אליס בארץ הפלאות: ״ללא עלילה, ללא מוסר השכל, לגמרי לא חינוכי, אבל קורע מצחוק ומגאונות״

יובל: בוקר טוב ליאורה, מה שלומך בתקופה הלא פשוטה הזו?

ליאורה: לא קל, אבל תמיד יכולה לצלול עם אליס לפלאות

יובל: כן, אליס בארץ הפלאות הוא לגמרי הספר הנכון לצלול איתו למחוזות אחרים. תגידי, איך התגלגלת לאייר את האיורים להוצאה המחודשת של הספר (שיצא לאור לאחרונה בהוצאת קרן)?

ליאורה: את הספר גם איירתי וגם תרגמתי. עבדתי עליו למעלה מעשר שנים כך שקשה למצוא מתי ולמה התחלתי להתגלגל איתו. בעצם התחלתי עם מופעי פרפורמנס ברוח המופרעת של הסיפור, שהופעתי איתם בפסטיבלי תיאטרון בובות גם עם תיאטרון הקרון וגם בחו״ל

יובל: אז רגע לפני שנמשיך – ספרי על עצמך בכמה מילים לטובת מי שלא מכיר.ה – איך פרפורמנס ותרגום ואיור ויצירה משתלבים

ליאורה: אממ, אני אמנית והעבודה שלי מתחילה לרוב ברישום ובהדפס, משמע בשחור ולבן, ואחר כך מתגלגלת לפי הנושא לסדרת הדפסים, או תלת־ממד וגם פרפורמנס. בדרך כלל סביב סיפור: אגדות, סיפורים שדליתי מהמשפחה שלי, מיתולוגיות.

הפרפורמנס הוא על התפר בין אמנות לתיאטרון: אני יוצרת תחת מצלמת וידאו, רושמת, מניעה גזרי נייר ויוצרת סיפור המוקרן על מסך בזמן חי – בשיתוף פעולה עם פרפורמרים מתחומים אחרים, בעיקר מוזיקאים (אני עובדת הרבה עם הגיטריסט הנהדר סטיב פסקוף).

ולמה תרגמתי ואיירתי את אליס? כי כשהופעתי עם הסיפור, עם תובנה שלמרות שהספר נחשב ספר ילדים הוא ממש לא, לא מצאתי גרסה שנאמנה לרוח הספר והיא לא מתנחמדת, לא בעברית וגם לא באנגלית. לכן צללתי לתוך המשימה הבכלל לא פשוטה הזאת, מבלי לדעת שהיא תסחוף אותי בגלים על פני תקופת זמן כה ארוכה

יובל: וואלה. למה הוא לא מתאים לילדים? ואיך קרה שזה מה שהתקבע אצלנו, כספר ילדים?

ליאורה: שאלה טובה והתשובה לא פשוטה. הוא קשה לילדים כי הוא ארוך, די אפלולי, מתסכל. השירים לא מובנים, השפה גבוהה… ועוד ועוד אבל אעצור פה.

הוא נחשב כספר ילדים כי נכתב לילדה אבל אני חושבת שזה הסרט של דיסני שכמעט כולם ראו, שקיבע את הסיפור של אליס כסיפור עליז, קליל וצבעוני על הרפתקאות מגניבות שכולו היינו רוצים להיסחף אליהן. אותי זה קצת מעצבן

יובל: למה מעצבן?

ליאורה: כי העיבוד של דיסני לאליס, ורוב הסרטים והיצירות שנוצרו בעקבות הסיפור, מגמדים את העושר, המורכבות והאפלוליות של הספר שלואיס קרול כתב. הוא יצר נגד ספרות הילדים הוויקטוריאנית שחינכה את הילדים למוסר ולערכים נוקשים לגמרי בלי חוש הומור. לואיס קרול המציא עם אליס ז׳אנר חדש של ספר ללא עלילה, ללא מוסר השכל, לגמרי לא חינוכי, אבל קורע מצחוק ומגאונות

יובל: אז בואי נחזור 10 שנים אחורה: עבדת לפי סדר כרונולוגי? איירת ותרגמת במקביל? מה את יכולה לספר על התהליך? מאיפה התחלת?

ליאורה: התחלתי עם סידרה של תחריטים שעוקבים אחרי השתלשלות ההרפתקאה של אליס, כל אחד מתאר סצינה אחרת. התחריטים עשירים, מלאי פרטים, ויש בהם קריצות לתולדות האמנות וגם לכמה דמויות מהמשפחה שלי שהיוו לי השראה; ולא אפרט כמובן.

עבור המופעים שהעליתי בתיאטרוני בובות, פרקתי את התחריטים השלמים. זאת אומרת, שלפתי מהם את הדמויות, חידדתי את מראה ואופיה של כל אחת מהן: אליס, הארנב, המלכה… ותוך כדי זה התעמקתי גם בסיפור וגם במופע של כל דמות.

כך נוצר אוצר או מילון של כל דמות, בכל מיני תנוחות וכל מיני מופעים. שלא לדבר על אליס שדמותה משתנה כל הזמן: גדולה, קטנה, בעלת צוואר ארוך. כשאני כבר משחקת עם הרעיון של ספר, יצרתי עוד דמויות ופרטי נוף כמו פרחים פנטסטיים. תוך כדי התרגום כבר חילקתי את הסיפור לדפים ושיחקתי עם שילוב בין הטקסט לאיורים.

על התחריטים אני עובדת בסדנת ההדפס ירושלים, שם אני קצת מוזהה כאליס

יובל: אמרת ששילבת קריצות לתולדות האמנות וגם לכמה דמויות מהמשפחה, אז אני לא אשאל על המשפחה אבל כן על תולדות האמנות. יכולה לתת דוגמה לזה?

ליאורה: דוגמה די קרובה לימינו: שני תחריטים גדולים שהושפעו מיצירות של קיקי סמית׳ שאני אוהבת, שהושפעה מהאיורים לספר של לואיס קרול שאייר את הגירסה המקורית שנתן אותה במתנה לילדה אליס לידל. אני בתורי הושפעתי משניהם, ואלו דימויים די פנטסטיים של אליס בבריכת הדמעות. באחד היא שוחה והחיות המשונות בעקבותיה, בשני היצורים המשונים עפים ממנה.

וכדי לצייר את הפרקים האחרונים של העלילה שמתרחשים בבית משפט, למדתי לא מעט על בתי משפט באנגליה ושאבתי השראה מאיורים שהתפרסמו בזמן משפטים שנערכו בהם (הרי לא מצלמים בבתי משפט)

יובל: אז יש לי שאלה על התוצאה הסופית, הספר היפה והפורמט הנדיב והאיורים הבכל זאת קצת קודרים למה שאנחנו רגילים: מי מבחינת הקהל של הספר?

ליאורה: הספר מתאים לכולם: הוא ספר אמן שאפשר להנות מהאסתטיקה שלו, וכמובן מהסיפור הקנוני ולהניח אותו על שולחן הסלון. אפשר להקריא ממנו לילדים מגיל חמש ומעלה בערך, ואני כבר שומעת שהילדים נסחפים וגם המבוגר שמקריא נהנה ואפילו מתגלגל מצחוק. הספר יצא לאור בהוצאת קרן המתמחית בספרי ילדים מאוד איכותיים שגם האיורים בהם יפים במיוחד

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שנפרדים?

ליאורה: אפשר להשיג את הספר בחנויות הספרים העצמאיות, בחנויות נבחרות של צומת ספרים ובאתר של הוצאת ספרים קרן. אני שמחה כשהספר מגיע לבתים טובים