מתן מאירסון וליגל מלמד // Carnations

מתן: 2013, תקופת טירונות. מצאתי את עצמי בשכונת פלורנטין בדרכי לשיעור הבלט הראשון בחיי. השיעור עבר כל כך מהר שלא הספקתי להבין כמה מביך הייתי, וישר יצאתי לעשן בחוץ. זה היה הצעד הראשון להגשמת החלום להפוך לרקדן.

שבעה חודשים, פעמיים בשבוע של סיגריית פוסט־בלט על המדרכה בכניסה לסטודיו עם המורה הקבועה שלי, שבהם נרקמה מערכת יחסים מיוחדת עד שליגל אמרה שהיא לוקחת אותי כפרויקט ושולחת אותי בסוף השנה להיבחן לבית ספר ללימודי מחול מקצועיים. שנה אחרי זה מצאתי את עצמי בצפון הרחוק רוקד בקיבוץ געתון בסדנה להכשרת רקדנים. אותה מורה ורקדנית היא היום חברה קרובה.

השנים חלפו ושנינו התפתחנו לתחומי אמנות ועיצוב שונים. היום אני סטודנט במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר והעבודות שלי מורכבות מטכניקה מעורבת בין פיסול, תפירה, צילום סטילס, וידאו ומחול. בנוסף אני מנהל יומן צילום וירטואלי בשם Nothing’s Personal המאגד את כל הפרויקטים והיצירות שלי בשנים האחרונות. ליגל סיימה תואר ראשון במחלקה לעיצוב אופנה בוויצו חיפה ועם סיום הלימודים הוזמנה להשתתף בתוכנית למעצבים צעירים של קרן אדמונד דה רוטשילד (2022). במקביל היא ממשיכה ללמד מחול ולהופיע כרקדנית.

 

ליגל: חודש אחרי סיום הלימודים (2021) ארזתי את הבית, קיפלתי את קולקציית הגמר שלי וחזרתי למרכז. רציתי להפיח שוב חיים ותנועה בבגדים ולאט לאט התחיל להתגבש לי חזון לצילומים. הקולקציה נוצרה בהשראתה של הכוריאוגרפית הגרמניה פינה באוש, מחלוצות תיאטרון המחול של המאה ה־20 ועבודותיה עסקו בעיקר בתקשורת ומערכות היחסים בין נשים לגברים.

פינה באוש בחרה להדגיש את השוני בין המינים – חליפות כהות וחולצות מכופתרות כיסו את גופם של הגברים לעומת שמלות צבעוניות ומבריקות שנפלו בעדינות על גופן של הנשים. בשונה מבאוש, פירקתי את החליפות והשמלות והדגשתי את הסממנים הנשיים והגבריים בכל פריט. לדוגמה, הדגשה של הכתפיים על ידי הרחבה והגבהה לעומת הצמדה של קו המותן. שאפתי ליצור דמויות אנדרוגיניות ברוח עכשווית. גם המתח בין הבלט הקלאסי למחול המודרני השפיע עלי בתהליך. על אף היות המחול המודרני נשען על יסודות הבלט הוא מפרק את התנועה וקורא תיגר של שלמותו.

כרקדנית, תמיד חשתי מאבק בין הרצון להפוך את התנועה למושלמת ומדויקת ובין הרצון להשתחרר מהטכניקה הקלאסית ולנוע רק מפנים, מהרגש. המאבק הזה הוא שהוביל אותי לבאוש. זה היה גם המניע שלה ליצור. היא חיפשה תנועה אורגנית וטבעית שמבטא חוויה אקספרסיבית.

ליגל מלמד: פינה באוש בחרה להדגיש את השוני בין המינים – חליפות כהות וחולצות מכופתרות כיסו את גופם של הגברים לעומת שמלות צבעוניות ומבריקות שנפלו בעדינות על גופן של הנשים. בשונה מבאוש, פירקתי את החליפות והשמלות והדגשתי את הסממנים הנשיים והגבריים בכל פריט

לקחתי אלמנטים ידועים ומזוהים מעולם המחול הקלאסי ועשיתי להם טרנספורמציה: המחוך הצמוד והנוקשה משמלות הטוטו הפך למסגרת פתוחה שתלויה על ידי חוט בודד סביב הגוף, שמייצרת א־סימטריות ומאפשרת לגוף לנוע בחופשיות תחתיו. נעלי הבלט הוורודות והרכות הפכו לפלטפורמות מסיביות המורכבות משכבות של סוליות עץ מדוגמה של נעלי גברים אלגנטיות, אליהן מחוברות נעלי בלט.

הקולקציה מכילה למעלה מ־20 פריטים, המציעים אפשרויות בנייה והרכבה של מערכות לבוש שונות. הגזרות פותחו מבסיסים של בגדי נשים וגברים, על מנת לייצר פרופורציה א־בינארית. בחרתי להשתמש בטכניקות מסורתיות כמו סריגה־אריגה בפיתוח אישי, קווילט ואוריגמי, לצד טכניקות עכשוויות של הדפסות דיגיטליות, חיתוך בלייזר ו־ואקום פורמינג. הקולקציה מורכבת מבדים כבדים כמו צמר, קשמיר ודריל, לצד בדים קלילים ונופלים כמו שיפון טול פליסה וסאטן משי. הנעליים והכובעים נוצרו מחומרים פלסטיים המדמים עור.

החזון היה לצלם עבודת וידאו ארט עם רקדנים לצד צילומי הסטודיו עם רקדנים, ומיד עלה אצלי הרעיון לפנות לטובתם למתן.

מתן: בגלל היכרות ארוכת שנים היה לנו טבעי לעבוד יחד וליצור חזון משותף. ישבנו יחד וראינו סרטונים ישנים של יצירות של פינה באוש ביוטיוב. פרשנו את כל הדגמים, ליגל סיפרה לי על תהליך בניית הקולקציה והתחלנו לגבש את הקונספט סביב ההפקה.

החלטנו לצלם את הקולקציה בשיתוף צלם הסטילס עוז ברק בסטודיו שלי בתל אביב, בפילם בפורמט בינוני, על רקע לבן קלאסי. במקביל לצילומי סטילס גיבשנו את הפקת הסרטון, שצולם בהילוך איטי ברזולוציית 4K. רצינו שהווידאו ילווה במוסיקה מקורית ולכן פנינו למפיק והיוצר המוסיקלי סתיו תל, שיצר פסקול המשלב אלמנטים של כלים קלאסיים ומוסיקה אלקטרונית יחדיו.

בחרנו לצלם יחד עם ארבעה רקדנים, שני גברים ושתי נשים, על מנת להעצים את האנדרוגניות שמתקיימת בקולקציה. לצד הרקע הלבן הסטרילי, רציתי להקצין את הכתמים השחורים בקולקציה – הנעליים והכובעים. הבחירה ביצירת פרחים הגיעה משם הקולקציה Carnations, כהומאז׳ ליצירתה של פינה באוש.

בחרתי לפסל מחומרים פשוטים כמו עיתון, גבס ולייטקס כדי לתת תחושת גולמיות לצד הבגדים המוקפדים של ליגל. המטרה הייתה להכניס עוד מימד לתנועה של הרקדנים בהתייחסות לאובייקט אותו הם פוגשים כל פעם באופן שונה – לפעמים על הרצפה, לפעמים תלוי באוויר ולפעמים במגע ישיר.

Carnations
עיצוב אופנה: ליגל מלמד; הפקה, ארט, צילום וידאו ועריכה: מתן מאירסון
צילום סטילס: עוז ברק; תאורה: נבו גלילי; מפיק ויוצר מוסיקלי: סתיו תל
דוגמנים: נועה קלר, ג׳יאני נוטרניקולה, בילי בארי, שירה בן אוריאל

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו