בחזרה לעתיד // נעמה הופמן

לפני 10 שנים 

בשנת 2013 המעצבת נעמה הופמן הייתה חמש שנים לאחר שסיימה את הלימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר (2008). את גופי התאורה שהיא עיצבה היא כבר מכרה בקנדה, בגרמניה ובצרפת, ובמקביל גם באתרי עיצוב כמו fab.com שהפסיק לפעול מאז. 

״אני לא רוצה להישמע פלצנית אבל אני עושה אובייקטים שמחזיקים בתוכם אור״, היא אמרה בראיון שפרסמתי איתה בעיתון הארץ. ״זה אפילו לא מנורות. אני לא קוראת לזה מנורות אף פעם. ממנורה יש ציפיות מסוימות, האוביקטים שאני יוצרת לא יספקו את הסחורה״.

מה הציפיות ממנורה, שאלתי אותה.

״שתעשה אור, שתשלוט בחדר. אולי אפשר לקרוא למה שאני עושה תאורת אווירה. האוביקטים האלו לא יאירו את החדר אבל ייצרו בו אווירה.

״אני יודעת שהעבודות שלי מאוד גרפיות אבל זה קשור לשיטת העבודה שלי. אני יותר טובה בדו ממד מתלת ממד. זה דו ממד חומרי. את כל הסקיצות שלי אני מצלמת, מעבירה למחשב ורק אז אני מבינה את מה שעשיתי. אני אוספת דימויים באינטרנט במשך שלושה חודשים ולאט לאט מגבשת משהו״.

״באותה תקופה הסטודיו היה קיים שלוש שנים בערך״, היא אומרת כעת, עשור לאחר מכן. ״עדיין עבדתי מהבית, במרפסת של הדירה שלי, ועדיין הייתי בשלב ראשוני של להבין ולנסח לעצמי מה אני עושה; זאת אומרת מה הרעיון שמנחה אותי וגם מבחינת מחקר והבנת החומרים שבהם אני משתמשת, ואיך אני פותרת את האתגרים שהחומרים האלו הציבו בפני.

״נדרשתי לפתור טכנית את כל הבעיות שנוצרו מהבחירה בצינורות האור, החלק המרכזי בגופי התאורה שלי, וכן לפתח את החלקים ותהליכי הייצור לחלקים שאיתם רציתי לעצב את המנורות שלי. בתקופה זו המנורות שעיצבתי היו מאוד ניסיוניות, על הגבול בין מנורה לאוביקט לא פונקציונלי, ובכלל לא חשבתי על לקוחות ומה יעשו עם זה. עניין אותי בעיקר לעצב וליצור אובייקטים.

 פאסט פורוורד 

המעבר לחלל עבודה משלה היה נקודת הציון המשמעותית ביותר ששינתה את התפיסה של הופןמן לגבי הסטודיו ועבודתה. ״אחרי כמעט ארבע שנים של עבודה מהבית המעבר לחלל עבודה גדול, אז בתחנה המרכזית החדשה, היה קריטי. הסטודיו החדש היה חשוב בתפיסה שלי את עצמי בתור מעצבת ונתן לי הרבה ביטחון עצמי וביטחון במה שאני עושה.

״נקודה נוספת היתה הזמנה מאוד גדולה של מנורות מהסטודיו. בזכות ההזמנה הזו הבנתי את הכוח שיש לאוביקט טוב בעיצוב של חלל, וגם המשמעות של הכנסה גדולה שמאפשרת לי להגדיל את הסטודיו. באופן ספציפי פיתוח קולקציית Tube Pendant, שמשכה הרבה תשומת לב, היתה ביטוי להתפתחות שלי מבחינת עיצוב, ייצור ותשומת לב לפרטים״. 

 10 שנים אחרי 

כיום הסטודיו של הופמן נמצא בברלין, וכולל ארבע עובדים, בדגש על ייצור. ״בשנתיים האחרונות הסטודיו גדל מאוד ואנחנו מייצרים ללקוחות באירופה ובארצות הברית. הקשר עם הלקוחות של הסטודיו, בין אם לקוחות קצה או מעצבי פנים, גדל והתחזק. אנחנו עובדים עם סוכנים ואולמות תצוגה ברחבי העולם, ואני מאמינה שנתרחב לעוד מקומות השנה.

״היכולת לייצר באירופה הייתה משמעותית להתפתחות ולגדילה של הסטודיו: אפשרויות הייצור והפיתוח הרבות מאפשרות איכות ייצור ופיתוח איכותיים, וכך אפשר להתמקד בתשומת הלב לפרטים הקטנים וכן לפתח אוביקטים חדשים בקלות רבה יותר.

״ולמרות השינויים הרבים, אני עדיין מעצבת באותה שיטה ישנה וטובה. אני אוספת דימויים ולוקח לי הרבה זמן לעצב ולפתח אוביקט חדש שאני שלמה איתו. אני עדיין חושבת על המנורות שלי כעל אוביקטים, על חומר וצורה שמגדירים אותם, אבל נוסף עוד שלב והוא לתכנן את האוביקט כך שיהיה קל להתקנה ויענה על הדרישות של הלקוחות שלי. אני חושבת על מעצבי הפנים והארכיטקטים שיזהו את האוביקט כמשהו שהם רוצים להשתמש בו ויידעו איך לעבוד איתו בחלל״.

בעוד 10 שנים

״אני מקווה שאמשיך לעצב ולפתח אוביקטים מעניינים ואני מאוד סקרנית לגבי האפשרות לעצב בעוד חומרים וטכניקות ייצור. זה משהו שאני מרגישה שאף פעם אין לי מספיק זמן בשבילו 🙂

״אני מאוד אוהבת את תהליך הפיתוח של אוביקט ספציפי לחללים גדולים. זה קורה בפרויקטים גדולים ואני מאוד מקווה שהסטודיו יוכל להיות מעורב בעוד פרויקטים שכאלה. אני מקווה שנוכל להיות סטודיו שמוביל מחשבה ונדע להוציא החוצה אוביקטים שהם לא רק יפים אלה שיש מאחוריהם עוד ערך – בחומר בצורה בטכניקה – זה אחד האתגרים הכי קשים אבל שהכי דוחפים אותי קדימה״.

אולי יעניין אותנו גם 

״המלצה ראשונה היא לעקוב אחרי סטודיו WANG & SODERSTROM מדנמרק, שמעצבים אוביקטים דיגיטליים ופיזיים מאוד מעניינים. ההמלצה השנייה שלי קשורה ל־AI. לאחרונה אני יוצרת דימויים דרך הפלטפורמה ואני עוקבת אחרי כמה אנשים שהתמקצעו בזה ומייצרים דברים מטורפים ואני חייבת גם לנסות. אז ההמלצה היא לעקוב אחרי חשבון אינסטגרם שנקרא aidesign.png״.