איתי בצלאלי: כשנועה קירל שרה ״אני נראית מיליון דולר״ היא באמת נראית ככה, ואני שותף למראה הזה

רשימת הלקוחות הקבועים של הסטייליסט איתי בצלאלי כוללת קבוצה מרשימה של טאלנטים שהוא מלביש כבר מהיום הראשון שהפכו לכוכבים, ויש לו חלק לא מבוטל בהצלחה שלהם: נטע ברזילי, נועה קירל, תמיר גרינברג, אלה לי, עדן אלנה, מרגי ועוד. הוא הלביש גם את כל מתמודדי רוקדים עם כוכבים, את מתמודדי כל העונות של הכוכב הבא והמרוץ למיליון. אבל את המילה סטייליסט הוא לא אוהב: ״לעבודה הספציפית שלי היא לא מדויקת: אני אמן. אני יוצר טוטאל לוק, אווירה ודמויות – משלב העמידה שלהן על הבמה ועד התאורה שברקע״.

ובכל זאת?

״פעם הגדרתי את עצמי מלביש. הייתי כזה כשעבדתי כמלביש בערוץ הילדים – שם התחלתי. אז העבודה שלי היתה בין השאר לבחור טי־שירט, לדוגמה לטל מוסרי. היום העבודה עם האמנים שאני מלווה היא חלק מיצירת התוכן שבו הם עוסקים. נועה קירל, לדוגמה, במשך שנים שילבה פאוץ׳ בלוקים שלה, אולי כדי לטשטש בטן תחתונה. היום היא שרה ׳אני נראית מיליון דולר׳ כי היא באמת נראית ככה. ואני שותף למראה הזה שלה״.

בעודנו מקיימים את הריאיון, קירל מתקשרת לבצלאלי ושואלת אם הוא יכול לשלוח לה רפרנס ללוק שהיא עובדת עליו כרגע. בצלאלי שולח כמובן, אבל לי זה גורם לשאול אותו האם המעורבות שלו היא באמת כל כך טוטאלית. ״בוודאי״ הוא עונה.

״אני מקבל את הלו״ז של האמנים ימים רבים מראש. אני יודע לפחות שבועיים מראש שנועה קירל תתראיין אצל אופירה וברקו ומתכונן לזה. חזרתי עכשיו ממסע בארצות הברית עם נטע ברזילי. נסענו עם עשרות לוקים מוכנים מראש וממוינים על פי לוח הזמנים של המופעים שלה, דקה אחר דקה, כולל הקליפים שצילמה שם. מערכת היחסים שלי עם הלקוחות שלי קרובה ואינטימית. אני מתחיל להלביש אותם בשלב שהם מתמודדים בכוכב הבא ועוד לא ברור אם הם יהיו כוכבים. בהמשך אנחנו הופכים לחברים. הם חשובים לי״.

חזרתי עכשיו ממסע בארצות הברית עם נטע ברזילי. נסענו עם עשרות לוקים מוכנים מראש וממוינים על פי לוח הזמנים של המופעים שלה, דקה אחר דקה, כולל הקליפים שצילמה

ההתחלה, מסתבר, לא תמיד קלה: עם נטע ברזילי, בצלאלי מספר שהחיבור התחיל בפיצוץ. ״קיבלתי בריף שמגיעה מתמודדת מוכשרת אבל גדולת ממדים. אמרתי לעצמי שאני הולך להעביר אותה את חוויית הסטיילינג של החיים שלה. הגעתי עם שני סטנדים מפוצצים בבגדים למידות גדולות וכשנטע ראתה את זה היא לא פחות מנחרדה. היא ניגשה לסטנד של מרגי ולקחה משם מעילים גדולים וזה לא ממש עבד, אז היא ניגשה למזוודה שאיתה הגיעה מהבית, הוציאה מתוכה חצאית מיני צרה בצבע ירוק היסטרי, ובום – כל המראה הסתדר, ואני התאהבתי בה.

״מאותו הרגע הבנתי מה צריך לעשות עבורה. אני חשבתי על הלוק השמרני, המסתיר, המטשטש, והיא באה עם הבטחון שלה, ידעה בדיוק מה עובד לה. אבל עד שהיא פגשה אותי לא היו לה את הפרודוקטים, ואני הגעתי איתם. לי יש את הגישה אליהם אבל היא לגמרי יודעת מה טוב לה ואיך היא רוצה להיראות״.

הלבשת אותה מהתוכנית הראשונה?

״כן. מהפעם הראשונה שעלתה על הבמה. כך קורה עם כולם. הם מגיעים עם מזוודה מהבית, אבל התפקיד שלי הוא לעשות בדברים סדר ולהוציא את הלוק המושלם״.

הם מפתחים בך תלות?

״לא. למרות שבארונות שלהם אין פריטים שלא קנינו יחד. חשוב לי להגיד שאני מרגיש בר מזל. לאמנים שאני עובד איתם יש אופי, הם מחזיקים את הבגדים שהם לובשים. הם נושאים אותם. ולכן קל לי לעבוד איתם. הם עושים את חצי הדרך לעבודה המשותפת שלנו״.

הם ביקשו להישאר איתך אחרי כוכב נולד? זו נחת גדולה.

״כן. הם ביקשו. לפעמים אני שואל את עצמי אם לא התלבשתי וכפיתי את עצמי עליהם כי הרי הם לא פגשו אף אחד אחר לפניי״.

מהר מאוד הבינו שאני לא בדיוק הטיפוס של לעלות ללבנון

בצלאלי נולד, גדל וצמח בהוד השרון, ארבעה ילדים לזוג הורים שאיפשרו להם להיות מה שהם. ״אחותי הקטנה נאלצה בכל בוקר מחדש להחליף בגדים לפי מה שאני רציתי ודרשתי עבורה. הייתי אובססיבי למראה שלה. הלבשתי את הבובות המכוערות שלה והתעסקתי באופנה בלי לדעת שזו אופנה. תמיד הסתכלתי על הלוקים של אנשים. התייחסתי לאופנה כאל תרבות, מה שלא היה אז נפוץ בארץ. בעולם בכלל ובארץ בפרט נפתחו למראה של אמני במה רק כש־MTV נכנס לחיינו״.

על גיל ההתבגרות מספר בצלאלי: ״הייתי ילד שמן, דיסלקט, כותב ביד שמאל, לא מצליח ללמוד אנגלית, מדבר עם הלשון בחוץ. וגיי. הייתי שונה, אבל לא חסר ביטחון. להפך: בלטתי בגלל השוני שלי. בתיכון היו לי רק חברות ובבית הכי הבינו את זה. הרימו לי בלי הפסקה. אמא שלי היתה אומרת ׳אני אוהבת את כולכם, אבל את איתי יותר מכולם׳. היא הבינה שאני צריך את זה.

״התגייסתי לצבא ומוינתי לחיל קרבי. מהר מאוד הבינו שאני לא בדיוק הטיפוס של לעלות ללבנון עם כולם. המפקדים שלי אמרו לי להישאר מאחור ומינו אותי להיות אחראי על חזות היחידה; כבר אז קישטתי. אחרי הצבא ניסיתי להתקבל לשנקר. שנה אחרי שנה, אם אני זוכר נכון ניסיתי שש או שבע פעמים וזה לא הצליח. הרגשתי עם זה רע. תחושת דחיה קשה״.

זה פצע. זה מפיל?

״היום כבר לא. אבל הייתי צריך להתמודד עם הקשיים שנבעו מזה. בגלל שלא הייתי מהברנז׳ה לא הצלחתי להיות אחד מחבורת הסטייליסטים. תקופה ארוכה קיבלתי סירובים כשביקשתי לקחת בגדים להפקות. זה היה נורא. לא ראו ולא ספרו אותי. היו אולי שני אנשים בתעשייה הזו ששיתפו איתי פעולה.

״הייתי רואה את כל הסטייליסטים יוצאים מחברות אופנה עם שקיות של בגדים לצילומים ולי לא נתנו כלום. זה לא היה קל אבל זה לא ייאש אותי. הייתי נחמד ואיכשהו עם קצת קשרים הצלחתי להתקבל לעבוד כסטייליסט של סדרה בערוץ הילדים.

פעם להיות רע היה מקובל בעולם האופנה. היו צלמים רעים, סטייליסטים שצעקו ״תרזי״ וכן הלאה. היום אין דברים כאלה. הטאלנט מביא את עצמו ואנחנו מתמודדים עם מה שבא איתו

״בדיוק כשהחלום שלי התחיל להתגשם – עשיתי בדיקת דם ומשום מקום בבדיקה מצאו שאני חולה בסרטן הבלוטות. הייתי מסורטן לגמרי. שאלתי את עצמי איך ולמה זה קורה דווקא לי. אבל כמו בקלישאות שאומרים על סרטן, גם אני אומר: הסרטן הציל אותי. עד אז הייתי ברמן במועדון של גייז, חייתי הכי נמוך ולא בריא שיש. הסרטן אילץ אותי להבריא את עצמי.

״מגיל 24 ועד גיל 30 הייתי מסורטן, מה שלא נתן לי להתפתח מקצועית. בין לבין עשיתי דברים קטנים, אבל לא שום דבר ממשי. בהמשך חייתי בפריז. היה לי שם בן זוג והייתי עסוק בזוגיות שלי, למרות שחייתי בעיר האופנה״.

אז איך ומתי קרה השינוי?

״עוד בפריז הציעו לי לעשות שני פרויקטים קטנים. בהמשך, מפיקה שפעם עבדתי איתה הציעה לי לעבוד עבור מעט כסף בדה ווייס כעוזר סטייליסט. ברור שלקחתי את זה. הלבשתי את המתמודדים ועשיתי שם דברים קצת יוצאי דופן. חיברתי קולב לחצאית של מתמודדת, הלבשתי כפפות ועוד כל מני דברים שלא היו ממש במיינסטרים.

״התגובות והתקשורת גמרו אותי. כיסחו אותי. בתמימות שלי ניסיתי לעשות כל מיני מהלכים כדי לפייס את המבקרים וזה כמובן רק יצר תוצאה הפוכה. הייתי מרוסק. היום אני יודע שזה מה שבנה אותי שהחוצפה שלי שהיום היא השפה שלי. אבל אז זה היה מאוד מאוד קשה.

״פעם להיות רע היה מקובל בעולם האופנה. היו צלמים רעים, סטייליסטים שצעקו ׳תרזי׳ וכן הלאה. היום אין דברים כאלה. הטאלנט מביא את עצמו ואנחנו מתמודדים עם כל מה שבא איתו. ברור לי שיש לי כוח ואחריות גדולה בטיפוח של מראות שהם לא בהכרח של דוגמנים. להפך. אני יודע להביא את עצמי לידי ביטוי לצד האמן. הלבשתי את קורין גדעון עם כפפות כי זה אני, אבל ידעתי שזה יתאים לה. כשנדב גדג׳ שר את I”m a golden boy נעלתי לו נעלי זהב. בזמנו זה בנה אותו אבל גם אותי. כולם דיברו על הנעליים ועל מי שהגה את הרעיון״.

אתה מגדל דור צעיר?

״בטח. עומר יהב לדוגמה שעבד איתי עוד בזמן שלמד בשנקר. אני מרגיש שיש לי תרומה גדולה במה שהוא עושה היום – המלביש של האחיות קרקוקלי ושל נונו. הוא השם החם עכשיו. חשוב לי שכל האסיסטנטים שלי יהיו יותר טובים ממני. זה הופך אותי לטוב יותר.

״גם איתמר שרעבי ויובל אלרועי הם חברה צעירים שאני נהנה לעבוד איתם. אני מאפשר להם חשיפה ותמיכה כלכלית. לא קיימת אצלי עבודה ללא תגמול. כל מי שאני עובד איתו מקבל תשלום עבור העבודה שלו. במיוחד הצעירים. אני מאמין שאין ברכה בעבודה ללא תגמול כספי.

״שנים עבדתי מבלי ששילמו לי כי רציתי להצליח. היום אני לא עובד ככה. אנשים מתפרנסים מהכישרון שלהם וצריך לסייע להם לטפח את זה. יש גם מעצבים בוגרים וידועים שאני הולך איתם יד ביד כבר שנים. אלון ליבנה לדוגמה שהוא גם חבר. אנחנו בונים ומעצבים לוקים ביחד מההתחלה״.

את השאיפות שלו, מספר בצלאלי, הוא מקפיד לרשום. ״אני מאד רוחני. מדי יום אני רושם את מה שאני חולם עליו ומה אני רוצה ומאחל לעצמי. אני מזמן לעצמי את הדברים. אני רוצה להמשיך לעבוד ולהצליח ולעשות מזה כסף. אבא שלי הוא צייר מחונן שעבד כל השנים במוסך ולא הביא את עצמו לידי ביטוי. אני לעומת זאת, מלהלביש את אחותי ואת הבובות שלה הצלחתי לעשות קריירה.

״אני בהחלט בר מזל. עם נטע, לדוגמה, אני מרגיש שאני מחולל מהפכה. יחד הפכנו את המראה של הנשים האמיתיות ליפה ולגיטימי. אבל מכאן אני רוצה חו״ל. אני רוצה לפרוץ לעולם. אני חולם על שטיחים אדומים ואירועים ענקיים״.

איך זה יקרה?

״העבודות שלי נחשפות בעולם כולו. קליפים של נטע וגם של נועה נצפים בעולם כולו ואני מקבל פניות בזכותם״.

היו לך גם כמה ניסיונות של עיצוב אופנה של ממש.

״נכון, עיצבתי כמה קולקציות קפסולה עבור מותגי אופנה מקומיים ומבחינתי זו גם היתה סגירת מעגל עם העובדה שלא התקבלתי לשנקר ועם כמה מותגים שבעבר לא ספרו אותי. זה עבד מצוין ונרשם כסיפור הצלחה״.

ומה בחיים?

״אני עובד 24/7. אני טוטאלי ומוכוון מטרה. אין לי מקום לשום דבר נוסף. עכשיו סיימתי את רוקדים עם כוכבים ואני עסוק במשחקי השף ובכוכב הבא״.

אתה נהנה ממה שאתה עושה?

״מאוד. אבל אני חושב שזו תהיה העונה האחרונה שלי בכוכב הבא, כי באמת בשביל לעשות את הדבר הבא אני חייב לשחרר״.

מי יעשה את זה במקומך?

״אחד האסיסטנטים שלי שעבדו איתי בשנים האחרונות. מישהו שימשיך את הדרך שלי״.

מהם מקורות ההשראה שלך?

״אני לא רואה תצוגות אופנה כדי לקבל השראה כי אני פוחד שזה ישפיע עליי יותר מדי. אני רוצה להיות מקור ההשראה של עצמי. אני רוצה להמציא. זה אחד הדברים שהכי חשובים לי. אני לא מכיר מעצבי אופנה, לא מסוגל לשבת כאן ולתת רשימה של המעצבים המובילים בעולם״.

אז אולי טוב שלא למדת עיצוב אופנה?

״נכון, יש מצב שזה היה גורם לי לשקוע״.