קולולולו: טקס החינה בגלריית המשכן בית מאירוב

התערוכה שתפתח השנה את העונה הישראלית ה־14 לעיצוב בחולון היא ״קולולולו״ – התערוכה הגדולה של החינה היהודית, שתוצג בגלריה בית מאירוב בעיר. התערוכה מתרכזת בטקסי החינה כפי שבאים לידי ביטוי בעדות ישראל השונות באמצעות תלבושות, פריטי אופנה ותכשיטים, כלים, צילומים, קטעי וידאו וראיונות שנאספו מארכיונים בארץ ובעולם, וכן פריטים שהוכנו ועוצבו במיוחד על ידי מעצבים ישראליים לתערוכה זו.

אוצרי התערוכה, רפי וזאנה ואילנה כרמלי לנר, ערכו תחקיר מקיף ומעמיק על משמעות הטקס ודרכי ביצועו: ״בני האדם בחברה מבקשים לבטא השקפות עולם ולשמר ערכים ומסורות ועושים זאת באמצעות טקסים וריטואלים אשר נבנו משחר האנושות״ הם מספרים. ״מרבית הטקסים נעים על ציר מחזור החיים ומקיפים את הנושאים הרלוונטיים למהלך חייו של אדם מגיל לידה ועד המוות. הטקסים שואבים השראה ממקורות שונים, ביניהם הטבע והסביבה, הדת והמגמות החברתיות המתפתחות.

״לפני שיגעון החופה, על רצף תהליך ברית הזוגיות, מתקיים בעדות ישראל גם טקס החינה. החגיגה המשפחתית המסורתית שבה עובר הזוג שלב נוסף לקראת חיי זוגיות ארוכים ומאושרים. הטקס מהווה מעבר מחיים יחידים לחיי זוגיות, כאשר הכלה נפרדת מבית הוריה ומוזמנת להצטרף למשפחת החתן ולבנות יחד את ביתם. מסורת זו מצוינת בקרב יוצאי ארצות המזרח התיכון וארצות צפון אפריקה ואף בהודו כאשר הטקס המרכזי בחגיגה הוא שלב מריחת החומר המופק מעלי צמח הכופר הלבן על כפות הידיים של הזוג, סמל להצלחה, וסגולה לפריון ושפע״.

לחגוג את המסורת בלי להתבייש

עבור וזאנה התערוכה היא חלק בלתי נפרד מהביוגרפיה: ״במקום תקליטים או קסטות שמעתי קולולולו רוב שנותיי כילד ממשפחה ענפה בעיירת פיתוח. לוח הזמנים נקבע בהתאם לשמחה שמציינות הדודות ברכה או ארלט כמעט בכל יום, כשגולת הכותרת הייתה החינה – הזדמנות להוציא מהארון את התלבושות והתכשיטים ולחגוג את המסורת האמיתית בלי להתבייש. זה הטקס המרגש ביותר במסורת היהודית, שילוב בין דורי שבו רק מרעיפים ברכות וחושבים חיובי, דבר מעורר השראה הן לחיי היצירה והם בחיי הזוגיות והמשפחה״.

המבקרים בתערוכה מוזמנים להכיר מקרוב את המנהגים, הצבעים והצלילים של טקסי החינה בקהילות שונות. היא תכלול פריטים מאוסף המרכז למורשת יהדות הודו, מרכז מורשת יהדות לוב, מוזיאון יהדות בבל אוסף אתיופי פרטי של ״טיגיס״, מוזיאון מורשת יהדות תימן ומאוסף צביה בר אברבנאל – אמנית רב תחומית שעלתה מתימן לישראל עם משפחתה, הצטרפה לתיאטרון המחול ענבל ופרצה דרך בתחומה בסיבובי הופעות בארץ ובעולם.

טקס החינה היווה הזדמנות לכלה ולמלוות שלה, האם ונשות המשפחה להציג גם את העושר התרבותי של משפחתן שבא לידי ביטוי בתלבושות המסורתיות שעברו בירושה, בתכשיטים ובכלים שבהם הוגשו המאכלים, והחינה. לצבעוניות, לבדים ולחומרים מהם עשויות התלבושות יש משמעות רבה שנטענת אחרת בכל עדה ועדה, וכך גם לשילוב בין התכשיט לאביזרים המשלימים.

בהשראת אלה יצרו מעצבי אופנה ותכשיטים ישראליים עיצובים עכשוויים שיוצגו לצד הפריטים המקוריים: אפרת קליג יצרה את גרסתה למלכת הארמון המודרנית בשמלה בגזרה אלגנטית צמודה עם גב חשוף עשיר ושובל ארוך כיאה לנסיכה. הבד בעל עיטורייאורנומנטיקה אתנית אוריינטלית, נוצץ רקום בטכניקה חדשה של התזת חול על טול.

דרור קונטנטו יצר גלימה מפוארת ארוכה מבד קטיפה בצבע ארגמן מעוטרת תחרה ואבני חן בחלקה העליון, שמחברת בין גלימת הוד מלכותה לגלימה המעוטרת של הכלה האוריינטלית עם הלבוש המסורתי. שחר אבנט יצרה את עבודתה בהשראת הסרט ״פנטזיה״ של דיסני אותו אהבה מאוד כילדה. היא משקפת את כל הגלגולים הקיימים בה – משפחה ממוצא אירופאי, נישואים לתימני ואמונה שהיא בעצמה הגיעה משם. עבודתה מתחברת לעולם שכולו צבע, פגסוסים, מלאכים והמון נצנצים.

קובי גולן יצר שמלת זהב עשויה שיפון עם סיומת זיגזג ותפירת פעמונים מרשרשים, הדפסה, חריזה רקומה על בד וקרושה בעבודת יד. את ההשראה שאב מאמנית הטקסטיל הבריטית זאנדרה רודס, שעבודותיה מתאפיינות בקווים נשיים ורכים. הוא יצר הכלאה בין דוגמאות הטקסטיל שלה לצורפות תימנית והלבוש המסורתי בטקס החינה.

נטע איטח עיצבה במסגרת פרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בגד רחב ממדים מבדים טבעיים ועיטורים מסורתיים מודפסים בהשראת השמלה הגדולה של סבתה המנוחה. מירב פלג, אמנית עיצוב בנייר, יצרה את הגרסה שלה לשמלה הגדולה ובמקום בד וחוטי זהב השתמשה בנייר בצבעי זהב ובורדו שעוצבו בקפדנות. ג׳ניפר קים עיצבה חצאית וחזיה תואמים מבד שיפון נשפך לבן ונסיכותי משובץ חרוזים ופייטים רקום בזהב ומלווה בצמיד יד מוזהב.

איתי מלכה יצר סדרת עגילי כסף שנבנו במחשב כאשר מקורות ההשראה הגיעו מהעיטורים והפיתוחים הקיימים בבדים, בתלבושות, בתכשיטים וכן במאכלים והצבעים אליהם נחשף במהלך טיול שורשים במרוקו. שרי יהודית מיכאל עושה שימוש בחומרים כמו פליז, קרושה וחוטי אריגה. בתכשיטים שלה ניתן לראות את החיבור בין דרום אסיה, החינה ההודית והצורות שאנו מכירים מהאדריכלות והשטיחים של אזורים אלה וכן שילוב בין מרכז אירופה שמתבטאת בסריגת הקרושה לבין המשרביה שמתייחסת לאדריכלות הצפון אפריקאית.

נופר חתוכה מציגה תכשיט מרהיב בהשראת המסורת התימנית והתכשיטים העשירים שעונדת הכלה ביום החינה. בן ציון דוד צורף שהוא דור שמיני למשפחת צורפים מתימן ומהבודדים בעולם העוסקים באמנות הפיליגרן מציג תכשיטי חינה מסורתיים מקוריים. כנרת ג׳יבלי תציג תלבושות שעוצבו במיוחד בשנים האחרונות לנשות בידור ישראליות ביניהן עדן בן זקן, אגם רודברג, חן אמסלם ועוד.

את התערוכה מלווים צילומים של צלם העיתונות הבכיר גיל כהן מגן שליווה ותיעד טקסי חינה בישראל בעשורים האחרונים, וגם צילומים מתוך אוסף המחלקה לצילום במוזיאון ישראל ואוסף התצלומים הלאומי.

---

קולולולו 
גלריית המשכן בית מאירוב, חולון, רח׳ הרצפלד 31
אוצרים: רפאל וזאנה ואילנה כרמלי לנר
פתיחה: 21.9; נעילה: 31.12