בחזרה לעתיד // איתי נוי

לפני 10 שנים

בשנת 2013 פתח המעצב איתי נוי את הסטודיו החדש שלו ביפו העתיקה. בסטודיו, ששימש במקביל חנות, גלריה ואטלייה, הוא מציג את מגוון השעונים שעיצב – משעוני השולחן שיצר בפרויקט הגמר שלו בבצלאל ועד לסדרות החדשות שהוא עובד עליהן.

השעונים של נוי לא נועדו רק להציג את השעה, אלא יש בבסיסם קונספט פילוסופי, וזה גם מה שהביא לזכייתו בשנת 2007 בפרס אנדי. ״זו פריווילגיה לעשות מה שאתה מאמין בו ושהלקוחות מכבדים זאת״, הוא סיפר לי בראיון להארץ לפני עשר שנים. ״עשיית שעונים היא תהליך מורכב מאוד. העבודה על סדרה חדשה אורכת שנה שלמה״.

זו הסיבה למחירים הגבוהים של השעונים ולסדרות המוגבלות של 99 יחידות?

״יש בערך 20 חברות שהן בפרופורציות שלי בעולם, ולעומתן המחירים שלי נמוכים יחסית. אני לא רוצה להגביל את השעונים שלי רק לאנשים מאוד מאוד עשירים.

״אפילו אייפון חדש עולה 4,000 שקלים, אבל להבדיל מאייפון או ממוצרי צריכה אחרים, השעונים שלי הם לתמיד. אין בהם סוללה, יש קפיץ שצריך למתוח ויש גם שעונים שמספיק שהם על היד והם נמתחים באופן אוטומטי. בעולם המוצרים של היום זה משהו שלא מדברים עליו. רוב האובייקטים שסביבך לא ישרדו״.

הם כבר לא שורדים.

״לכן אני לא מתחשב באופנה, לא מעניין אותי איזה צבע הולך השנה או אם האופנה כיום היא שעונים גדולים במיוחד. אני עושה שעונים שיהיה בהם אלמנט אלמותי, שהסיפור שלהם יהיה רלוונטי תמיד, כמו ספר טוב מלפני 100 שנה״.

״לפני עשר שנים הייתי בתהליך לחפש את מקומי בעולם השעונים, גם ברמת התוכן, אך בעיקר בדרך לחשוף את השעונים שלי לקהל״, הוא מוסיף כעת. ״באותה תקופה התחלתי גם להציג בתערכות שעונים בעולם והתקשורת שמסקרת את עולם השעונים גילתה עניין ביצירה שלי.

״במקביל עברתי לסטודיו חדש ביפו העתיקה. הסטודיו הוא גם גלריה, וכך התחלתי להחשף לקהל מבקרים מכל העולם. המפגש עם הקהל מעמיד מולי מראה כול פעם מחדש כי אני מקבל תגובה מיידית ליצירה שלי״.

פאסט פורוורד

ב־2015 יצר נוי את השעון PART TIME המורכב ממערכת גלגלי שיניים מקורית שייצרתי בעצמי. לוח השעון מחלק את היממה לשני מופעים עצמאיים של יום ולילה הפועלים באופן משלים. לינק לסרטון הציג את פעולת השעון שהוצג במוזיאון העיצוב בחולון, והשעון נבחר על ידי מגזין אסקוויר לאחד מעשרת השעונים הטובים לשנת 2015 (וכול הסדרה נמכרה). 

״מאז יצרתי עוד מערכות יחודיות לשעונים שזכו בתארים נוספים כמו שעון REORDER שנבחר ב־2019 לאחד מ־12 השעונים הטובים על ידי מגזין גיר פטרול. לוח השעון מציב את קראת הזמן הסטנדרטית אנלוגית אל מול הצגת שעה שזורמת באופן רנדומלי״. 

מסתכלים עליך לפעמים כמו דינוזאור, שואלים מי צריך היום שעון? השעון הרי נהפך מפריט שימושי לאביזר אופנתי, והצגת השעה נהייתה עניין שולי בעיצוב שלו.

״נכון שסמני זמן ישנם בעוד מקומות – במחשב, בטלפון ועוד – אבל אנשים שקונים את השעונים שלי לא קונים אותם רק כי הם צריכים לדעת מה השעה״, הוא אמר בראיון ההוא. ״באופן דומה, אנשים גם לא צריכים תמונות על הקיר. בעבר, לפני הופעת המצלמה, אנשים ציירו דיוקנאות לצורך תיעוד. היום לכאורה לא צריך לצייר כי אפשר לצלם ובכל זאת לציור יש ערך. ככה אני רואה את השעון״. 

10 שנים אחרי

״לפני עשר שנים בכל העולם היו רק כמה עשרות בודדות של יוצרי שעונים עצמאיים! הטכנולוגיה הביאה את השעון החכם, שמצד אחד פגע בתעשיית השעונים אך מצד שני הביא מחדש את האובייקט ׳שעון׳ חזרה לפרק היד אחרי שנים של נטישה. 

בשנים האחרונות נוספו מעצבי שעונים חדשים רבים, רובם הקימו מותגי שעונים בייצור המוני, אבל בעיני העיצוב נראה ואריאציה למותגי שעונים פופולרים״.

ואיפה זה תופס אותך? 

״בכל שנה אני יוצא למסע בזמן, חוקר ויוצר סדרה חדשה המתמקדת ברעיון תצוגת זמן שונה ומתווספת כעוד פרק בסיפור המספר את תפיסת הזמן שלי, כשאנשים מביטים בשעונים שייצרתי ב־10-15 שנים האחרונות קשה להם למקם את הסדר הכרונולוגי של היצירות וזה השג חשוב עבורי.

״לפני עשר שנים עבדתי מול עשרות גלריות ברחבי העולם ודרכן מכרתי חלק משמעותי מהשעונים שייצרתי. הגעתי למצב שאני לא מרוצה מתהליך הייצור האינטנסיבי ומחלוקת הרווח ביני לבין הגלריות. לכן, בשנים האחרונות שיניתי כוון והתחלתי לשווק את השעונים באופן ישיר ללקוחות ללא מתווך. בזכות זה אני מכין כל שעון עם מלוא תשומת הלב, בהזמנה אישית ללקוח, ונוצר קשר לטווח ארוך״.

בעוד 10 שנים

״אני שמח בחלקי, רוצה להמשיך ליצור בכל שנה סדרה חדשה, לפגוש אנשים בסטודיו שלי, ללמד עיצוב שעונים בבצלאל, ולהציג את השעונים בתערוכות בעולם״.

אולי יעניין אותנו גם

אני ממליץ להכיר קולגה שלי, קונסטנטין צ׳ייקין מרוסיה, שמייצר שעונים מרתקים מלאי הומור וזוכה פרסים. ואני ממליץ לעקוב אחרי בלוג שעונים BLOGTOWATCH, מאוד מקצועי, פופולרי, ומסקר באופן יומיומי את עולם השעונים.