שושנה הימן: כמו לפתוח מגירה קטנה ולמצוא אוצר קטן ונשכח 

יובל: הי אלמוג, מה שלומך? ואיך בימים אלו של פוסט יולי־אוגוסט בואך ראש השנה?

אלמוג: הי יובל. אני מצוין. חוזרים ומתרגלים לשגרה, זה ממלא באנרגיה וגם לפעמים קצת מרוקן מאנרגיה 🙃

יובל: כן, מבין. אבל יש למה לצפות. ובמקרה שלך אנחנו מדברים על התערוכה לילה בא יצא ירח, איורים לילדים של שושנה הימן, בגלריה עין הוד. ובואי נתחיל אולי בכך שתספרי לנו מי הייתה שושנה הימן ואיפה נתקלת בעבודות שלה?

אלמוג: נכון, בהחלט יש למה לצפות והתערוכה הזאת מרגשת אותי מאוד

אלמוג: בשנה האחרונה אני עובדת כאוצרת בגלריה בעין הוד, שעברה הרבה שינויים קונספטואלים בשנה הזו. היא חולקה לשניים, כשבחלק אחד שלה ניר הרמט אוצר תערוכות של אמנות עכשווית ישראלית, ובחלק השני אני אוצרת תערוכות של אמני עין הוד. ובתוך הגלריה יש חדר אחד קטן, שקיבל את השם ״חדר הפרויקטים״ ומתרחשים בו דברים מרגשים במיוחד.

לרוב אני אוצרת בו תערוכות שמתמקדות בהיסטוריה האמנותית של עין הוד; שושנה הימן, אמנית נפלאה, היתה ממייסדות עין הוד: ציירת, פסלת, אבל גם, ואולי לא הרבה יודעים – מאיירת. בעיקר איורים לספרי ילדים.

במהלך השנה האחרונה עסקתי הרבה במייסדי עין הוד, ופרט במייסדות, והעבודות של שושנה הימן תמיד הזיזו לי משהו בלב. לפני כמה חודשים הלכתי לבקר בסטודיו של הבן שלה – גד צ׳רני, ובין כל העבודות שלה שהוא שומר בסטודיו, הוא הראה לי גם המון ציורים, סקיצות ושרבוטים שנעשו לספרי ילדים. והם באמת כל כך כל כך יפים וייחודיים, שידעתי שזה הפרויקט הבא שלי

יובל: רגע לפני האיורים, מה את יכולה לספר על הציורים והפסלים שלה?

אלמוג: נתחיל בזה שהכמויות הן אדירות ועושה רושם שהיא היתה אמנית מאוד פוריה ומגוונת – שרבוטים מהירים על פיסות נייר אל מול ציורי קנבסים ענקיים בגובה 2 מטרים, פסלי אבן אל מול דמויות קטנטנות מגולפות מעץ.

במהלך שנים רבות היא היתה תלמידה של רודי להמן, גם הוא ממייסדי עין הוד, והושפעה רבות מהסגנון שלו. בכל העבודות שלה, בכל מדיום ומכל שנה שוררת רוח פרימיטיביסטית, והיא מאוד הושפעה מאמנות כנענית. וכל אלו אגב, מורגשים גם באיורי הילדים שלה, אם נחזור שוב אליהם 😉

יובל: נחזור: כשביקרת בסטודיו של צ׳רני, זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלת באיורים שלה?

אלמוג: כמו רבים, הכרתי את שמוליקיפוד עוד לפני שהגעתי לעין הוד. לקח לי כמה שנים לחבר בין שם המחבר,״כוש״, לשושנה הימן. כוש הוא חיבור של ראשי התיבות כרמי ושושנה. את היצירה של ט. כרמי, משורר ובעלה של שושנה (באותה התקופה), הכרתי לפני שושנה. כשהתחלתי לעבוד בגלריה בעין הוד, נפגשתי עם גד צ׳רני, שהוא אגב הילד גדי מהספר שמוליקיפוד 😊 וגם אמן נהדר בזכות עצמו.

התערוכה הראשונה שאצרתי בגלריה היתה תערוכת מחווה למייסדות עין הוד, ובה הכרתי (בזכות גד) הרבה יותר לעומק את היצירה של הימן. באחת מהשיחות שלי איתו הוא סיפר לי על האיורים של הימן למהדורה הראשונה של דירה להשכיר וביקשתי לראות. ובאמת זיהיתי אותם מהילדות שלי, כמו איזה זכרון נשכח כזה, כי זו לא המהדורה שאנחנו רגילים לראות בימינו.

שאר האיורים או הרעיונות לספרי ילדים שלה ושל ט.כרמי לא יצאו לאור, ולא היתה אפשרות לראות אותם בשום מקום לדעתי חוץ מבסטודיו של צ׳רני

יובל: זה מעניין הסיפור של דירה להשכיר, כי האיורים של שמואל כץ הפכו לכל כך מזוהים, שאני לא בטוח שנתקלתי אפילו בגרסה של הימן

אלמוג: אבל אני בטוחה שכשתראה אותם פתאום תזהה אותם 😊

מותר אולי להעלות לכאן דימוי אחד מתוך הספר? או שזה יהרוס את ההפתעה? 😉

יובל: אה, ברור שנפרסם, אני לא מאמין בהפתעות.

אז מה בסוף מוצג בתערוכה: כמה עבודות? איזה איורים ולאיזה ספרים? ואז נדבר גם על הסגנון, הקו, הצבעוניות

אלמוג: בתערוכה יוצגו גם חומרים מקוריים לצד הדפסות מחודשות של סריקות שעשינו. איורי הכנה לשמוליקיפוד, שכוללים בתוכם שלל קיפודים כל כך מגניבים, באמת, קשה להסביר כמה הם מגניבים 😊. הם משתנים ומתפתחים במהלך השנים וממש אפשר להסתכל עליהם במקביל לשינויים ביצירה ״הבוגרת״ שלה. חוץ מזה המון שרבוטים של כל מיני שברי רעיונות לדמויות וסיפורים, וגם סקיצה לספר נוסף של ״כוש״ שמעולם לא יצא לאור.

התערוכה נפתחת עם החגים, וצפויים להיות במהלכה הרבה סדנאות ופעילויות לילדים. חשוב לי לנסות לייצר את האינטרקציה הזו של ילדים שבאים לגלריה עם ההיסטוריה האמנותית המרתקת של עין הוד

יובל: מה את יכולה לספר אם כך על הסגנון האיורי של הימן? איך את ממקמת אותו בתקופה שבה היא פעלה (על איזה שנים אנחנו בכלל מדברים?)

אלמוג: האיורים כולם נעשו לאורך שנות ה־50, ממש מתחילתן עד סופן. בשנים אלו היא חיה עם ט.כרמי, ועושה רושם שהם עסקו רבות ביצירה משותפת. היא אגב איירה גם ספר שירה שלו וגם עסקה בעצמה בכתיבה, אבל נראה לי שבאופן פחות מוצהר.

אני חושבת ששנות ה־50 היו השנים שבהן היא סללה את הדרך האמנותית שלה, אולי אפשר להגיד אפילו שהפכה מתלמידה (של רודי להמן ושל מגוון מורים מבצלאל, שם היא החלה ללמוד בהיותה בת 16) לאמנית.

הימן תמיד הקפידה להמשיך ללמוד אמנות ואני חושבת שבאיורי הילדים שלה משנות ה־50 אפשר לראות את התוצאה של כל הלימודים האלו. יש בהם את המאפיינים הפרימיטיביסטיים אבל גם אפשר לראות בהם את התמורות של הלימודים של הפיסול הניאו־קלאסי שהיא למדה בפירנצה. 

וכמו בהרבה דברים שקשורים לילדים, יש באיורים האלו מן ישירות או תמימות ילדותית כזו, ולדעתי עולה מהם משהו מאוד ברור ותכל׳סי, מאוד שושנה 😊

אבל יחד עם זאת חשוב לי לציין שלא נעשה בתערוכה הזאת שום ניסיון להראות איזה מהלך רטרוספקטיבי. להפך: יש פה ניסיון להראות מקטע קטן מתוך סיפור גדול יותר. כל הזמן הרגשתי שזה כמו לפתוח מגירה קטנה בארכיון אמנות ענק ולמצוא שם איזה אוצר קטן ונשכח

יובל: יפה. אני כבר סקרן לראות את העבודות. מה עוד? משהו חשוב נוסף לספר שלא אמרת לפני שנפרדים?

אלמוג: התערוכה מוצגת בחדר הפרויקטים של גלריית עין הוד. במקביל אליה יש עוד הרבה מה לראות מכיוון שהגלריה מייצגת ומציגה את כל אמני עין הוד, מהמייסדים ועד האמנים שחיים ויוצרים בכפר כעת. בנוסף, בכניסה לגלריה הקמנו חלל ארכיוני קטן שממשיך לגדול ולהעמיק עם הזמן, ואנחנו מקווים להנגיש באמצעותו את ההיסטוריה של עין הוד למבקרים. 

וחוץ מזה, במקביל אלינו נפתחה התערוכה ״קו/מחשבה״ בגלריה 2 שמחוברת אלינו באוצרות ניר הרמט ודליה דנון

---

שושנה הימן | לילה בא יצא ירח
אוצרת: אלמוג גז
גלריה עין הוד