלטתי להגיש מועמדות לתואר שני באוניברסיטה לאמנויות של ציריך במחלקה לתקשורת חזותית. התואר מבוסס מחקר ותזה לצד ארטיפקט המציג את התזה או רעיון ממנה. העבודה המחקרית של התואר התחילה בבניית שלל פורמטים של תקשורת חזותית לתצוגה של אמנות בחלל וירטואלי ופיזי, הבוחנת את היחסים בין התערוכה לצרכני.יות הקצה שמגיעות לצרוך אמנות.

כשהקורונה הגיעה, כל האופציות הפיזיות לעוד ניסויים נעלמו ונכנסתי למחקר טקסטואלי, פילוסופי, שבו קודם כל פירקתי את האבולוציה של תקשורת חזותית – עיצוב גרפי – עיצוב תקשורת חזותית, ומשם כבר התחיל להתברר שבהמון מקומות תקשורת חזותית היא עולם אוצרותי־ויזואלי בפני עצמו.

ההגדרות העכשוויות לתחום התקשורת החזותית/עיצוב גרפי של בתי הספר לעיצוב הנחשבים בעולם התבררו כראי לחלקים מתחום האוצרות העכשווית, ונראה שעיצוב גרפי התקדם הרבה מעבר למאפייניו הטכניים. מעצבי תקשורת חזותית מצופים להיות מעורים ומעורבים חברתית, ולהגיב אל עולם טכנולוגי המשתנה במהירות.

משם, צרכנות אמנות הייתה צריכה להיבדק, על מנת להבין מי צורך אמנות היום? אנשים המעוניינים בה? או האם העובדה שלכל מי שבידו מסך שחור צורך אמנות בצורה פסיבית (מבלי להיכנס יותר מידי לסוג האמנות הנצרכת). אחת המסקנות שעלו היא שהצרכנים של היום הם לא הצרכנים של פעם: הם מבינים צבע, צורה, קומפוזיציה, טיפוגרפיה ומיתוג בכלל.

התזה התגבשה לה לפרוייקט אוצרותי חזותי דיסקורסיבי בשם The Formatorial, חיבור של שתי מילים: Formats + Curatorial – פורמטים של תקשורת חזותית בשילוב עם אוצרות. המטרה שלי נהייתה ברורה: איך מעודדים מעצבי תקשורת חזותית להתנסות ולהתפתח כאוצרים, בדיוק כמו שהם מתעסקים עם צילום, איור, וידאו, תכנות, אנימציה וכדומה; ולמה זה חשוב לייצר שיח על אוצרות חזותית כתחום התמחות חדש והכרחי בעיצוב תקשורת חזותית.

איך מעודדים מעצבי תקשורת חזותית להתנסות ולהתפתח כאוצרים, בדיוק כמו שהם מתעסקים עם צילום, איור, וידאו, תכנות, אנימציה וכדומה; ולמה זה חשוב לייצר שיח על אוצרות חזותית כתחום התמחות חדש והכרחי בעיצוב תקשורת חזותית

בהשראתם של הפילוסופים דלז וגואטרי, הפרויקט הוא ריזומטי (רב־כיווני): הוא לא בינארי או לינארי בהכרח ומאפשר כניסה משלל כיוונים ויזואליים ו/או טקסטואליים. ובמקום פרקים התזה מחולקת ל״מישורים״ (Plateau): מקומות שבהם רעיונות ונושאים יוצאים מהקרקע אל אויר העולם ללא סדר ספציפי, אך עדיין מקושרים בשורשיהם לריזום (שורש) הראשי.

בתזה שלי מישורים הם ספרונים או דברי דפוס העומדים בפני עצמם ומציגים רעיון אחד מתוך רבים המקושרים לנושא הכללי שהוא הפורמטוריאל. לכן (חוץ ממישור הפתיחה) אפשר לקרוא ולגשת לפרויקט מאיזה ספרון או דבר דפוס שרוצים.

The Formatorial

לאחר עשייה והתבוננות רבה במעצבי תקשורת חזותית ישראלים ובינלאומיים העוסקים באוצרות כדיסציפלינה חזותית וחברתית, היה ברור שזה כבר קורה ולא הגיתי פה משהו חדש. לעומת זאת, ראיונות שקיימתי עם אנשי אקדמיה מהתחומים המוזכרים לעיל, חשפו מתח מוזר שבו הרבה מעצבים התקשו לקרוא לעצמם אוצרים, וחלקם אף התנגד לכך.

צירוף המילים עיצוב גרפי חזר שוב ושוב במקום תקשורת חזותית, גם בראיונות וגם בטקסטים רבים הדנים בנושא. לי זה הרגיש כאילו יש איזשהו פחד להשתמש בתיאור ״עיצוב תקשורת חזותית״ (כשמם של מחלקות רבות בבתי ספר לעיצוב מצליחים בכל העולם) מאחר וזהו עדיין נתפס על ידי ראשי המחלקות שלהם כ״עיצוב גרפי״.

כך נולד הספרון (המישור) Visual-Graphic-Communication-Design המנסה לחקור ולהתחקות אחרי המושג עיצוב גרפי והתפתחותו לעיצוב תקשורת חזותית, עם כמה מסקנות מעניינות על איך עיצוב תקשורת חזותית בהגדרתו הרחבה מקביל בתפיסתו למקצוע האוצרות.

הפרויקט והתזה מורכבים מעוד כמה מישורים. Introduction and Invitation plateau – פתיחה לפרויקט וקול קורא לכותבים ויוצרים להוסיף זוויות ראייה חדשות לפרוייקט. Visual Consumption of Visual Art plateau – העוסק ומציע פריזמה רחבה יותר להבנה של צרכנות אמנות בימינו אנו.

EXHIBITION_ISMS plateau – מאמר וידאו ויזואלי ספקולטיבי המדמיין מעבר בין פורמטים של תקשורת חזותית ואוצרות. AND FORMAT – פוסטר מתקפל בעל שני צדדים המתאר פורמטים ש״זורמים״ אחד אל השני בחיי היום יום שלנו. ENGAGEMENT – פוסטר המעודד שיחה ודיון יותר מיצירת שיח אקדמי.

ו־Enter the Formatorial plateau – הספרון העבה ביותר בסדרה שמחולק לשניים. חלקו הראשון חוקר את האוצרותי מזוויות שונות ומכותבים שונים כמו ז׳אן־פול מרטינון, אירית רוגוף, ביאטריס פון ביסמארק, מריה לינד, בוריס גרוייס, פיטר בילאק ועוד. חלקו השני הוא תאוריות ורעיונות שלי של מה יכול להיות ״פורמטוריאל״ ומהיכן אפשר להיכנס למקומות אוצרותיים בעיצוב תקשורת חזותית, כולל מניפסט מפורט והרפתקני.

היה לי חשוב לאתגר את הפורמט האקדמי הנושן של התזה עצמה ולייצר מערך של מאמרים ויזואלים וטקסטואלים פחות מחייבים, שאם ובמקרה אחד מהם יצר עניין אצל הקורא, הוא מוזמן לפתוח ״מישור״ אחר מהסדרה ולהיכנס אליו גם כן

תזות, מנסיוני, הן לא חומר קריאה שתמיד קל לקרוא או להיכנס אליו. לכן היה לי חשוב לאתגר את הפורמט האקדמי הנושן של התזה עצמה ולייצר מערך של מאמרים ויזואלים וטקסטואלים פחות מחייבים, שאם ובמקרה אחד מהם יצר עניין אצל הקורא, הוא מוזמן לפתוח ״מישור״ אחר מהסדרה ולהיכנס אליו גם כן. לאחר חרדות קלות שהפורמט הנסיוני לא יתקבל על ידי האוניברסיטה, שמחתי לשמוע שהם מקבלים אותו ואף שמחים לדון בו.

ברמה האישית, התהליך של כתיבת התזה הזו לא היה קל בכלל, הן מבחינה פנימית והן מבחינה חיצונית, שם נתקלתי בהתנגדות חריפה של אוצרים ואנשי אקדמיה שטענו שאין צורך לחבר בין השניים; ומצד שני בתמיכה וקבלה של התיאוריות שלי על ידי אוצרים, מעצבים ואנשי אקדמיה אחרים שמבינים מדוע העבודה הזו משמעותית לתקופה שבה אנו חיים, שבה מדיה היא דבר אחד ענקי ומסובך, והגדרות אחידות של בעלי מקצוע קריאטיביים נהייות אט אט מיושנת.

מה בעתיד?

בחזרה לעצב ולאצור, להרצות וללמד מעצבים ואוצרים איך לגשת לפורמטים בראש קצת יותר פתוח, ואיך לשחרר קצת את ההגדרות הדיסציפלינריות הקשוחות והמיושנות שבתי ספר לעיצוב רבים עדיין תקועים עליהם. בחודש הבא נשיק במרכז עמיעד ביפו תערוכת לה־קולטור גדולה כחלק משבוע האיור, שתעסוק ברפרנסים ובאיך מאיירים עובדים עם השראה והיכן הגבול עומד בין רפרנס להעתקה.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו