יום הריזו: חוגגים למכונה שמייצרת חיים חדשים

כשחיפשתי בגוגל את צמד המילים Risograph Prints, ממש מתחת לערך בוויקיפדיה הופיע אתר שמציע למכירה פרינט בשם ״קו החוף של תל אביב״: בתוך פורמט ריבועי הודפסו דמויותיהן של שתי גברות בבגדי ים עם רגליהן במים, כשמאחוריהן סוכת מציל ורודה. הצבעים הזרחניים, הצעקניים, הנאיביים כמעט שמאפיינים את ההדפס הרנדומלי הזה בפרט – ואת הדפסות הריזוגרף בכלל – משרתים את הלך הרוח האסקפיסטי שהעיר יודעת היטב. זו סיבה אפשרית לעלייתה של מכונת הצילום היפנית, שעד לפני מספר שנים הייתה נחלתם של משוגעים לדבר והשבוע היא כבר זוכה ליומיים של אירועים, הרצאות וירידים שחוגגים אותה.

כמו הרבה מכשירים אלקטרוניים שנולדו באייטיז, גם מדפסת הריזוגרף היא יצור כלאיים שמשלב טכניקה אנלוגית עם גוף דיגיטלי. בבסיסה, ההדפסה בריזוגרף מבוססת עבודה בשכבות: הדף עובר דרך המכונה מספר פעמים, בכל פעם בשביל להוסיף שכבה בצבע נוסף. הוספת הצבע נעשית בטעינת תוף הדיו הנבחר אל המכונה, ממש כפי שבדפוס משי עוברים על הדימוי בכל פעם עם צבע אחר שמניחים על הרשת, עד שאט אט מתהווה היצירה הסופית. העובדה שמקורה של הריזוגרף ביפן, רק מקנה לה תכונות מדליקות יותר: הדיו מבוסס סויה, הממשק קל לתפעול ומהיר כמו מכונת צילום משרדית, והתוצאה זרחנית ומרהיבה. זוהי הריזוגרף, או בכינויה הנהוג – הריזו.

בשנים האחרונות הריזו עשתה קאמבק בכל העולם. בארצנו זה קרה בעיקר בזכות הבשורה שביקשו להביא זהרה (יותם גרדי, מאיה וספי־להק ואלי בבג׳נוב) וחוויאג׳ (שיין ארצי), שני סטודיואים שהתמחו בהדפסה במכונת הפלא היפנית. הם אמנם סגרו את דלתותיהם, אבל הבשורה התפשטה ומכונות הריזו צצות מאז כפטריות הזיה בוודסטוק: לצד בתי הספר הגדולים לעיצוב, גם עיריית תל אביב ועיריית ירושלים רכשו לעצמן ריזוגרף – האחת עבור ת״א תרבות המחוגה והשנייה עבור הדוג׳ו. את המכונה של זהרה ירשו גיל וורניק ואמיר גורפינקל, שעומדים מאחורי סטודיו העיצוב והדפוס החדש Camino.

״חשבנו שזה מגניב, זה הזיז לנו את הלב״, מספרים השניים על הסיבה לפתוח סטודיו לעיצוב גרפי ומיתוג ששם את הריזו במרכז. ״זה מוליד מחדש אסתטיקה שמייצרת חיים חדשים כמעט בכל דבר שנעביר בה. מצילום, איור וכל שאר הירקות – קשה לנבא מה התוצאה תהיה במדויק. לכל פרינט את הסטייה ואת הקסם שלו״.

יש לנו שאיפה שהדפסה בריזו תהיה טריוויאלית ושהתוכן והעיצוב יקבלו את הבמה, ולא רק השם של המדפסת שהדפיסה את החומרים. לפי הגישה שלנו, בשביל שזה יקרה יש צורך קודם כל במחיקה של כמה קלישאות שחוזרות על עצמן

אלון עמנואל ואסף ארד, שני סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, טוענים שאת הקסם דווקא אפשר לצפות ואף לתכנן מהדפסה להדפסה, ושאותה אקראיות מגניבה היא בגדר קלישאה. ״כשמישהו מכין פוסטר בריזו זה מיד מקבל את הכותרת ׳פוסטר בריזו׳, וכשפנזין מופק בריזו, הוא נקרא ׳פנזין ריזו׳. הדברים האלה קצת מרדדים את הטכניקה הזאת לדעתנו. השואו הזה הופך את הריזו לגימיק זול ומייצר אשליה שרק עצם השימוש בה מספיק כדי להפוך עבודה למגניבה וטובה.

״לכן יש לנו שאיפה שהדפסה בריזו תהיה טריוויאלית ושהתוכן והעיצוב יקבלו את הבמה, ולא רק השם של המדפסת שהדפיסה את החומרים. לפי הגישה שלנו, בשביל שזה יקרה יש צורך קודם כל במחיקה של כמה קלישאות שחוזרות על עצמן בהקשר של הריזו – בעיקר האמירה שטוענת שהדפסה בריזו היא הדפסה עם טעויות מקסימות או אקראיות מגניבה.

״זה נכון במידה מסויימת – הרי המכונה מעצם היותה אנלוגית מביאה איתה אי־דיוקים ומידה מסוימת של אקראיות, אבל אפשר גם במידה רבה לשלוט בה ובאיך יראו התוצרים שמודפסים עליה. ״למען האמת, אפשר להגיע לרמות דיוק וגימור מאוד גבוהות, וזה הופך את המכונה למעין מדפסת אופסט שכונתית שמאפשרת לנו להפיק תוצרים איכותיים שנראים טוב ומקצועי, בכמות גדולה ואפילו בזול״.

השניים החליטו לעשות סדר בדפוס הריזו ובסצנה שהחלה מתגבשת סביבו, ויצרו את מדריך הריזו העברי הראשון. המהדורה הראשונה כבר נחטפה, ולכבוד הדפסה של אחת נוספת וגם מתוך רצון לארגן השקה רשמית – הם פנו לכל המעורבים בדבר ויחדיו הרימו את ״יום הריזו״, שיתרחש בימים חמישי ושישי הקרובים.

איך נולד הרעיון למדריך?

ארד: ״המדריך נולד מהגשה בקורס בבצלאל בשם ׳טכנולוגיות דפוס׳ בהנחיית דנה גז. מתוך העבודה עליו במסגרת הקורס הבנתי שיש למדריך כזה פוטנציאל להיות בעל משמעות רבה בעולם האמיתי, עבור כל מי שמתעסק בעיצוב והדפס. זו גם הזדמנות לשיתוף ידע עם החברים – דבר שלא נעשה מספיק לטעמי בבצלאל. פניתי לאלון בהצעה שנעשה את זה ביחד, והבנו שכדי שדבר כזה יקרה, בהפקה רצינית ובהפצה גדולה, צריך את שיתוף הפעולה של בתי הדפוס לריזו בארץ. פנינו לעומר שיזף (מת״א תרבות המחוגה), לטל בן־חמו (מהדוג׳ו) ולחבר׳ה של קימונו. הם התלהבו מהרעיון ומיד הצטרפו כשותפים ליוזמה, בטחו בנו ונתנו לנו חופש מלא ליצירה של המדריך. זה גם המקום להודות להם על כך״.

עמנואל: ״עד לרגע שאסף פנה אליי יצא לנו להדפיס הרבה. פוסטרים, גלויות ופנזינים. ככל שהדפסנו יותר, כך גם גדלה הסקרנות שלנו לגבי המכונה ולגבי אופן העבודה איתה. גם להבין איך היא פועלת ומדפיסה, אבל גם ברמה העיצובית – להבין איך מעצבים משהו כדי שהוא ייצא טוב בריזו. מתוך הניסיון למדנו איך אפשר לשלוט בה (ברמה מסויימת) ולצאת מהתפיסה שהמכונה עושה קסמים ושעלינו לקבל את כל אי־הדיוקים שבה. הרגשנו שיש לנו בידיים מאגר ידע שיכול לעזור לאחרים, ושאנחנו רוצים לשתף אותו עם כל מי שהדבר יוכל לסייע לו להגיע לתוצאה הרצויה״.

מה מופיע במדריך? מה הוביל אתכם ביצירתו?

עמנואל: ״כשהתחלנו לחשוב על התוכן למדריך היה חשוב לנו שהוא יקיף שני נושאים: הראשון הוא האלמנט הפיזי של המכונה – איך עובדים איתה ואיך משתמשים בה ברמה הטכנית. השני הוא האלמנט העיצובי – איך נערכים לעבודה עם ריזו כבר בשלב העיצוב, בצורה כזאת שמתחשבת במכשולים ובדקויות של המכונה. רצינו שהוא יתאים גם למתחילים וגם למתקדמים. חוץ מזה, יש בו מידע שימושי שצריך שיהיה נגיש בזמן עבודה על הקובץ ובהדפסה עצמה (לדוגמה: אטימות של שכבת צבע או צפיפויות של האפטון) ומידע כללי על דפוס.

״יש כמה מטרות שחשוב לנו שהמדריך ישיג: בראש ובראשונה לחשוף עוד אנשים לטכניקה הזאת ולהכניס אותם אל הקהילה. מעבר לזה, אנחנו רואים במדריך הזדמנות לשיתוף ידע בתוך הקהילה הרלוונטית והזדמנות ללמוד אחד מהשני. זו טכניקה שהידע לגביה עובר מפה לאוזן (פעם אחת קיבלנו הרצאה של חמש דקות על איך לנשוף על ערימת דפים כדי שהם לא ייתקעו בזמן ההדפסה…), והרבה ידע שמבוסס על ניסוי וטעיה. היינו רוצים שהמדריך ייתן דחיפה רצינית למחקר וללמידה של המכונה״.

את המידע הרב שאגדתם למדריך אתם מדגימים על ולצד עבודות גרפיות, צילומים ואיורים של יוצרות ויוצרים צעירים. את מי הזמנתם להשתתף?

ארד: ״חברות וחברים שלנו מעולם העיצוב והאמנות: נגה שרגאי, יונת ייטב, נגה טנדלר, מתי ארנסט, אימרי גפן, גלי שרף, שלומית סטרוטי, אלכס קרוז, יותם גורן, ענבל שמש, דן שרי, נעמה עובדיה ויובל כץ. אי־שם ביולי 2022 שלחנו להם הודעה עם בריף ליצירת עבודה שתופיע במדריך, והם שלחו עבודות יפות ממש.

״בחרנו את האנשים מתוך מחשבה על סגנונות שונים שיוכלו להראות דוגמאות מועילות לצורות שונות שבהן אפשר לעבוד עם ריזו. כל אחד קיבל מספר צבעים (ובהתאם גם נתונים על צפיפות ה׳האלף־טון׳ ושיטת ההדפסה) ויצא לדרך עם העיצוב. נגיד גם שבלי העזרה של שלומית ואלכס והדפסים של הדוג׳ו ושל המחוגה – המדריך לא היה יכול לצאת לפועל. הם ליוו את ההדפסה ואת ההפקה שלו ושיתפו אותנו בידע העצום שיש להם בנושא״.

מה צפוי ביום הריזו (שהוא בכלל יומיים)?

ארד: ״חגיגה לריזו ולקהילה שנוצרה סביב הדבר הזה בארץ. באירועים (שיתקיימו ביום חמישי בירושלים וביום שישי בתל אביב) תהיה עמדה ליצירה והדפסה בריזו עם אפשרות להתייעץ עם דפסים, יהיו תוצרי דפוס ריזו שווים במיוחד למכירה, השקה חגיגית למדריך והרצאה קטנה על התהליך. וגם בירה, נשנושים ותקלוט של שלומית ואלכס. יהיה כיף״.

---

יום הריזו
2.3 דוג׳ו, בצלאל 11, ירושלים
3.3 ת״א תרבות המחוגה, המחוגה 13, תל אביב