זוהרת לבדה בראש: המעצבת נופר שפר יוצאת לדרך עצמאית (לגמרי)

את תצוגת האופנה של הקולקציה החדשה של המותג Sample פתחה באופן סימבולי עינב זיני, אחותה ושותפתה של נופר שפר, שיחד איתה הקימה את המותג בשנת 2008. לאחרונה החליטה זיני לעזוב את השותפות ואת התחום. התצוגה האחרונה היתה גם הראשונה שבה עומדת שפר לבדה בראש המותג: היא הצליחה לחזור ולייצר את הבאזז המוכר של המותג, כשעשרות מוזמנות ומוזמנים התגודדו ביום קיץ חם במיוחד בין החגים כדי לחוות ולראות את הקולקציה החדשה.

שפר ואחותה הן שתיים מתוך חמש בנות שגידלה אמן כמעט לבדה. ״אבא שלי לא ממש היה שם״ היא מספרת. ״כשהייתי בת 12 הוא עזב אותנו ועבר לחיות בארצות הברית. האמת? אני מודה לו על כך. אולי בזכות זה שלא היה נוכח הפכתי לעצמאית. איפה שלא תשימי אותי – אני נופלת על הרגליים״.

היצירתיות, מספרת שפר, הגיעה מאמה, שיצרה בעבודת יד כמעט כל דבר. ״היינו כולנו לבושות תמיד בבגדים שהיא הכינה. אפילו השמות שהיא נתנה לנו הם יצירתיים: עינב, מורן, נופר, דולב ותדהר. כולנו אגב עוסקות היום בעולמות האופנה והיופי. גדלנו בבית מאוד נשי.

״כשהייתי בת 14, קנתה לי עינב אחותי מכונת תפירה. מאז אני תופרת וגם מוכרת. יש לי חוש טכני מפותח – אני רואה דגם ומיד יודעת איך לדגם ולתפור אותו. סיימתי את הלימודים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בשנת 2006 ואני חושבת שהייתי הסטודנטית היחידה שעבדה ומכרה עוד במהלך הלימודים״.

כשסיימה את שנקר השתתפה שפר ביריד ״מעצבי העיר״ שבו קיבלה שולחן להצגת פריטים בעיצובה. היא הגיעה עם 50 זוגות מכנסיים בעיצובה. ״עוד לא היה לייבל ושם למותג, ואני לא יודעת איך אבל כבר ביום הראשון ליריד, עוד לפני שהגיע הקהל – מכרתי הכל למעצבים משתתפי היריד. עיצבתי ג׳ינס סקיני – זה אז היה חידוש וזה עבד מטורף. יצאתי עם שולחן ריק ועם רשימת הזמנות של עוד עשרות זוגות.

אני מאמינה בכל ליבי שכל נשמה בוחרת מתי להגיע לעולם – באיזה גוף ומקום ולאיזו משפחה. אני נעזרת באסטרולוגית שלי בכל קבלת החלטה. גם לגבי מועד התצוגה התייעצתי עם האסטרולוגית שלי

״מיד אחר כך נכנסתי להריון לא פשוט בכלל, ולצערי לא הצלחתי למנף את ההצלחה של היריד. אבל אחרי הלידה חזרתי לעניינים. תפרתי לעינב אחותי בגדים שאיתם היא השתתפה בכל מיני אירועים, וחוזרת עם הזמנות. הבנו שיש לנו משהו טוב ביד והחלטנו לפתח אותו. עינב היתה זו שהשקיעה את סכום הכסף הראשון, ופתחנו יחד סטודיו במרתף בבית שלה בחדרה.

״בתחילת הדרך עבדנו בקונסיגנציה. מסרנו את הקולקציה שלנו לכ־15 חנויות, וחיכינו שיקרה משהו טוב. זה היה מתיש אז החלטנו להפסיק עם שיטת המכירה הזו. בהמשך עינב עברה לתל אביב ופתחנו חנות במרכז שוסטר ברמת אביב. אחרי שבוע האופנה השני שבו השתתפנו (מתוך ארבעה) נוצר באזז סביב המותג ועברנו למכור רק מהחנות. גם במקרה הזה לא הצלחנו לעמוד בקצב של הביקוש. עד היום אני מסרבת לייצר כמויות גדולות. אני מייצרת בפינצטה ותחת השגחה והקפדה רציניות״.

מה נשאר מהזוהר

אחרי שמונה שנים סגרו האחיות את החנות במרכז שוסטר. באותו הזמן היתה להן חנות פופ־אפ מצליחה בקניון רמת אביב והן פתחו במקביל סטודיו ברמת פולג, שם שפר מתגוררת. ״חשבנו שנבחן ונבחר לוקיישן חדש, אבל אז הגיעה הקורונה והכל נעצר״. באותה התקופה חוותה שפר משבר אישי בעקבות פרידה מבן זוגה, מה שהוסיף קושי לתקופה הקשה גם ככה. היא החליטה לסגור את העסק והוציאה את העובדות לחל״ת.

״עבדתי בקטנה, רק על פי הזמנות אישיות, בעיקר כדי להחזיק את הראש מעל המים. זה גם היה הזמן שבו קיבלה עינב את ההחלטה לפיה היא רוצה לעזוב ולשחרר אותי לעצמאות. אחרי הכל היא אחותי הבכורה, לקח לה זמן לשחרר אותי. זו היתה אחת הסיבות שבעקבותיה החלטתי לקיים את תצוגת האופנה כשאני כבר לבד.

״זו סוג של חגיגה עבורי – חגיגה של החיים שלי. בשנתיים האלה למדתי להעריך את מה שיש לי. הבנתי שהכל כל כך שברירי ובלתי צפוי ושאני רוצה לעשות ולחגוג את החיים ברגע האמת – ולא בדיעבד״.

חשבתן פעם על יציאה לחו״ל?

״כן. היו ניסיונות. נסענו לניו יורק כדי להציג את הקולקציה בכמה שואורומים, אבל לצערי הניסיון לא צלח. אני מודה שאנחנו היינו אלה שחטפו רגליים קרות״.

אחד הדברים המשמעותיים הנוספים שנכנס לחייה של שפר בשנתיים האחרונות הוא לימודי אסטרולוגיה. ״אני מאמינה בכל ליבי שכל נשמה בוחרת מתי להגיע לעולם – באיזה גוף ומקום ולאיזו משפחה. אני נעזרת באסטרולוגית שלי בכל קבלת החלטה. גם לגבי מועד התצוגה התייעצתי עם האסטרולוגית שלי. זה היה במפה האסטרולוגית של האירוע, וזה עבד. האולם היה מלא וקיבלתי אהדה ואהבה מכל כיוון. עוד לא הצלחתי לחזור לכולם. קפצתי למים ועכשיו אני שוחה בהם״.

חזרתי הביתה ואספתי את כל השירים של ארגוב שהיו לי על גבי קלטות והורדתי אותם לדיסק און קי. פסקול לתצוגה כבר היה לי. ואז פרצה ממני הקולקציה. עיצבתי 47 מערכות לבוש והיו עוד כאלה שנפלו בדרך. זה פרץ ממני. זה כנראה היה חייב לצאת

הקולקציה החדשה של סאמפל שהושקה באותה התצוגה היא משחק בין אלמנטים מהעולם המחויט לבדים רכים ונשיים כמו משי ותחרה. לצד פריטי קז׳ואל היא כוללת גם פריטי עור, משי ושמלות קוקטייל. החיבור של שפר לעולמות האסטרולוגיה בא לידי ביטוי בכל פריטי הקולקציה, שעליהם אפשר לראות את סימני הכוכבים – אם באבזמים שעוצבו ויוצרו במיוחד, או בהדפסים ובצבעים. שפר מסבירה שההדפסים נעשו בהשראת הדפסי פרחים שהקיפו אותה בילדותה, בצבעוניות של גווני חמרה וירוק זית.

טווחי המחירים נעים בין 750 ל־3,200 שקלים. חלק מהייצור מתבצע במפעלים שונים בעולם וחלקו במתפרה פרטית בבעלות המותג, בליווי ובפיקוח צמוד של שפר. החומרים – עורות, משי, רקמות, הדפסים ועוד – מיובאים באופן בלעדי למותג.

שפר בחרה להשתמש בקולקציה גם בדמותו השנויה במחלוקת של זוהר ארגוב. צילום שלו מודפס, בין השאר, על טי־שירטים וסווטשירטים מתוכה. ״לפני חצי שנה קמתי בבוקר והלכתי על שפת הים כמו שאני עושה מידי בוקר. בפלייליסט שלי היה שיר של זוהר ארגוב. בפולג יש רצועת חוף עם סלעים שיש עונה בשנה שהם מלאים בירוקת וזה מראה מטורף. השילוב בין השיר של ארגוב עם המראה הזה פתח אצלי הכל.

״היה שלב שאפילו חשבתי לקיים את התצוגה על החוף. אבל מזה ירדתי. חזרתי הביתה ואספתי את כל השירים של ארגוב שהיו לי על גבי קלטות והורדתי אותם לדיסק־און־קי. פסקול לתצוגה כבר היה לי. ואז פרצה ממני הקולקציה. עיצבתי 47 מערכות לבוש והיו עוד כאלה שנפלו בדרך. זה פרץ ממני. זה כנראה היה חייב לצאת״.

״פס הקול של התצוגה מבוסס על השיר של זהר ארגוב ׳העולם במה׳, שהוא ללא ספק פס הקול של ילדותי. כשהבנתי שאני צריכה לקבל את זכויות היוצרים כדי להשתמש בתמונות נדירות של זוהר ארגוב שמצאתי, איתרתי את הצלם שצילם אותן – משה שי.

״שי צילם את ארגוב במהלך הופעה במועדון הפלאקה. עם סיום ההופעה סימן שי לארגוב שהוא עוזב, אבל במצלמה שלו נשארה תמונה אחרונה והוא אינו נוהג להשאיר פילים לא גמור. התמונה של זוהר שמופיעה על גבי פריטי האופנה שלי היא התמונה האחרונה ששי צילם. זה קרה שלושה חודשים לפני שארגוב התאבד״.

לא חששת להשתמש בדמות של ארגוב?

״לא יכולתי להתעלם מכך שמדובר בדמות שנויה במחלוקת, בין השאר בכך שהואשם באונס והיותו נרקומן. לגמרי חששתי שזה יעורר שיח ואפילו שלילי, אבל מנגד הרגשתי שיש הרבה מהמשותף בחיים של ארגוב ושלי – השבריריות בעיקר. ארגוב ושיריו נהנים לאחרונה מהמשמעות וביצועים מחודשים אז כך גם באופנה.

״זוהר ארגוב מסמל עבורי את הרעיון של ׳יום אחד אתה מלך ולמחרת הכל מתרסק ומתפורר׳, החיים שבריריים. הוא מבחינתי סמל לארעיות של החיים. העולם הוא לגמרי במה ואני מודה על הזכות להופיע עם השחקנים שמלווים אותי ולוקחים חלק בתסריט חיי. את התצוגה האחרונה שבה הוצגה הקולקציה בהשראת ארגוב צילם לא אחר ממשה שי עצמו – זו היתה סגירת מעגל״.

מי הן לקוחות המותג?

״נשים שאינן קורבנות אופנה אלא כאלה שמעריכות אופנה. נשים שלא חוששות להיות בעלות נוכחות חזקה, בטוחות בעצמן ולא מתנצלות. אלה הן הסאמפל גירלז האולטימטיביות״.

והיום? יש עוד אספירציות?

״במקום שבו אני נמצאת היום אני אענה ׳לא׳, אבל הבנתי לאחרונה ש־Never Say Never״.

מה הלאה?

״בחיי שאני לא חושבת על זה. הקולקציה הבאה כבר בראש שלי, אבל אני עושה הכל ממקום רגוע ואיטי, מתוך תשוקה והנאה. אני נהנית מהדרך, חיה את הרגע. הפכתי בשנתיים האחרונות לרוחנית ואני מחליטה את ההחלטות שלי בהתאמה לתחושות הבטן שלי. אין לי שאיפה לפתוח עוד חנות ועוד חנות. אני במסע אישי קטן ומדויק. חזרתי מהתצוגה והלכתי לעשות כביסה. אני רוצה למצוא את האיזון בין החיים הפרטיים שלי לקריירה. מה שבטוח הוא שאני יוצרת ואני אמשיך ליצור״.