עידית שרוני // מאוצרות המוזיאון לאמנות האסלאם

התערוכה ״מאוצרות המוזיאון לאמנות האסלאם״ המוצגת בימים אלה במשכן הכנסת היא בראש ובראשונה הישג למוזיאון לאמנות האסלאם. הודות למנהל המוזיאון גלעד לביאן, אוצרת הכנסת שרון סופר, ויו״ר הכנסת ח״כ מיקי לוי שהרים את הכפפה – זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שמוצגת בכנסת תערוכה של אמנות אסלאמית.

התערוכה, שאצרנו נעמה ברוש ואני, מציגה פריטים ייחודים, חלקם נדירים, שרובם מוצגים זו הפעם הראשונה. כל הפריטים הם מאוסף המוזיאון, שנחשב לאחד האוספים החשובים והאיכותיים בנושא של אמנות אסלאמית מהמאה השמינית לספירה ועד לתחילת המאה ה־20. בחרנו להתמקד בתערוכה בשלושה נושאים עיקריים: אמנות הקליגרפיה; בין אסלאם ליהדות – מוטיבים משותפים; אריחי קרמיקה לעיטור מבנים מוסלמיים.

הצגת תערוכה של אמנות האסלאם בכנסת ישראל, ביתם של 120 חברות וחברי כנסת המייצגים בני דתות, זרמים ותרבויות שונות בחברה הישראלית, הוא אירוע היסטורי מכונן

אמנות הקליגרפיה היא אמנות הכתב הערבי, שנחשבת לחשובה ונכבדה בכל אמנויות האסלאם. אמנות זו שימשה כיסוד עיטורי חשוב באדריכלות הדתית וגם בחפצי אמנות שונים. בחלק זה מוצגים מספר פריטים, ביניהם כמה שהיו מיועדים למכירה ושבו אלינו. אחד מהם הוא קישוט לתלייה בצורה של ביצה עשוי קרמיקה. זהו פריט מהמאה ה־15 שמקורו בתורכיה, והוא אחד החשובים והיקרים באוסף המוזיאון. חשיבותו נעוצה בתאריך המשוער בו יוצר ולכבוד מי יוצר, בכתובת שעליו, בסגנון העיטור ובשימושו.

 

הייצור של הקישוט ושל דומים לו הושפע מכלי החרסינה הסינית ומורכב מדגם ערבסקות של עלים. תליון כזה בצורת ביצה שימש לעיטור מסגדים ומבני קבורה בתקופה העות׳מאנית. קרוב לוודאי שהוא הושפע מהמנהג של תליית עיטורים דומים שמציינים קדושה והדר למקום בכעבה במכה ובמסגד הנביא במדינה.

פריט נוסף שבחרנו להציג הוא פמוט נדיר עשיר בקליגרפיה שמקורו בסוריה או במצרים. הפמוט המהודר מעוטר כולו בשיבוץ כסף, טכניקת עיטור הנחשבת לחשובה והבולטת באמנות המתכת, שבה נוצרו כמה מן הכלים המפוארים ביותר באסלאם. להשלמת הנושא של אמנות הקליגרפיה מוצגים דפדפת לתרגול קליגרפי מהמאה ה־18, אביזרי כתיבה מהמאה ה־12 וכמובן קוראן – שהוא הדוגמה הטובה ביותר לחשיבותה של הקליגרפיה.

המשותף בין תרבות האסלאם והיהדות

הנושא השני שבחרנו להתמקד בו הוא המוטיבים המשותפים ליהדות ולאסלאם. חשוב להבין שאמנות האסלאם התפתחה במרחב שבו אנו חיים ומעבר לו ב־1,300 השנים האחרונות – תקופות שבהן חיו יחדיו מוסלמים, נוצרים, יהודים ובני דתות אחרות. כולם אימצו אחד מהשני מוטיבים, דפוסים וסגנונות אמנות שונים.

בחרנו להציג באמצעות פריטי אמנות שונים את המשותף בין תרבות האסלאם והיהדות. אנחנו מציגים פריט ייחודי מהאוסף שלנו – כלי שתיה בצורת רימון בן 1,200 שנה שמקורו באיראן. הרימון הוא סמל עתיק לפיריון, ליופי, למלכות ולעוצמה. במסורת היהודית הרימון תופס מקום מרכזי ובין היתר נכלל בשבעת המינים. בקוראן מוזכר עץ הרימון כאחד מעצי גן העדן הרימון נחשב לפרי קדוש.

כמו כן, מוצגים מזלפים למי ורדים ששימשו באירועים חגיגיים ובקרב חלק מהקהילות היהודיות שימשו לטקס ההבדלה; קערה לקיבוץ נדבות המסמלת את מצוות מתן צדקה ביהדות ובאסלאם וקמעות מסוגים שונים המגינים על העונדים אותם מפני עין הרע.

הנושא השלישי בתערוכה הוא אריחי קרמיקה לעיטור מבנים מוסלמים. כל אריח נועד להשתלב בקיר של אריחים ונשא רק קטע קטן מן התמונה השלמה, אבל עוצב בדקדקנות לכל פרטיו. במסגד עוטרו הקירות באריחים בדגמים צמחיים וגיאומטריים ובעיקר בכתובות מהקוראן. בתערוכה מוצגים אריחים עם עיטורים שונים מאיראן, מצרים, סוריה ותורכיה.

הצגת תערוכה של אמנות האסלאם בכנסת ישראל, ביתם של 120 חברות וחברי כנסת המייצגים בני דתות, זרמים ותרבויות שונות בחברה הישראלית, הוא אירוע היסטורי מכונן. אני מקווה שכל מי שיחלוף על פני התערוכה ימצא לנכון לעמוד רגע ולהביט היטב באמנות, בעיטורים, בצבעים, בדיוק וביצירתיות של האמנים שיצרו את הפריטים הנהדרים האלה, ויזכור שאלו תוצרים של החיים במרחב משותף.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו