אלישע אברז׳ל משלב בין נמוך לגבוה ומחפש את ההרמוניה המושלמת ביניהם

אלישע אברז׳ל מתנתק מהרעשים שמגיעים מבחוץ. הוא יוצר ופועל במרחב האישי שלו, מתוך העולמות הפנימיים ובשפה שלו. הכל קורה בסטודיו שברח׳ לילינבלום בתל אביב, שאותו פתח חצי שנה אחרי שסיים את לימודיו במחלקה לעיצוב אופנה שנקר – ללא השהיות.

גם את הקולקציה הנוכחית, Searching, יצר בעבודת יד קפדנית, בסיוע של אנשי מקצוע שעובדים איתו כבר שנים רבות. יש בה אלמנטים שחוזרים על עצמם וממשיכים את טביעת היד שלו, שניכרת בכל פרט ופרט. הוא לא מתפשר על רמת גימור ויורד עד לפרטים הקטנים ביותר, שגם הם מעובדים ברמה כל כך גבוהה, כך שלעיתים קשה להבחין בין הצד הפנימי והחיצוני של הבגד.

בחלק מהפריטים משולבים חפתים וכפתורי סברובסקי שנתפרים על גבי הפריטים בתחכום. בקולקציה הנוכחית הוא מציע אפילו גרביים שרקומים בעבודת יד. עוד בולטים בקולקציה ז׳קטים שנראים כמו הכלאה בין שכמיה לז׳קט. את ההדפסים שלו הוא מעצב בעצמו על המחשב, משם מעביר אותם לדפוס מקומי. את כל הפריטים מקבלת הלקוחה בתיק צד, שעשוי גם הוא מבדי הקולקציה, עם חתימה אישית של אברז׳ל – מה שהופך אותו כמעט לפריט לאספנים.

הקולקציה החדשה, כמו קודמותיה, מגדירה את אברז׳ל כ״קוטוריסט״ (מהמילה ״קוטור״) – אולי מהיחידים שפועלים במחוזותינו. הפריטים שאותם הוא מעצב כוללים מוטיבים מעולם הספורט שמשתלבים באופן מדויק עם האופנה המחויטת אותה הוא יוצר.

מה משמעות השם Searching שנתת לקולקציה החדשה?

״אני ממשיך ומנהל דיאלוג בין חומרים שונים גם בקולקציה הזו. אופנה גבוהה וגם אופנת רחוב, שילוב של חומרים כמעט בלתי אפשריים, הדפסים ייחודיים, גזרות וצלליות שמשתלבות יחד לכדי אמירה.

״הכל קורה אחרי חיפוש ומחקר מתמשכים ודבר שמוביל לדבר – ומכאן השם. אמנם החיבור בין החומרים הוא לא טבעי או מקובל, אבל אני חושב שאני מצליח לייצר ביניהם הרמוניה. אני משלב בין בדים שיוצרו בטכנולוגיה מקובלת, לבין עבודות עור, טפט וניילון. זה יוצר מתח בין החיבורים, אבל התוצאה היא שלמה״.

קיבלתי תמיכה מלאה למימוש הכישרון שלי

אברז׳ל גדל באשדוד ובגיל 19 עבר לתל אביב. ״תמיד התענייתי באופנה״ הוא אומר. ״הבית לא תמך בי מבחינה כלכלית, אבל מעבר לזה קיבלתי תמיכה מלאה למימוש הכישרון שבער בי״. הוריו הם ילידי מרוקו ולאברז׳ל אין ספק שהחיבור שלו לצבעוניות מגיע משורשיו.

״החיבור שלי לעולמות האופנה והאסתטיקה הגיע מאבא שלי, שבדרכו יש לו גישה ואהבה לאסתטיקה ועיצוב. אין לי ספק שהתעוזה הצבעונית שלי מגיעה ממנו, ואם הוא היה עובר כאן במקרה הוא בטוח היה עוצר מול חלון הראווה של הסטודיו ומאוד אוהב מה שהוא רואה. טיילתי איתו בטיול מכונן באירופה, שם גיליתי את הדברים שהיום אני יודע שהשפיעו עליי״. במרוקו, לעומת זאת, לא ביקר עדיין, וגם לא מעריך שזה יקרה בקרוב. ״יש לי משהו לא סגור עם המקום הזה״, הוא אומר.

כשהגעתי לשנקר קיוויתי שפרץ היצירתיות המטורף של כולם יניע את כולנו קדימה, ציפיתי שתקרה התפוצצות מקצועית. וזה לא קרה

את לימודיו במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר סיים אברז׳ל בשנת 2014 , אבל מבחינתו הם לא תרמו לו יותר מדי. ״הגעתי לשנקר בשל מבחינה מקצועית ורמת הציפיה שלי לחוויה המסוימת לא קרתה״.

למה ציפית מלימודי עיצוב האופנה?

״נתחיל מזה שאם אתה לא ׳טאלנט׳ – אין לך מקום שם. התפקיד של לימודי עיצוב אופנה הוא לתת לך כלים כדי לפתח את הכישרון שקיים בך, להוציא אותך משופר עוד יותר. לי, לצערי, זה לא קרה. אולי זה בגלל שהגעתי עם ניסיון רב בתחום.

״כסטודנט הייתי הרבה יותר נועז, ללא מחסומים –  לא אישיותיים ולא יצירתיים. אבל התבגרתי מאז״, הוא צוחק. ״פיתחתי פילטרים. כשהגעתי לשנקר קיוויתי שפרץ היצירתיות המטורף של כולם יניע את כולנו קדימה, ציפיתי שתקרה התפוצצות מקצועית. וזה לא קרה״.

אז למה לא פרשת באמצע?

״אני לא פורש באמצע משום דבר. יש בי משהו שלא נותן לי לעזוב. לפעמים אני יודע שאני לא נמצא גיאוגרפית במקום הנכון אבל אני לא זז. גם עד שאני לא מסיים לקרוא ספר – אני לא מניח אותו בצד״.

אתה קורא הרבה?

״המון. אבל הייתי רוצה לקרוא הרבה יותר. יש לי רשימה ארוכה ואני רוצה להדביק את הפער. אני גם מאזין. אני תמיד מקשיב למשהו. הפודקאסטים שינו את חיי ואני מקשיב לכאלה מתחומים שונים: החל מפוליטיקה – שמעניינת אותי מנקודת מבט היסטורית חברתית שמשנה תהליכים, ולאו דווקא מנקודת מבט עכשווית – וגם לתרבות, קולנוע ועוד המון. ההקשבה מנטרלת אותי מהרעשים שמסביב״.

השתנה אצלך משהו בעקבות הקורונה?

״אני חושב שהקורונה לא שינתה הרגלי חיים. אני גם לא חושב שאנשים באמת רוצים שישתנה פה משהו. אצלי לא באמת השתנה משהו, גם לא מבחינה עסקית. אני כן חושב שאנשים עוד חושבים היום במונחים של חזרה לשגרה״.

לגבי הישראליות שלי אני שקט

״הסטנדרטים שלי, כבר כשפתחתי את הסטודיו, היו מאד גבוהים״ אומר אברז׳ל. ״ההכשרה הארוכה שלי גרמה לי להבין איך בגד בנוי. אני יודע מה אני רוצה מהדבר שאני מעצב ויוצר. אני עובד כמו שמעצבי אופנה אמורים לעבוד. אין פה כמעט מעצבים שעובדים ככה. אני לא מרגיש חלק מהתעשייה המקומית – לא בגלל שאני מתנשא, אלא בגלל שאני זקוק לסוג של ניתוק.

״בחרתי לפתוח את האטלייה שלי כאן כי אני ישראלי. זה שאין לי פריטים אייקוניים ישראלים זה לא אומר שאני לא ישראלי. לגבי הישראליות שלי אני שקט. אבל ליצור כאן זה מצריך ממני לסגור את הדלת, כי הרעש שיש בחוץ – במיוחד כשאתה כל כך רגיש – הוא גדול, מפריע ומעיק ולא מאפשר לך להתמקד במה שבאמת צריך״.

הלקוחות הן לא בהכרח כאלה שמתחברות לסגנון שלי או לרמת המחיר (שאינה נמוכה, בלשון המעטה). אבל כשהן נכנסות לכאן הן מרגישות הזדהות איתי ועם מה שאני עושה

״גם הלקוחות שלי הן מסוג מסוים: הן לא בהכרח כאלה שמתחברות לסגנון שלי או לרמת המחיר (שאינה נמוכה, בלשון המעטה). אבל כשהן נכנסות לכאן הן מרגישות הזדהות איתי ועם מה שאני עושה. חלקן קבועות, אבל תמיד יש את אלו שנכנסות בפעם הראשונה.

״מעבר לזה שהן אוהבות את הבגד, הן אוהבות גם את האינטראקציה איתי ונהנות מכל החוויה שנוצרת כאן, אותה חוויה שיש בה ניתוק מכל השאר. זו גם אחת הסיבות שתקופת הקורונה עברה אצלי יחסית ללא פגיעה – הודות ללקוחות הקבועות שהמשיכו לבוא ולהיות כאן איתי״.

אברז׳ל מוכר הרבה בעולם, בעיקר בניו יורק ובלוס אנג׳לס. יש לו קשרים ארוכי שנים עם הלקוחות בחו״ל וההכרות המעמיקה מסייעת לו לנהל איתן קשר הדוק ושוטף. ״הקשר איתן ממש חברי. אלו לקוחות שקונות אצלי באופן עקבי, נשים שאופנה היא חלק מהותי מהחיים שלהן.

״הן יודעות מה טוב להן, החומרים לא זרים להן ולכן אנחנו מסוגלים לנהל את מערכת היחסים הזו למרות הריחוק הגיאוגרפי״. במקביל, הוא מציין, הקף המכירות שלו בארץ הולך וגדל והופך להיות מרכזי יותר. ״בשונה מבתי אופנה שנהנים מאנשי מכירות, אצלי אני הוא האיש שעושה את זה – ואני עושה את זה כאן״.

והמחירים?

״המחירים לא נמוכים. אבל יש פרמטרים לפיהם מודדים מחיר. יש נשים שרוצות להיות אינדיבידואליות, שיש להן חיבור או דיבור עם אופנה, וזה מה שהן מבקשות. התמורה שהן מקבלות שהיא יוצאת דופן, ייחודית ובקנה מידה בינלאומי. לא מדובר ברכישה עם הבט כלכלי, מדובר בעיצוב ובקו״.

כמעט ואין לך כאן פריטים בשחור – איך זה קורה?

״בצבע השחור יש מורכבות. יש דברים שיכולים להראות טוב בשחור אבל אין בו גורם מפתיע. צריך לדעת איך לעבוד איתו. לדוגמה, הז׳קט השחור שאני מציע בקולקציה האחרונה, עשוי משי שחור אבל הביטנה שלו עשויה משי צבעוני והיא זו שמייצרת את ההפתעה״.

מי משפיע עליך? מי מעורר בך השראה?

״אני עוקב בעיקר אחרי מותגים ובתי אופנה גדולים שעושים מהלכים מעניינים, לאו דווקא עיצוביים אלא שיווקיים. בבתי האופנה האלה יש צוותים מעולים וכמובן יכולת כלכלית משמעותית. כל אלה יחד מדייקים ומזקקים את המותג״.

אתה נהנה ממה שאתה עושה?

״בטח. איזו שאלה! רואים את זה, לא?״.