מה נשמע // מתלבשות על זה
מתלבשות על זה, הפודקאסט הראשון בישראל שעוסק באופנה, דן באופנה בראי היסטורי, חברתי, פוליטי וסוציולוגי, ומציג אותה כדיסציפלינה תרבותית מרכזית הנוגעת לתחומי חיים וידע רחבים. הפודקאסט עלה לאוויר לפני שנתיים ומאז שודרו 55 פרקים בתדירות של אחת לשבועיים, שבהם אפשר גם לצפות, כי בכל זאת מדובר באופנה.
מי אנחנו?
רחל גץ סלומון, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בויצו חיפה; יוצרת, אוצרת וסופרת, שספר הביכורים שלה ראה אור השנה בהוצאת עם עובד. גץ סלומון, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, חוקרת אופנה במסלול לעיצוב בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ועבודת הדוקטורט שלה עוסקת באופנה וזיכרון. בעשר השנים האחרונות היא מרצה באקדמיה בנושאי עיצוב, תרבות, אופנה, חברה ופוליטיקה. לגץ סלומון פינה בתכנית ״סוכן תרבות״ בכאן 11 והיא כותבת במוספי התרבות והספרות של עיתון הארץ.
רעות תורג׳מן, מנהלת מיתוג מעסיק בחברת ההייטק טאבולה, בעלת קהילת אינסטגרם העוסקת במינימליזם צרכני ואופנתי, יוצרת תוכן בשלל פלטפורמות סושיאל מדיה, מגישת פינת אופנה בערוץ 13 ומגדירה עצמה כסלאשרית על מלא.
על מה מדובר
הבסיס לתכנים היה ונשאר האהבה הגדולה של כל אחת מאיתנו לעולמות האופנה. רחל בכובע של החוקרת ובהכשרה שלה כמעצבת אופנה ורעות עם החיבה העצומה שלה לכל מה שטרנדי, בועט ומעניין.
אנחנו עוסקות בשילוב בין היסטוריה, הקשרים תרבותיים וחברתיים, לבין התממשות האופנה בחיי היומיום: טרנדים, חוקים, סגנון אישי ומלתחה מובחנת. זה מאפשר לפודקאסט נגישות מקסימלית מצד אחד ורלוונטיות דיסציפלינרית מהצד השני. הפרקים בנויים כשיחה בין שתינו, כשלכל אחת הפורטה שלה אל מול הנושא. מדי פעם מתארחות בפודקאסט אורחות מובילות בתחומן, ואז הפרק יהיה בנוי על משולש של זוויות התייחסות לנושא הנבחר.

רעות תורג׳מן (מימין) ורחל גץ סלומון. צילום: יוסי פורקוש
השם שלי
כשמו כן הוא: בכל פרק אנחנו ״מתלבשות״ על נושא אחר. אחרי אינספור ניסיונות, קומבינציות, עירוב שפות ודימויים, החלטנו לערוך סקר קטן עם קבוצת מיקוד שכללה נשים מכל מיני סוגים, גילים והגדרות. ״מתלבשות על זה״ ניצח בענק.
הפעם הראשונה
למה לי מינימליזם עכשיו, עלה לאוויר ב־28.1.21. הפרק הראשון של הפודקאסט עוסק במינימליזם ומקסימליזם. כל אחת מאיתנו מייצגת בחייה ובתפיסתה את אחד מהמושגים, והשיחה התחילה בדיבור ישיר על הארונות שלנו. רעות היא חסידת הצמצום ורחל שייכת לאסכולת העודפות. מתוך הארון יצאנו (כן, יצאנו מהארון) לדיון במנגנונים האנושיים העומדים בבסיס הקשר שבין האדם לאוביקט הלבוש.
זה אחד הפרקים המואזנים ביותר בפודקאסט, שבו אנחנו דנות במשמעויות התרבותיות, החברתיות וגם הכלכליות שיש ליחס השונה של כל אחת מאיתנו לאופנה. בהמשך מוצגות בפרק גם הגישות השונות בעולם האופנה, הצריכה והתרבות. באמצעות מחשבות שמציגות חוקרות מרכזיות בשדה המחקר של הפסיכולוגיה של האופנה מוצגים בפרק מודלים שונים של קשרים בין הסוביקט המתלבש לבין ארון הבגדים שלו, ותפקידים שונים שאותם ממלאים הבגדים עבור בני האדם.
אנחנו עוסקות בשילוב בין היסטוריה, הקשרים תרבותיים וחברתיים, לבין התממשות האופנה בחיי היומיום: טרנדים, חוקים, סגנון אישי ומלתחה מובחנת. זה מאפשר לפודקאסט נגישות מקסימלית מצד אחד ורלוונטיות דיסציפלינרית מהצד השני
נשמע טוב
רעות: למי קראת פרחה – דיון מעמיק על הקשר העמוק בין אופנה, נשיות והון סימבולי. מי יכולה/ראויה ללבוש מראה ״פרחי״, מדוע ריקליימינג הוא מפלט פריבילגי, מהי פרחיות על סקאלה ועוד. העובדה שאני במקור מהפריפריה החברתית־גיאוגרפית עוררה בי המון אמוציות וזה אחד הפרקים האהובים עליי.
רחל: החצאית – מושא המחקר שלי, ועבודת הדוקטורט שלי סובבת סביבו. החצאית היא אחד מפרטי הלבוש הקדומים ביותר, וצורתה הבסיסית משתמרת בה עד היום. בגרסתה המוקדמת הייתה החצאית אוביקט גברי, והיא הדגישה, סימנה וסימלה גבריות. הפיכתה של החצאית לאוביקט לבוש נשי באופן בלעדי ולסמל לנשיות היא מהלך תרבותי המצריך בירור. בפרק דיברנו על האופן שבו באים לידי ביטוי ממשי היבטים של מגדר, פיקוח ומשמוע באוביקט לבוש, וגם ניסינו לברר למה חצאית היא פריט הלבוש הכי פחות פופולרי בישראל. הנאה מובטחת.
אולי יעניין אותנו גם
Dressed: The History of Fashion. אמנם זהו פודקאסט אקדמי מאוד, אבל דווקא בגלל זה כדאי להאזין לו ולקבל תשתית מדעית והיסטורית מבוססת בכדי להבין את הקסם של האופנה.










