תערוכות חדשות בבית האמנים // פתיחה: 23.2

לינדה אדמס // שלג ואש

אוצר: רון ברטוש

תערוכת יחידה ראשונה של לינדה אדמס, ציירת ישראלית־קנדית המתגוררת ויוצרת בירושלים, בוגרת הסדנה לציור ורישום בירושלים (JSS) וחברה בקבוצת סטודיו משלך. בתערוכה מוצגים שני הקטבים של ציוריה מן השנים האחרונות, ואלו מעידים על התפתחות יצירתה ושפתה האמנותית, ועל מבטה על העולם מבעד לציוריה.

---

קטיה איזבל פילמוס // Omphaloskepsis

אוצר: ערן ארליך

קטיה איזבל פילמוס היא אמנית שעובדת בעיקר עם זכוכית. בתערוכה הנוכחית היא בונה חלל דרך הנחה של אובייקטים שונים – מחלקי גוף ועד לקפסולות אל עתיד מדומיין. במיומנות מאייסטרית של שליטה בחומר הופכת פילמוס את עמל העשייה לנדבך במובן של הדימוי. עולם הדימויים מרהיב ומסויט והוא הד קפוא בזכוכית לחוויות עכשוויות של שייכות ומקום, פרטיות ובה בעת חלק מגורל אנושי משותף לרבות ורבים.

---

גד אפוטקר // צלול

סדרת העבודות החלה בשנת 2015, עת ציירתי אקוורל גדול של פרחי בר בכוס זכוכית. מאז חלפו שש שנים, ובשנה האחרונה חזרתי לעסוק בנושא. לכאורה, הסדרה מתארת פרחים אותם הקדשתי לאישה אהובה; אך בהיבט העמוק יותר של העבודות, הן עוסקות במושג הצלילות, הן במובן הציורי הפיזי, והן במצב המנטלי האישי שלי כצייר. האובייקט המצויר הוא זך, שקוף, בהיר ונקי כאשר באותה עת, הצייר הוא חד ומפוכח. אלו הן גם ההגדרות המילוניות למילה צלול.

עם זאת, יש להבדיל בין ״צלול״ המפגיש את צלילות האובייקט וצלילותו המנטלית של המצייר, לבין ״שקוף״- שאינו כולל מפגש כזה וחל על האובייקט בלבד. סדרת ציורים זו מתייחסת לניקיון ולצלילות, בשאיפה לגעת אל מה שמעבר לחומר הגשמי והפיזי. הצנצנות השקופות, ולרוב ענף אחד של פרח או צמח בר, יוצרים תחושה של מעגל חיים מטאפיזי לא מוגדר. שבירותם של הפרחים הגבעולים מחד, ושל כלי הזכוכית השקופים המכילים אותם, מאידך, מהדהדים את תחושת זמניות קיומנו בעולם. מעגל חיי הפרח הוא קצר יחסית לזה של האדם, בפרט לאחר שהוא נקטף. זה, בנוסף להבלחה המינימליסטית של הפרחים המצוירים, הביא ללא מעט תגובות, על פיהן הציורים הללו מעוררים בצופה תחושה דומה לזו של שירת הייקו יפנית.

---

---

טל גבעוני // עור באור רך

ליווי אוצרותי: אסנת הר

יש להבחין בין הצגת הגוף כאובייקט להשתוקקות, כמושא להחפצה, או כאובייקט אסתטי שאמורים להעריך אותו ללא רצון לעורר גירוי מיני. לפעמים הגבול דק ולא תמיד חד משמעי. העירום בצילום של טל גבעוני הוא אמצעי למעשה האמנות. הצילום בסטודיו של גבעוני מבויים ומתכתב עם תולדות האמנות. סדרת צילומים זו זכתה במקום השלישי בקטגוריית Fine Arts בתחרות הצילום הבינלאומית International Photography Awards.

---

יגאל זמר // קוצים שבעמק

אוצר:  אריה ברקוביץ׳

הקוץ על מאפייניו הוא נושא התערוכה שעוסקת בדימויי הקוץ השונים. חוח עקוד נמצא בשולי הדרכים והכבישים בעיקר בגבולות השדות המעובדים כשהוא נהנה מכל הטוב של עודפי השקאה ודישון, הוא מיצר גידולי תפרחות פיסוליות מפוארות.

---

גרשון שלוינסקי // דיוקן – אדם ופרח

אוצרות: אירית לוין ודורית קדר

נראה שנפשו ועינו של הצלם גרשון שלוינסקי נעות בין ארץ המולדת פולין לבין הארץ המאמצת זמנית – ישראל. תערוכה זו באה לציין בעיקר את גבולותיה המתמוססים של ההתבוננות בין אסתטיקה אירופאית לבין אירועי ואנשי המקום כאמנים, שחקנים, רקדנים, משוררים, קבצנים, מדינאים, אנשי כמורה, נזירות. הראייה לרוב מכווננת בתווי פנים ובהבעה של מיקוד, הרהור, מודעות, מקריות. הצלם מבקש להנציח תווי פנים ברגע מסוים, מבלי לוותר על מסורת אמנות מערבית של צילום דיוקנאות.

---

בית האמנים תל אביב
אלחריזי 9, תל אביב
פתיחה 23.2; נעילה 18.3