עינב בן זנו: מאטלייה בעמק הלואר עד להוליווד

עמית: הי עינב, צהרים טובים. מה שלומך ואיפה אני תופסת אותך?

עינב: צהרים טובים גם לך. שלומי מצוין. אני באטלייה בוטיק שלי בכפר קטן בעמק הלואר בצרפת שנקרא Abbaye de Fontevraud. זה כפר תיירותי שפועל בו מרכז תרבותי שמערב מוזיקה, עיצוב אמנות ואנימציה. יש בו גם מסעדת כוכב מישלן ומוזיאון לאמנות מודרנית. אנחנו נמצאים שנייה לפני חג המולד, החופשה פה כבר התחילה כך שיש כבר תנועה של תיירים. אבל קרררררר פה מאוד

עמית: מה את עושה שם?

עינב: אני אמנית ומעצבת תכשיטים עכשוויים וחיה בצרפת כבר 30 שנה. הקמתי את האטלייה לפני 17 שנה, אחרי שעברתי הסבה ולימודי עיצוב וצורפות. קודם לכן הייתי שחקנית תיאטרון ובמאית, והיום אני גם מנחה לעיצוב תכשיטים ולתקשורת באקדמיה לצורפות בעיר שנקראת Saumur. אני מרגישה גם ישראלית וגם צרפתיה. כשאני משתתפת בתערוכות ושואלים למקור שלי, אני מציינת את שתי המדינות וזה מרגיש לי נכון

עינב בן זנו. צילום: לורן דיוויד לרמה

עמית: אז מה קרה עכשיו שמביא אותך אלינו?

עינב: אירוע חוצה גבולות, סיפור סינדרלה שכזה. לפני יותר משנה קיבלתי ווטסאפ ממספר אמריקאי עם תמונה של תכשיט בעיצובי ושאלה האם זו עבודה שלי. עניתי שכן, ואז נשאלתי האם אוכל לעשות עוד תכשיט כזה. הסברתי שלא, כי התכשיטים שאני מעצבת הם יחידים מסוגם, וגם אם הייתי רוצה לנסות – אין בידיי את האבנים שבהן השתמשתי בעיצוב הראשון.

אבל לא יכולתי להתאפק והתחלתי גם אני לשאול שאלות. תומאס, האדם מהצד השני, שלא הזדהה עדיין, הסביר שהתכשיט שייך לרבקה קורבט (Rebecca Corbett), עורכת ראשית בניו יורק טיימס. הוא הסביר שהם עושים סרט חשוב על הארווי ויינשטיין ועל תחילת התנועה של MeToo שבה קורבט היא אחת מהדמויות הראשיות, ומכיוון שהתכשיט לא נמצא ברשותם הם רוצים ממני רפליקה. הראש שלי עבד מהר והלב דפק במהירות. אמרתי לו שייתן לי יום יומיים ואני חוזרת אליו.

הבנתי שמדובר בהזדמנות יחידה במינה. אמרתי לו כן, ופצחתי בחיפושים מטורפים אחרי האבנים הספציפיות שבהן השתמשתי. מצאתי 12 יחידות אחרונות של אותה האבן, לא באותה צורה וגם לא באותו גודל, אבל כאלה שמספיקות כדי לייצר מהן שרשרת דומה. היה לי שבוע ימים לייצר את התכשיט, אחרת הוא לא היה מספיק להגיע אליה לטובת הצילומים.

אחרי עבודה מאומצת וחבילה שכמעט ולא נשלחה בזמן, התכשיט הגיע ליעדו בזמן. תומאס ההבטיח לצלם לי תמונה של קורבט עונדת אותו, למקרה שהסצנה תרד בעריכה, אבל הסביר לי שלא יוכל לשלוח לי אותה עד צאת הסרט בנובמבר 2022

התכשיט המקורי שעיצבה עינב בן זנו. צילום: Jerome Paressant

רבקה קורבט על שער מגזין COLBY

עינב בן זנו (מימין למטה) מביטה בתכשיט שעיצבה בזמן הקרנת She Said. צילום: מ״ל

עינב: באוגוסט האחרון קיבלתי שוב ווטסאפ ממספר אמריקאי. מי שהיה על הקו לא הזדהה ושאל אם אני מגיעה לאטלייה. היתה לי תחושת בטן, וצדקתי – אלה היו קורבט ובעלה. הם היו מקסימים ומפרגנים ובעלה, שהוא עיתונאי, סיפר לי איזה תחקיר ביצע כדי להגיע אליי. היא רכשה עוד תכשיט, שאותו ענדה באוקטובר האחרון לפרמיירה של הסרט בהוליווד. כשקיבלתי תמונה של זה במייל מבעלה פרצתי בצעקות והתרגשות. אני עדיין בהתרגשות עצומה מהסיפור, מהאישה החזקה והעוצמתית שהפכה ללקוחה מיוחדת, שזכתה בפרס פוליצר עם עוד עיתונאיות על החשיפה. הלוואי שהוא יגיע לאוסקר

עמית: אכן מרגש. במה עוסק הסרט?

עינב: הסרט SHE SAID, שמוקרן כרגע בכל העולם, גם בישראל, מתאר את סיפורן של שתי עיתונאיות, שיחד עם קורבט ומערכת הניו יורק טיימס חשפו את פרשת הארווי ויינשטיין, מה שעורר את מהפכת Me Too. זה סרט על נשים חזקות – גם הצוות וגם הקורבנות של וינשטיין. זה סרט מטלטל שאני גאה להיות נוכחת בו דרך תכשיט בעיצובי

עמית: איך ממנפים הזדמנות כזו?

עינב: אני מאמינה שדברים גדולים מגיעים לבד. גם כשאת נמצאת בכפר קטן בעמק הלואר, אנשים מכל העולם מגיעים, כך שדברים מתגלגלים ומתפתחים ונראה לאן זה יגיע. בינתיים זה ענק ויש פה הרבה עניין

עמית: ספרי קצת על הסגנון העיצובי שלך. מה מאפיין אותו?

עינב: העיצוב שלי נמצא כל הזמן בתנועה. הוא נשאר חשוף, סקרן ופתוח ומשתנה כל הזמן, תוך שמירה על אותנטיות. אני שואפת לתת מקום ונוכחות לאבנים שאני בוחרת בקפידה ולרעיונות שנבנים לאט לאט תוך כדי תשומת לב לפרטים, למקצב ולדינמיקה. השפה שלי היא אישית ובד ובד פתוחה ומשאירה מקום לאישה שתענוד אותו. מרגש אותי ליצור ולעצב. אני מחפשת רגע של אמת דרך העיצוב.

אני רוכשת מעט מאוד אבנים בכדי לא לחזור על צורה, גודל או סוג אבן מסויים. אני מעצבת הרבה שרשראות גדולות, עם יותר ויותר אבנים גולמיות, פנינים פראיות ואבני לבה ומשלבת אותן עם כסף, וכך יוצרת דיאלוג עם האבנים. אני מעצבת גם טבעות, עגילים וצמידים – כולם וואן אוף א קיינד

עמית: המכירה היא רק בסטודיו שלך או גם בחנויות?

עינב: בעיקר בסטודיו. אני עובדת גם עם עוד שתיים־שלוש גלריות בוטיק ומציגה בתערוכות שמסתובבות בעולם

תכשיטים בעיצוב עינב בן זנו. צילומים: לורן דיוויד לרמה

עמית: איך את רואה את עצמך ממשיכה מכאן? יש חלומות?

עינב: מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי חלומות. חלום מביא חלום. המון דברים מרגשים קורים, הצעות שאני מקבלת לכיוונים חדשים שאני עדיין לא יכולה לספר עליהן. אני כרגע יוזמת אירוע של נשים אמניות, כותבת הרבה, אני נמצאת בוועדה אזורית של כל מקצועות האמנות כנבחרת ציבור ואנחנו מרימים פרויקטים משותפים. התקבלתי לתערוכה קבוצתית שתעבור מצרפת למינכן וספרד ואני ממשיכה ליצור ולהתעסק באמנות שלי. הראש רץ והזדמנויות יש כל הזמן. אני בהחלט ממנפת ודוחפת ומקווה שדברים יפים ומרגשים ימשיכו לקרות לי

עמית: נשמע מלא וגדוש. לארץ תגיעי עם היצירה שלך?

עינב:  לא מזמן השתתפתי בפרויקט בביאנלה בירושלים, בתערוכה במוזיאון מגדל דוד שאצר אריאל לאבין, יחד עם אמנים מטורקיה. בעבר גם השתתפתי בתערוכה במוזיאון האיסלם באוצרותה של איריס פישוף ובבית האמנים בתל אביב. בארץ נמצאת כל המשפחה הנהדרת שלי שאני אוהבת כל כך. אני גם בקשר קרוב עם אמנים מהארץ, ואני בהחלט מקווה שעוד אציג בארץ בקרוב