הסטודיו לעיצוב חלומות: המעצב כסוכן להגשמת חלומות

מאחורי היוזמה לתערוכה ״הסטודיו לעיצוב חלומות״, שמציגה צילומי ילדים בעלי מוגבלויות עם המוצרים שעוצבו במיוחד עבורם, עומדת רעות גרשון, אמא לאורי בן ה־11 שמתמודד מיום היוולדו עם תסמונת PTEN. אורי נדרש לחבוש כובעים על מנת להסתיר ולטשטש את היקף ראשו החריג לגילו ולהתפתחותו; כדי להנעים את החבישה הזו – עוצבו עבורו כובעים מיוחדים שמאפשרים לו לחוש הרבה יותר בנוח.

דוגמה נוספת למשתתף בתערוכה היא נבו בן ה־10. אימו, רינת אבגי, מספרת שבמקרה שלהם הכל התחיל כשחיפשה עבור נבו תיק שיתאים להליכון שבו הוא נעזר כדי להלך ממקום למקום. התיק מיועד בעיקר לאייפד שלו, שבאמצעותו הוא מתקשר, לבקבוק מים ולעוד דברים קטנים לבחירתו.

נבו מוגבל בתנועות ידיו ולכן גם מתקשה לפתוח ולאחוז בתיק. אבגי מספרת שלטובת הפרויקט נפגשו המעצבות עם נבו, עם המרפאה בעיסוק ועם קלינאית התקשורת שלו, כדי להבין את הצרכים המיוחדים שלו. התוצאה מצוינת ומאפשרת לנבו להתנהל ביתר איכות חיים.

את הצילומים של הילדים צילם איתן טל, צלם אופנה ופרסום שתיעד ברגישות רבה את הילדים לצד המוצרים שעוצבו במיוחד עבורם. הילדים כולם מטופלים בבית איזי שפירא, ארגון הפועל למען חברה המבטיחה לאנשים עם מוגבלויות שונות את הזכות לחיי קהילה שווים. גם המוצרים פותחו כולם במהלך השנתיים האחרונות, במסגרת פרויקטים ייעודיים לילדי איזי שפירא.

במהלך ימי הצילום סייעו לילדים צוות המטפלים וצוות הפקה וסטיילינג שגרמו להם להרגיש כוכבים ליום אחד. בכל העיצובים הילד הוא המרכז והעיצוב נעשה מתוך הבנה מעמיקה של המעצב בצרכיהם של הילדים ובעיצוב מוצר המקל עליהם בחיי היומיום.

עולם שלם ומלא של עיצוב

התערוכה – שמוצגת במרחב תערוכות חוצות גן המוזיאון חולון – היא חלק מהעונה הישראלית לעיצוב ה־14 במספר של העיר חולון. אוצרת התערוכה, אילנה כרמלי לנר, מאירה את חשיבותו של עולם העיצוב בענפי הרפואה השונים, כשהילד הוא במרכז והמעצב מתייחס לצרכיו המיוחדים. כחלק מהעונה הישראלית, שמתאפיינת בהצגת תערוכות המאירות בצורה מיוחדת, יצירתית ואמנותית הבטים שונים של החיים, התערוכה ממשיכה סדרה של תערוכות על גיבורי תרבות ישראלים, קהילות שונות, פיתוחים חדשניים ופרויקטים רב־תחומיים.

כרמלי לנר מספרת שבמהלך השנה האחרונה היא הבינה, שבמקרים כמו אלו שמוצגים בתערוכה, המעצב הופך ל״סוכן להגשמת חלומות: הוא בעל יכולת השפעה אמיתית על הסביבה שבה הוא פועל, כך שפתרונות מעוצבים לצרכים השונים של בעלי מוגבלויות משנים תנאים בסיסיים באורח החיים ומאפשרים חיים טובים ואיכותיים יותר״.

אילנה כרמלי לנר: זה עיצוב מכליל, בעל גישה חברתית לטיפול באנשים וילדים עם מוגבלויות בסביבה שאינה נגישה ומותאמת לצרכיהם האישיים. המעצבים מתמקדים בבני האדם, בצרכים שלהם וברקע החברתי־תרבותי שלהם, ומתאימים את העיצוב אליהם

הילדים המצולמים בתערוכה, היא אומרת, שיתפו פעולה באופן מעורר התרגשות: איתמר כהנא ואריאל לוי בני ה־9 שיכולים עכשיו ״לזרוק״ כדור עם הבוצ׳יה, יעל פרקש בת ה־9 שיכולה כעת לצייר, נבו אבגי בן ה־10 שיכול לשאת את האייפד שלו וגם בקבוק המים, שני זיגמן בת ה־6 שיכולה להשתמש ביד לפעולות שונות, נגב רביב בן ה־3 שיכול לנוע בעזרת הגלגלוש ועוד.

הפרויקטים נעשו חלקם במסגרת עמותת TOM – תנועה עולמית של קהילות יוצרות שמפיצה פתרונות עיצוביים לאנשים החיים עם מוגבלות בארץ ובעולם, בשיתוף מעצבים שונים. עוד לקחו חלק בעיצוב המוצרים סטודנטים שנה ג׳ בלימודי עיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון במסגרת פרוייקט פיקספרטס (fixperts), תנועה של מעצבים הפותרים באופן מעשי בעיות תפקודיות עבור בעלי מוגבלויות ונכויות. הפרויקט הוא חלק מיוזמה בינלאומית שהחלה בשנת 2012 ומתקיימת כיום בכ־23 מוסדות להשכלה גבוהה ב־12 מדינות ברחבי העולם.

המעצבים מפתחים את הפתרון בשיתוף פעולה מלא עם הילד או המבוגר. את הקורס מוביל בישראל פרופ׳ גד צ׳רני, מרצה בפקולטה לעיצוב ולצידו מובילה את הפרויקט בשנים האחרונות דנה גור. עוד סייעה לקיומה של התערוכה תמר איש כסית, מעצבת תעשייתית מומחית בעיצוב מוצרים לאנשים עם מוגבלויות, המייסדת של ״סטודיו כסית״ המתמחה בפיתוח, עיצוב וייצור מוצרים רפואיים ושיקומיים.

בין המוצרים המצולמים אפשר למצוא בתערוכה את ה״גלגלוש״ שפותח בהובלת TOM, עמותת Go Baby Go ומכללת שנקר – כיסא גלגלים העשוי מחומרים ברי קיימא שפותח כתוצאה מהצורך היומיומי להתניידות של פעוטות; שולחן ציור שפותר מהצורך להחזיק דף באופן יציב בזמן הציור, שעוצב על ידי יעל צימרמן והילה כהן ממכון טכנולוגי חולון; ״בוצ׳יה״ – מתקן משחק כדור ליחיד או לקבוצה בעיצוב טל בן אברהם והראל גל ממכון טכנולוגי חולון.

בנוסף מוצגים בתערוכה גם צייר החלומות – מוצר תומך בצורה מתכווננת משתנה כך שאפשר לצייר באופן עצמאי כשהוא מספק הרמה לזרוע התחתונה, יוצר מתח בין הזרוע התחתונה לעליונה, ומעניק יציבות נכונה ליד, בעיצוב של דנה גור גלברד, מור היינריך, הדס ויימן ומרינה גבינסקי מעמותת TOM; ו־WalkPack, תיק נשיאה למתקן הליכה שמולבש על צדו האחד של המתקן בגובה ובמידה כזו המאפשרים לילדים גישה מלאה ונוחה לתיק ולתכולה שלו, בזמן שהם נעזרים במתקן לצורך עמידה יציבה, בעיצוב של שירה אולמר ואודליה בן דב ממכון טכנולוגי חולון.

המעצבת דנה גור, שלקחה חלק בעיצוב מתקן עזר לתפקוד יומיומי לשני זיגמן, שסובלת משיתוק מוחין מספרת ש״מה שעזר לנו להצליח בעיצוב היה הפגישות התכופות עם שני וההבנה המדויקת של הצרכים שלה. שני תלויה כמעט באופן מוחלט במישהו שיעשה עבורה פעילויות יומיומיות, יש לה יד אחת שנמשכת אחורה בטונוס גבוה מאד ואורית, אמא שלה, היא זו שיזמה את הרעיון לעצב לביתה מתקן שיאפשר לה לשלוט בידיים ביתר יעילות.

״אורית ראתה שבטיפולי הריפוי בעיסוק של שני, המטפל מחזיק לה את היד כדי שתוכל לבצע פעילויות, ומכאן הגתה את הרעיון לתכנן עבורה מתקן קבוע לצורך כך. אורית, שעליה מעידים שהיא מייקרית לכל דבר ועניין, פיתחה אב־טיפוס שממנו יצאנו לעיצוב השלם. המתקן שפותח מאפשר לשני להביא את שתי הידיים למרכז וכך לבצע את כל הפעילויות היומיומיות כמו לצייר, לאכול להשתמש בטאבלט והכל באופן עצמאי.

״עבדנו על זה חמש נשים מדיסציפלינות שונות: אני הייתי תוך כדי הלימודים לתואר השני בעיצוב תעשייתי בטכניון, ויחד איתי היו פיזיוטרפיסטית, אשת מרקום ושיווק, אדריכלית, וכאמור אמה של שני שיזמה את הרעיון. והכל היה כחלק מהתחרות של TOM״.

מה את יכולה לספר על התהליך?

״עברנו מספר שלבים, מאב הטיפוס שאורית בנתה, כשבהמשך עבדנו בתהליך איטרטיבי – תהליך של חזרה על צעדים הגיוניים ועוקבים במטרה לשפר ולזקק את העיצוב והפונקציונליות שלו, עד שהגענו לפתרון המדויק. שידרגנו לאורך התהליך את החומריות והאסתטיקה של המכשיר.

״עברנו מגומי של תפירה לעץ ומתכות שנראות יותר מהוקצעות, כמו גם חלקים מודפסים שהוסיפו חן למתקן, אבל הכל תוך שמירה על הפונקציונליות ובחינה אין־סופית יחד עם שני, כדי להבין מה עובד יותר. ראוי לציין שעבודת העיצוב שלנו זכתה במקום הראשון בתחרות, ושהשתתפנו בתערוכה עולמית שהתקיימה בדובאי, מה שסייע לחשיפה עולמית של המתקן והיום יש עוד אנשים שנהנים מהפיתוח״.

כרמלי לנר מציינת לסיכום, שהתערוכה שופכת אור על עולם שלם ומלא של עיצוב, שבו המעצבים רואים לנגד עיניהם לא רק את הפיתוח הטכני של המוצר אלא גם את חוויית המטופל. כך, לדבריה, ערכים של אסתטיקה ויצירתיות הופכים לחשובים לא פחות מפונקציונליות, בטיחות ודיוק.

״עיצוב מוצרים רפואיים הוא תחום צומח המיישם בהצלחה פיתוחים, חדשנות וטכנולוגיה רפואית המעניקה למטופלים בכל גיל ולילדים במיוחד חווית משתמש ומשפרת איכות חיים משמעותית בהתנהלותם היומיומית. זהו עיצוב מכליל, בעל גישה חברתית לטיפול באנשים וילדים עם מוגבלויות בסביבה שאינה נגישה ומותאמת לצרכיהם האישיים. בעיצוב מכליל המעצבים מתמקדים בבני האדם, בצרכים שלהם וברקע החברתי־תרבותי שלהם ומתאימים את העיצוב אליהם״.

---

הסטודיו לעיצוב חלומות
אוצרת: אילנה כרמלי לנר
מרחב תערוכת חוצות גן המוזיאון (כניסה מרחוב ויצמן 61, חולון)
נעילה: 31.12