טל יוסיפוב: צבעים הם הכוח שלנו

עמית: בוקר טוב טל. מה שלומך? איפה אני תופסת אותך?

טל: בוקר אור, שלומי מעולה. את תופסת אותי בהתארגנות לפופ־אפ שאני משתתפת בו

עמית: רגע לפני הפופ־אפ – ספרי על המותג שלך. מודה שכשראיתי עפתי מהצבעוניות והרעננות

טל: איך אני שמחה לשמוע, תודה רבה. אני טל, מעצבת המותג halt שעבדתי עליו במשך שנה עמוסה וקשה, ולפני שלושה חודשים הוצאתי לאור

עמית: מה האני מאמין של המותג?

טל: כמעצבת אני רוצה להדגיש בראש ובראשונה את התחושה הכי בסיסית שלנו כבני האדם: הרגש והמחשבות שלנו על עצמנו. בנקודה שבה אני נפגשת עם הגזרות והצבעים שבהם אני בוחרת להשתמש כשאני יוצרת בגד עבור בני האדם – הכוח והיופי של הבגד הוא לפעמים נסתר ולפעמים גלוי. יש לו כוחות לשנות את המחשבה שלנו על עצמנו

עמית: נשמע שיש לך אג׳נדה ברורה. איזה פריטים את מעצבת?

טל: הקולקציה הראשונה שלי מתמקדת במעילי ויניל בשלל צבעים. עיצבתי ארבע גזרות של מעילים – שתיים לנשים ושתיים לגברים, כך שכל אחת.ד שרוצה יכול.ה לפגוש את הגזרה המתאימה לה.ו ואת הצבע שמאפיין אותם

עמית: מעניין שאת מקפידה על גזרה נשית וגברית. הרי הכל היום נטול מגדר, לא?

טל: אתחיל בזה שיש גברים שקונים מעילי נשים ולהפך. בתחילת תהליך היצירה של הדגמים ידעתי שמעבר לזה שאני רוצה שכל אחד ואחת יוכלו ללבוש אותם, רציתי שלכל גוף – נשים וגברים, תהיה התייחסות לגזרה שלו. אבל בעיקרון הדגמים הם לכל אחת ואחד

עמית: והצבעוניות העזה – איך מגיעים לכזו סוג של תעוזה לפריט כזה?

טל: כאישה, אני מעזה. מאז ומתמיד אהבתי צבעים. אהבתי לשחק ולשלב אותם יחד והרגשתי שהכי נכון שגם אחרים יוכלו. תופתעו לגלות איזה נשים ואיזה גברים מעזים ורוכשים את הצבעים הכי בולטים; אנשים מכל התרבויות, בני כל הגילים. בכולנו יש שלל צבעים וכולנו היינו רוצים להעז קצת יותר בחיים הפרטיים שלנו. צבעים הם הכוח שלנו, זו השמחה שלנו וזו היכולת שלנו לראות את העולם בצורה מגוונת

בכולנו יש שלל צבעים וכולנו היינו רוצים להעז קצת יותר בחיים הפרטיים שלנו. צבעים הם הכוח שלנו, זו השמחה שלנו וזו היכולת שלנו לראות את העולם בצורה מגוונת

עמית: אז עכשיו ממש מתבקשת השאלה – איזה צבע הכי פופולרי?

טל: אדום לנשים, והגברים הפתיעו אותי עם לבן

עמית: ממש מעניין. מה מקור השם halt?

טל: השם אומר ״עצור!״ באנגלית גבוהה. במקור הוא מגרמנית, וזה השם שהכי מתחבר איתי. כשמבחינים במעילים – חייבים לעצור

עמית: מה מעצבים אחרי מעילים? אנחנו הרי עשרה חודשים בשנה מדינת קיץ

טל: מעצבים בגדים יומיומיים בשילוב גזרות מורכבות ומעניינות. בקיץ הקרוב אני מתכוונת להוציא מכנסיים, חולצות, אוברולים ושמלות מהבד העל־זמני שתמיד נכון לכל עונה ולכל זמן – ג׳ינס

עמית: הצבעוניות תישמר? תשמר?

טל: בטח. היא תישמר אבל תתפתח. הכוונה היא להשיק בקיץ הקרוב – ספטמבר אוקטובר 2023

עמית: ועד ספטמבר אוקטובר?

טל: עד אז אני ממשיכה עם המעילים. המעילים הם פיס, משהו שתמיד חסר לנו בארון וברגע שאנחנו מוצאים אחד שאנחנו אוהבים נרכוש אותו גם בקיץ. ככה אני מאמינה

בסוף מגיעים לחוף

עמית: ממה עשויים המעילים? איפה את מייצרת?

טל: המעילים עשויים מוויניל – בד שעשוי מפלסטיק, ואני מייצרת בארץ בתנאים הוגנים

עמית: לא 100% ידידותי לסביבה…. בקולקציה הבאה את נפרדת מהוויניל?

טל: לא. לצערי הוא לא 100% ידידותי לסביבה. חשבתי המון האם אני מוכנה לייצר קולקציה שלמה מחומר כזה, ביררתי וחקרתי תחלופות אחרות, אבל המחירים לחלופה שהיא כן 100% אורגנית לא הגיוניים ולא אפשריים מבחינה כספית למעצבת צעירה בתחילת דרכה. הקולקציה החדשה תהיה מבדים אחרים, לא ויניל

עמית: מה המחיר של המעילים והיכן את מוכרת?

טל: 1,400 שקלים למעילי הגברים ו־1,500 שקלים למעילי הנשים. אני מוכרת אונליין ולפחות אחת לחודש בפופ אפ כלשהו

עמית: חחח. למה אנחנו הנשים משלמות יותר?

טל: מעילי הגברים קצרים יותר משמעותית, ויש בהם פחות בד

עמית: טוב. אבל הכי חשוב – ספרי לנו מי את

טל: אני טל, בת 24 מתל אביב. גדלתי בבית אמנותי לשני הורים מדהימים: אמא מעצבת תלבושות בתיאטרון, אבא מעצב תפאורה בתיאטרון ואחות גדולה ציירת. כל חיי לימדו אותי ליצור. המון פעמים הייתי מבריזה מהלימודים ובאה עם אמא או עם אבא לעבודות שלהם, לראות איך מתרחשת יצירה. נהניתי מזה בתור ילדה. גיליתי עולם שלם. גדלתי בחינוך אנתרופוסופי – מה שכיוון ודייק אותי להיות האישה שאני היום

עמית: לא למדת אופנה באופן מסודר? קפצת ישר למים?

טל: לא למדתי אופנה מעולם. אם לומר את האמת, במבט לאחור – פחדתי שלא אהיה מספיק טובה אז מעולם לא ניגשתי למבחני הקבלה. פשוט קפצתי למים, מה שבדיעבד לא פשוט יותר

עמית: למה לא פשוט יותר? מה הלימודים היו נותנים לך שחסר לך?

טל: אני לא מאמינה גדולה במוסדות לימוד אבל אני חושבת שמלמדים אותך את הבסיס הטכני הכי בסיסי של כל יצירה, ומשם אתה יכול לקחת את זה לכל מקום. אני מרגישה שבגלל שאת הידע הטכני לא היה לי – עשיתי כל טעות אפשרית בפן הטכני ולמדתי מזה המון.

כשקופצים למים ולרגע טובעים חייבים ללמוד. אז מצליחים להזיז את הגוף ולהבין שלא חייבים לדעת לשחות כדי להגיע לחוף. צריך רק להזיז כל פעם משהו אחר – ובסוף מגיעים לחוף. בתהליך היצירה של המעילים לא ידעתי הרבה ברמה הטכנית, אבל כן ידעתי איך ומה אני רוצה. בשביל להגיע לתוצר הזה הייתי צריכה לעבור ולעשות המון טעויות, וזו גם הסיבה שבגללה זה לקח לי כל כך הרבה זמן

עמית: זה מעניין, גישה לגמרי אפשרית. את רואה? ומה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

טל: אני כבר מרגישה גדולה אבל לפעמים מרגישה גם מאוד ילדה. כשאהיה באמת גדולה אני לא רוצה להיות דבר אחד, כי אני אני רק עם שלל דברים. גם עכשיו אני לא קוראת לעצמי מעצבת אופנה. אני גם מעצבת אופנה וגם צלמת וגם מלבישה וגם מפיקה וגם דוגמנית וגם אשת סושיאל וגם חברה וגם בן אדם שמורכב מכל כך הרבה דברים. הכל חוזר לאנשים. הרצון הוא לעזור ולשנות עבור אנשים באמצעות בגדים את דפוסי החשיבה שלהם על עצמם. ומי יודע איפה אמצא את עצמי בסוף. מה שאני יודעת הוא שיש לי דרך מהממת ומעניינת שמחכה לי

עמית: אני מצידי מבטיחה לעקוב. נשמע מסקרן 😍

טל: תודה רבה לך, אני מבטיחה מצידי להמשיך בתנועה תמיד ❤️