הרשימה המשותפת // 2.2.23

בעין התודעה ולרשום את תולדות האמנות בגלריה האוניברסיטאית

שתי תערוכות קבוצתיות המתכתבות זו עם זו מוצגות בגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת תל אביב. הראשונה, ״בעין התודעה״ (אוצרת: תמר מאיר) מבקשת למקם את החזותי ביחס לתודעתי מתוך מגוון נקודות מבט. היא כוללת את תוצרי חממת האמנים בתמיכת מפעל הפיס שפעלה בגלריה במהלך השנה האחרונה, והתמקדה בקשר שבין ראיה וידיעה.

במהלך החממה, חמישה אמנים – קרן גלר, נוי ותמיר, שיר לוסקי, אשחר חנוך קלינגבייל ומאיה אטון ז״ל – ביקרו במעבדות ופגשו חוקרים ממגוון הדיסציפלינות הקיימות באוניברסיטת תל אביב. בין המחקרים והמעבדות שאליהם התייחסו האמנים בעבודותיהם נמצאים מחקרו של פרופ׳ יאיר בר חיים במעבדת החרדה והטראומה, פרופ׳ יובל ניר במעבדת השינה והקוגניציה, ד״ר יאיר הרכבי, ופרופ׳ יניב אסף. אל אלו הצטרף פרויקט נוסף של האמן רונן שהרבני שפותח בדיאלוג עם פרופ׳ יוסי יובל ומעבדת העטלפים.

השנייה, ״לרשום את תולדות האמנות״ (אוצרים: ז׳רמי קורינג ותמר מאיר), בוחנת את יחסי הגומלין בין ראייה לבין מחשבה דרך רישומים שיצרו היסטוריונים של אמנות, ככלי לפיתוח מחקרם האקדמי. זו התערוכה הראשונה המציגה תגליות חדשות על הדרכים שבהן הדמויות המשפיעות ביותר בשדה תולדות האמנות – מאייר שפירו, ליאו שטיינברג, אבי ורבורג ועוד – השתמשו ברישום ככלי מחקרי.

תופעה זו נכונה גם למייסד הדיסציפלינה של תולדות האמנות בישראל, היסטוריון האמנות משה ברש, שרישומיו מוצגים כאן לראשונה. אל רישומי חוקרי האמנות מצטרפות תגובות עכשוויות של האמנים ניקולא איילו והילה לביב.

---

כנרת לוי, עדי עוז־ארי ודניאל קגנוב בגלריית המדרשה

שלוש תערוכות יחיד ייפתחו הערב (2.2) בגלריית המדרשה. הראשונה, ״צוואר ברבור״ של כנרת לוי (אוצר: אבי לובין), שעובדת עם הדימוי של מוטל – מקום חם, שמציע מיטה נקייה, מקלחת ואפשרות לנוח לצד הדרך – ורכב משפחתי שחונה לצדו. היא עוסקת בשאלות של משפחתיות, דאגה, אמפתיה וחום, אבל בוחרת דימוי של מוטל ולא של סלון או חדר ילדות.

״ירח כחול״ של עדי עוז־ארי (אוצרת: שרי גולן), שמציגה גוף עבודות שעוסק בהקשרים של הגירה וטראומות בין דוריות הקשורות בשואה הן מבחינה אישית־אוטוביוגרפית והן מבחינה חברתית־לאומית. Debris Station הוא מיצב וידיאו של דניאל קגנוב (אוצרים: עומר שיזף ויואב וינפלד – אופנובנק) שהופך את חלל גלריה לתחנת שידור, שבוחנת את מופעי הקצה של המדיה הפופולרית תוך ערבוב בין מציאות לפנטזיה.

---

מתי גרינברג במוזיאוני בית ים

״חמש הספֵרות של מתי גרינברג״ – תערוכה רטרוספקטיבית לאמן מתי גרינברג תפתח מחר (3.2) במוזיאון בת ים (אוצרת: הילה כהן שניידרמן). התערוכה תציג מודלים של שעוני שמש המוצבים כפסלי חוץ במוזיאונים ואתרים ברחבי העולם, ביניהם במוזיאון המדע בניו יורק והמדעטק בחיפה; רישומים והדפסים של עבודותיו המוקדמות, לצד ספרי אמן ועבודות משותפות שיצר לאורך השנים עם המשוררים יהודה עמיחי, נתן זך ורבים נוספים.

גרינברג גדל בבת ים, ובה התעצבה השקפת עולמו האמנותית. תערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל התקיימה בשנות ה־60 במוזיאון בת ים לאמנות, וכעת ערב יום הולדתו ה־80 הוא שב לסכם בו את מהלך יצירתו.

---

אמנות אפריקאית עכשווית בסותבי׳ס

Contemporary Redefined: Africa Today – תערוכה של מבחר עבודות מאוסף ״עולים״, תפתח ביום ראשון (5.2) בחלל של בית המכירות סותבי׳ס בתל אביב (אוצר: ג׳וזף אוואה־דארקו). התערוכה מציגה את חוד החנית של האמנים האפריקאים העכשוויים, וכוללת 31 עבודות שנוצרו על ידי יותר מ־20 אמנים המגיעים משמונה מדינות אפריקאיות.

העבודות הושאלו מאוסף ״עולים״, אוסף אמנות פרטי המוקדש כולו לאמנות אפריקאית עכשווית, שנוסד בידי שני אחים החיים בישראל. האוסף התפתח במשך מספר שנים בעקבות ביקורים חוזרים של האחים באפריקה, ולאור תשוקתם האישית להיחשף לפרקטיקות אמנותיות מגוונות מכל רחבי היבשת. האוסף משקף תקופה מרוכזת של פעילות אספנית אינטנסיבית, השואבת מסקרנות אינטלקטואלית ומלקטנות מלומדת.

---

---

דותן מורנו בגלריה 4

״הגבעה״, תערוכת יחיד לדותן מורנו תפתח הערב (2.2) בגלריה 4 בפלורנטין (אוצרת: אורית מור). הגבעה, על פי מורנו, היא מקום התבודדות, בדומה ליער בתורתו של רבי נחמן מברסלב, מקום שהחסיד הולך אליו להתבודד ולדבר עם אלוהים בשפתו שלו. הגבעה מאפשרת התבוננות בנוף הנשקף מהגובה וגם התבוננות פנימה.

הגבעה אמנם מלאה באנשים, אבל חלק מהם עסוקים בשלהם, באירוע פנימי, בינם לבין עצמם ובמנותק מסביבתם; זו התבודדות בין אנשים. הגבעה יכולה להיות סוג של תל, כיסוי להריסות ישנות, בטן שאוצרת בתוכה את העבר או סוד כלשהו, אולי היא מכסה על משהו שלא רוצים לדעת.

---

יותם גורן ויובל כץ בגלריה קבין בחיפה

הערב (2.2) תיפתח בגלריה קבין בחיפה ״שפת גוף״, תערוכת משותפת ליותם גורן, אמן גרפי המתעסק בציור, צילום, עיצוב ודפוס; ויובל כץ, אמן ומעצב המתעסק בשילוב בין תרבויות עתיקות למדיה דיגיטלית. בתערוכה יציגו השניים עבודות חדשות המשקפות סקרנות מתמשכת כלפי משמעותו המשתנה של הקו כמרכיב מהותי בתוך דימוי ומחקר של נקודת המגוז שבה דימוי מפורק לגורמים.