תערוכות חדשות בבית האמנים // פתיחה: 6.10

טעם כחול כהה // טלי נאמן סבו

אוצרת: שלי ליבוביץ קלאורה

17 מגירות עץ ישנות, פגומות, חרוטות ומקושקשות מרכיבות את המיצב של האמנית טלי נאמן סבו. קולאז׳ים דיגיטליים המכסים את המגירות, מוארים באור פנימי. הדימויים מתיכים תצלומי ילדות משנות ה־60 בקיבוץ בצפון עם תמונות נוף שצילמה האמנית. דמות של ילדה הניצבת בשטח הפקר, במצבי סף, באזורים מהוססים של אי ודאות, חוזרת בעבודות.

המרחבים בעבודות הם מרחבי חוץ, לעולם לא המרחב הביתי, בו טמונה הסכנה. העדר המרחב הביתי בעבודות של נאמן סבו מהדהד אירועים שקרו בבית ולא היו ניתנים להכלה. האירועים מוטמנים במגירה – מרחב מוגבל, ממשי ומדומיין, מחבוא שבו האדם נועל או מטמין את סודותיו (גסטון בשלאר). דמות הילדה נעתקת אל מחוץ לזרימת אירועי הילדות ומתקיימת בעבודות של נאמן סבו מחוץ לזמן באופן שבו הגבול בין פנטזיה למציאות מטושטש.

חומרי העבר, לאחר ניתוק רב שנים מחוויות טעונות, מהדהדים בהווה כאיים של זיכרון. האמנית מאירה מספר מצומצם של דימויים מתוך הארכיב, ומספרת דרכם על המצוקה הילדית והעיוות בנרטיב הילדות הקיבוצית. קולה של ויויאן ורמס (Vivienne Vermes) משוררת בריטית בת זמננו, הקוראת קטעים מתוך הספר The Taste of Dark Blue – פרי שיתוף פעולה בינה לבין נאמן סבו – מלווה את התערוכה.

---

טוביה בארי // 1929-2022

אוצר: דניאל כהנא־לוינזון

טוביה בארי היה מאמני התחריט החשובים ביותר בארץ, ולזכותו יש לזקוף את פופולריות טכניקת התחריט בישראל. בארי פיתח וקידם את סדנת התחריט בבית הספר לאמנויות בצלאל, הקים את הסדנה במכון אבני וייסד את סדנת התחריט באגודת הציירים והפסלים – בית האמנים של תל אביב. בארי נפטר בחודש מאי השנה והתערוכה היא מחווה עבורו. היא מציגה מגוון מעבודותיו שמה שמחבר ביניהן הוא העיסוק של בארי בעולמות ומקומות המיוצגים אצלו בצורות גרפיות, כשהם אפופי אווירה פנטסטית ומיסטית.

---

כתב חידה // מג׳די חלבי

אוצר: אריה ברקוביץ

עבודותיו של מגדי חלבי יוצרות דיאלוג בין שדה האמנות העכשווית לקליגרפיה הערבית הקלאסית. הקליגרפיה הערבית היא אמנות גרפית רבגונית שמציגה אינסוף אפשרויות ביטוי שמהווים בסיס לכל סוגי האמנות באיסלם, מאדריכלות ועד צורות כתב וקישוט. מג׳די נחשף לאמנות הקליגרפיה בגיל 36 לאחר שעסק בגילוף עץ כתחביב. אמנות הקליגרפיה הפכה אצלו לדרכך חיים אמנותית אותה פיתח כשפה אישית ייחודית שבזכותה זכה להכרה.

נושאי העבודה של חלבי מושפעים משירים עממיים ומשפטים אישיים, הוא שואף השראה מהזרם הסופי שבא לידי ביטוי בעבודותיו דרך תנועה דינמית על גבול המופשט כשהאותיות והצורות מתגבשות יחד לכדי ריקוד מדידטיבי. חלבי מביא את אמונתו באמצעות יישום הכתב הערבי לכדי יצירה אישית מקורית שהופכת אותה לנגישה ואוניברסלית.

---

---

דיוקן משתנה // ז׳אק ז׳אנו

אוצרת: אירית לוין

ז׳אק ז׳אנו מצייר ומפסל את דיוקנו לאורך שנות יצירתו. במרבית תערוכותיו בעבר הופיעו עבודות הדיוקן העצמי – לעיתים עבודה בודדת, פעמים מקבץ יצירות – לצד פסלים, אובייקטים ומיצבים בעלי מוטיבים יהודיים־מיתיים־פולחניים. התערוכה מתמקדת בעבודות הדיוקן, בעיקר בציורים ובאובייקטים פיסוליים, לצד פריטים ארכיטקטוניים של מבני קבורה, בתים, מגדלי ספרים וכלי תעבורה, המהדהדים ארבעה היבטים: חומרי, אסתטי, אמוני ומאגי. מוטיבים אלו, מחומרים ממוחזרים המזוהים עם יצירתו, מסמלים מקום, מסלולי נדודים, חיפוש עצמי וזהות, ומאזכרים מסורת ושורשיות שנכחו בילדותו.

בסטודיו של האמן ביישוב כליל אינספור עבודות העוסקות בדיוקן עצמי ובמסכה, שנוצרו בטכניקות מגוונות: רישום, ציור, קולאז׳, פיסול וצילום. הדיוקן משתנה, לובש ופושט צורה. אהבתו של ז׳אנו לתיאטרון, להתחפשות ולריבוי זהויות ניבטת מכל פינה. הסטודיו משמש כמעבדה אלכימית גדולה של קטבים וניגודים. בין הדיוקנאות לאובייקטים נוצרים יחסים ומתחים חזותיים, בין חומרים הנתפסים כבדים ומסיביים לחומרים שבריריים, וכל הקונסטרוקציה נראית לעיתים תלויה על בלימה. כל הדיוקנאות בעלי הקשר משותף, ועם זאת אין דיוקן החוזר על עצמו, בדיוק כמו שמות האמן המשתנים בכל פעם. ואכן, ז׳אנו מעיד: ״כל העבודות בהתחדשות, כעבודה אחת גדולה שכולה נוסעת לאיזה מקום״.

---

המחשות // תערוכה קבוצתית

אוצרת: אינה ארואטי

קומפוזיציה מורחבת פרושה וחושפת את יצירותיהן של קבוצת אמניות: עירית אבא, זהבה אדלסבורג, מאירה אונא, אסתי ברק, חנה מילר, איריס קדישמן ואתל פיסרף. דרך הדימויים הן מביימות מקצבים ושוזרות מחברים הנעים בהקשרים צורניים. המחשת עוצמה ומתח לעולם של מוצגים מוחשיים שתחביריהם מועשרים ברבדי ומרקמי חומר, מובילים מסע צבעוני אל אופקים כביכול מושגיים.

האמניות מגבשות רעיונות בתחום האמנות הקרמית וממזגות טכניקות וטקסטורות, מאמתות את חשיבות התמודדות התנועה המתחוללת על פני השטח ויוצרת מעטפות חומר בהשראה גלויה ובלתי צפויה. הכלי, הכד, המיכל והקערה מהווים דימויים מרתקים והם חלק מהשפה העיצובית העכשווית. דחיסת החומר והטבעתו הם יצירה מופלאה שנעשית באמצעות מיזוג קווי המתאר ומהווה עיסוק מרתק. אמנות החומר יוצרת רבדים מפתיעים באיזון הדימוי הצורני ובצבעוניות ובניסיונותיהן האישיים נוצרת ונבנית שלמות.

---

בית האמנים תל אביב
אלחריזי 9, תל אביב
פתיחה 6.10; נעילה 29.10