כל מה שחשוב ויפה
אורי דובדבני. צילום: ג׳ני קלינקובשטיין
אורי דובדבני. צילום: ג׳ני קלינקובשטיין

מה קורה // אורי דובדבני

בתערוכת יחיד באטליה שמי עוסק אורי דובדבני במתחים ובחוויה שבין ״להופיע אמנות״ לבין ״לעשות אמנות״ - הפעם דרך דיאלוג עם פסליו של יחיאל שמי. במקביל הוא משתתף בעבודתה של מרב סבירסקי כחלק מהתערוכה ״דמיינו מוזיאון״ במוזיאון ת״א

מי?

אורי דובדבני, בן 33, עברתי לאחרונה מירושלים לתל אביב.
אתר /  אינסטגרם

סטטוס זוגי?

אי־זוגי טרי, כרגע לא בחיפושים. 

מה בצלחת?

אני אוכל־כל עם עבר של שבע שנות צמחונות ועוד 22 שנות שמירה על כשרות. תמיד יש בבית שקית שיבולת שועל ותפוחים ירוקים, ומתוקים הם סוג של נחמה.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

באטליה שמי מוצגת התערוכה שלי ״עמוד התווך הקוסמי״, שאצרה סמדר שינדלר. בתערוכה הזו אני ממשיך לעסוק במתחים ובחוויה שבין ״להופיע אמנות״ לבין ״לעשות אמנות״, הפעם דרך דיאלוג עם פסליו של יחיאל שמי. כיוצר בינתחומי שמשלב מדיומים פלסטיים ופרפורמטיביים, עניינה אותי התפיסה של שמי לגבי פיסול לפיה ״משמעות הפסל נובעת מעצם נוכחותו״. צללתי אל המשולש הזה של פסל־נוכחות־משמעות, אל היחסים שבין גוף חי לבין חומר מפוסל – על פניו לרוב האחד נע והאחר דומם.

אבל בתהליך העבודה חיפשתי את נקודות ההמסה של ההגדרות האלה – כשהדומם מונפש, כשהחי ניצב במקומו, כששניהם מצטלבים לנקודה שבה החומר/הגוף נע וגם דומם בעת ובעונה אחת – בעל משמעות מעצם נוכחותו וגם מצביע על משמעות אחרת בהיותו דימוי. עבודות הווידאו שמוצגות בתערוכה ובמרכזן סרט קצר, פורשות אפשרויות שונות של נוכחות גופנית המתפקדת כמסמן ו/או כמסומן. את הסרט צילם אבי סימן־טוב המדהים, שותפות ושותפים לו עוד רבות וטובים (חפשו אותם בקרדיטים).

עמוד התווך הקוסמי. צילומי הצבה: דניאל חנוך

עמוד התווך הקוסמי. צילומי הצבה: דניאל חנוך

birds

בין המשתתפות והמשתתפים מופיעה גם כרם שמי – נכדתו של יחיאל שמי, שהכרתי לראשונה כמורה לאמנות לחימה ותנועה. בהמשך התיידדנו ואף יצרנו יחד במסגרת פסטיבל ״צוללן״. כשהתחלתי לעבוד על התערוכה, היה נראה לי טבעי לקשר בין כל החלקים האלה. כרם מציגה בעבודות תרגול בסיסי מעולמה התנועתי – עמידה סטטית ממושכת, מלאת חיות, המכונה the cosmic pillar, שממנה נגזר שם התערוכה. ההשתתפות של כרם ושילוב התוכן התנועתי שהיא מביאה היו ערוץ נוסף בדיאלוג הבין־דורי והבין־תחומי שליוו את תהליך היצירה שלי.

מעבר לתערוכה, אני משתתף בימים אלה בעבודתה של מרב סבירסקי ״להקה״ שמוצגת במוזיאון תל אביב כחלק מתערוכת ״דמיינו מוזיאון״ (אוצרת: רותי דירקטור).

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

את הסופר דויד גרוסמן. בשנות התיכון ובצבא קראתי הרבה ספרים שלו. מצאתי בהם מפלט ואוויר של הגיון, הומניות ופואטיות. נתקלתי בו כשהייתי חייל והתרגשתי מאוד, זה היה בערך שנה אחרי שהבן שלו – אורי – נהרג בלבנון. כשהוא שאל איך קוראים לי היססתי לרגע ועניתי ״אורי״. הסתכלנו אחד על השני לרגע ארוך ושתקנו.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

אני לא בטוח שיש לי פרויקט חלומות ספציפי, יותר מעסיק אותי למצוא את פורמט החלומות של חיים ויצירה. וגם – הייתי שמח לתור את העולם ברזידנסים.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

הייתי עם אח שלי בחנות יד שניה, הוא מצא לי טי־שירט לבנה צמודה עם פרחים שמחכה ליציאה המתאימה, אני מצאתי חולצת שרוול ארוך אדומה, גדולה עלי במידה או שתיים – והיא הבגד המועדף עליי כשאני בבית.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

מתוך עבודת וידאו ״עמוד התווך הקוסמי״. צילומים: אבי סימן טוב

מתוך עבודת וידאו ״עמוד התווך הקוסמי״. צילומים: אבי סימן טוב

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden