קורס אמנות ורודה בבית לאמנות ישראלית

לראשונה בישראל: הקורס ״אמנות ורודה״ ייפתח בשבוע הבא בבית לאמנות ישראלית ויעסוק בתהליכים, אבני דרך ובהתפתחות של האמנות הקווירית בישראל ובעולם. הקורס יעסוק, בין השאר, בכינון ״היהודי החדש״ ושריריו ההומו־ארוטיים, הבניית הגבריות, הגוף הגברי בתרבות החזותית בישראל, הבניית הדימוי הציבורי של קהילת הלהט״ב בתקשורת הצילומית, שבירת הגבולות המגדריים ויחסי הגומלין בין עדתיות, מסורתיות ומיניות אחרת באמנות ובצילום בישראל.

״הלימוד והמחקר בנושא מגדר ומיניות החל בשנות ה־80 ונחשב צעיר יחסית בתחום האקדמי, אבל מעסיק את השיח היומיומי בעולם כולו״, אומרת הצלמת ורדי כהנא – אחת ממנחות הקורס. ״הנושא נמצא על סדר היום בתחומי התרבות, האמנות והתקשורת, וזה לא מפתיע כמובן, משום שהביטוי המיידי של הדיון במגדר הוא בוויזואליה – בנראות״.

״אמנות קווירית ומושג הקוויר כשלעצמו, מכילים את מה שאנחנו מבקשים מאמנות, אפילו תובעים ממנה: לערער על הגדרות, להציע מושגים המאתגרים את הסדר הקיים, להסיע מושגים וזהויות באופן נזיל ודינמי יותר מהסדרים הבינריים של נכון ולא נכון, תקין ולא תקין, פורה ולא פורה ועוד״, מוסיף האוצר דורון רבינא בטקסט מיוחד שכתב לקראת פתיחת הקורס, שבו הוא מדגיש את חשיבות הלימוד אודות אמנות ורודה.

בין האמנים שאליהם יתייחסו מרצי הקורס: יעקב מישורי, רועי רוזן, רועי ויקטוריה חפץ, תמיר להב, עדי נס, ניר הוד, שי איגנץ, דוד עדיקא, דניאל צאל ואחרים, לצד אמנים בינלאומיים כמו וולפגנג טילמנס, אנני לייבוביץ׳, אנדי וורהול ועוד.

״כשעדי נס פרסם בשלהי שנות ה־90 את סדרת החיילים שלו, היה זה אגרוף בבטן של האתוס הצה״לי״, מסבירה כהנא. ״בצילומיו המבוימים הציג נס דימויים שחלקם מתכתבים עם צילומי ניצחון איקוניים, וחלקם מדמים תעסוקה צבאית שוטפת. האווירה ההומו־ארוטית שנשקפה מצילומי הסדרה, החליפה את האידאל המצ׳ואיסטי שלאורו גדלנו והתחנכנו כולנו. עדי נס הצליח לנער את האבק הקדוש שדבק ב׳חיילינו המצויינים׳ מכיוון לא צפוי.

״דוגמה לכך הוא הטיפול של נס בצילום הידוע ממלחמת ששת הימים. נראה בו קצין ישראלי צעיר ונמרץ (יוסי בן חנן) מניף רובה תוך כדי צליחה במימי תעלת סואץ. הצילום הזה הפך אייקוני והתנוסס על שער במגזין LIFE. שלושה עשורים אחרי מציג נס חבורת חיילים צולחים את התעלה, כשאחד מהם מניף רובה במחווה ברורה לאותו צילום. אבל האווירה הכללית היא של מסיבת בריכה. נס גרם לנו לראות את הדימויים ההרואיים שגדלנו עליהם במבט חדש״.

״בישראל קיימת קהילה גאה גדולה, משמעותית, יוצרת ועתירת הישגים״, אומרת עידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית, ״והתוודעות לאמנות ורודה תסייע לקהילת שוחרי האמנות להרחיב אופקים, להשתחרר מתפיסות סטראוטיפיות ואף להמריא לתובנות חדשות. גישות ׳ורודות׳ מבקשות לבחון באופן ביקורתי את ההבניה השלטונית של המיליטריזם ומקומם של החיילים בחברה הישראלית והשפעתם עליה. הסטודנטים יוכלו להתוודע לתהליכים שמתרחשים בחברה הישראלית דרך האמנות ולראות כיצד הלוחם הישראלי הגיבור לאט לאט מפשיל את גבורתו בעבודות של משה גרשוני ואמנים רבים נוספים״.