שירה מושקין // זיכרונות חיים

אני שירה מושקין, אמנית רב־תחומית: צילום, ציור, רישום, קולאז׳, איור, וידאו, רקמה וסריגה, אך עובדת בעיקר בצילום. נולדתי בשנת 1963 בניו ג׳רסי בארצות הברית ועליתי לארץ בגיל 19. למדתי אמנות בבית הספר לאמנות קלישר ולאחר מכן, סיימתי לימודי צילום בקמרה אובסקורה בתל אביב. יש לי תואר ראשון באמנות ותעודת הוראה ממכללת קיי ותואר שני באמנות ואוצרות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, בבאר שבע.

החיפוש אחר מרקמים, השתקפויות ונקודות מבט שונות מהווה חלק גדול בחוויית הצילום שלי. נושאים שחוזרים ביצירותיי הם נושאים שקרובים ללבי ושורשיהם טמונים עמוק בילדותי ובסיפור חיי. הם עוסקים בחיים היום־יומיים, הבית, מגדר, זהות, זיכרונות והנצחה.

בשנת 2008 התחלתי בפרויקט ״זיכרונות חיים״, תוצר של תהליך מחקר ארוך שנים בנוגע לחיי היום־יום של נשים שחיו בקהילות היהודיות השונות באירופה בין סוף המאה ה־19 עד למלחמת העולם השנייה. הפרויקט התחיל כמה שנים לאחר שנסעתי עם אמא שלי, ברברה גולדשטיין (סמנכ״לית נשות הדסה בישראל וחלק מצוות משלחת המסע לפולין של תלמידי כפרי הנוער של ארגון נשות הדסה) במסגרת המסע לפולין בשנת 2005. 

במשך השנים הפרויקט עבר כמה גלגולים. הוא התחיל כסדרת צילומים של מצבות שצילמתי ב־18 בתי קברות יהודיים ברחבי אירופה במשך תשע שנים. הסדרה הוצגה ב־2019 בפסטיבל הצילום הבינלאומי, והעבודות זכו להרבה מחמאות והתעניינות, אך לאחר הפסטיבל הרגשתי שגוף העבודה הזה מיצה את עצמו.

היופי בתמונות כבר לא סיפק אותי וידעתי שהיה חסר בהן משמעות עמוקה יותר. כמעט נטשתי את כל הפרויקט עד שנזכרתי במאות תמונות שחור לבן שמצאתי באינטרנט ושסרקתי לפני כשש שנים, בידיעה שיום אחד אעשה בהם שימוש. 

התחלתי ליצור עבודות קולאז׳ דיגיטלי משילוב צילומי המצבות יחד עם התמונות שסרקתי. התמונות היו של אנשים מהקהילה היהודית בלובלין שבפולין וצולמו על ידי הצלם היהודי אברהם זילברברג, בשנים 1914-1940. במהלך שיפוץ דירה בעיר לובלין לפני כעשור, נמצאו כ־2,700 נגטיבים על לוחות זכוכית מוסתרים בתוך קיר. זילברברג הפקיד את הנגטיבים בידיו של חבר לשמירה בזמן מלחמת העולם השנייה.

תיאטרון שנמצא באותו בנין פרסם את הצילומים באתר שלו בבקשה לסרוק את התמונות ובחיפוש אחר מידע על האנשים המצולמים. לקולאז׳ים שלי בחרתי בתמונות שבהן מופיעות נשים ונערות ושילבתי ציור דיגיטלי וגם עבודות־יד של רקמה וסריגה, שמוסיפות אלמנט טקטילי וחושני לעבודות. בחלק מהקולאז׳ים השתמשתי בצילומי שחור לבן מאלבומי משפחה של חברים. וכך, פרויקט ״זיכרונות חיים״ נולד מחדש. 

בעבודות הקולאז׳ נוצר סוג של דיפטיך צר. בחרתי בפורמט מלבני בצורת פס על מנת ליצור תחושה של סרט רץ, או שטף של זיכרונות. אני מייצרת נרטיבים חדשים המבוססים על סיפורים של אירועים אמיתיים שהתרחשו בהיסטוריה, זיכרונות ילדות שלי, הקשרים אוטוביוגרפיים, ביחס למחשבותיי וההכרה בנשים כדמויות מרכזיות בחיים היום־יומיים בקהילות האלו ובכלל, ובכך אני משמרת את זכרן. 

שילוב הרקמה וסריגה בעבודותיי מייצג את המגדר הנשי באמצעות הקראפט. חוט הצהוב ביצירות מרמז על הטלאי הצהוב שהוטל על היהודים ללבוש בשואה. בנוסף, חוט זה מסמן את הסרט הצהוב שהיה מוכר כסמל מאבק הזכויות לנשים בארצות הברית ושלפני שנה צויין 100 שנים לחקיקת התיקון ה־19 לחוקת ארצות הברית, שהעניק לנשים את זכות ההצבעה.

השימוש ברקמה ובסריגה בעבודות מייצר חיבורים עם מקומות, זמן ועבודות מלאכת־יד של נשות התקופה. כמן כן, קישורים אלה מעלים תחושות אישיות של זהות ושייכות ובכך אני משמרת את היופי, החוויות היום־יומיות והזיכרונות בצורה שאינה שטחית ומרוחקת אלא אותנטית, אינטימית ובעלת מורכבות. בנוסף, חיבורים אלא מעלים גם תהיות לגבי היחס שלנו לזיכרון, להנצחה, להיסטוריה ולהמשכיות החיים שלנו לצד אלה. 

בשנת 2020 סדרת זיכרונות חיים זכתה בפרס ג׳וליה מרגרט קמרון (Julia Margaret Cameron) לנשים צלמות, ובימים אלה היא מוצגת בגלריית FotoNostrum, בביאנלה ה־6 לצילום אמנותי ודוקומנטרי בברצלונה, ספרד. בין 335 אמנים־צלמים מ־42 מדינות בעולם, מציגות עוד שתי צלמות ישראליות: שיפרה לויתן וטל טרה. 

בימים אלו מוצגת בסינמטק בתל אביב התערוכה ״מעגלי החיים – דיאלוג נשי״ (אוצרת: איילת אמוראי־בירן), שבה מוצגות עבודות צילום שלי מפרויקט זיכרונות חיים, יחד עם ציורים של האמנית נועה חן. התערוכה עוסקת בנוכחות האישה בחיי היום־יום כעמוד התווך במשפחה בבית ובקהילה, שבו נפש האישה הינו לב ליבם של מעגלי החיים מילדות והתבגרות, לאימהות ולזקנה.

המגדר הנשי מתבטא בעבודות דרך צורות, צבעים וטקסטורות וייצוג מלאכת־יד נשית של בדים ורקמה כעיסוק אוניברסלי, על־זמני. נועה ואני חברות שחיינו הצטלבו במספר צמתים לאורך השנים. למדנו יחד לתואר ראשון ולתואר השני. הדיאלוג הנשי מתקיים בינינו שנים רבות וכעת הוא מתרחש במפגש בין העבודות שלנו.

בעתיד מתוכנן אלמנטים נוספים שילוו את העבודות האלו. אחד החלומות שלי זה לראות את זיכרונות חיים מוצג כמיצב גדול במוזיאון בארץ וגם בחו״ל. כרגע אני עובדת על ספר על הפרויקט שאני מקווה ייצא לאור השנה. 

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו