טדי כהן מהנדס את המרחב בתערוכה חדשה בחולון

יובל: הי טדי, מה קורה? ברכות לתערוכת חוצות ראשונה בגן המוזיאון בחולון, הנדסת המרחב. זו פעם ראשונה שתראה את צילומי האינסטגרם שלך מודפסים בקנה מידה גדול ובהקף כזה?

טדי: הי יובל. תודה 🙂 האמת שהיו לי כמה תערוכות יחיד לצילומים שלי בעבר אבל התערוכה הזאת בהחלט בקנה מידה גדול יותר

יובל: כן, זו הייתה הכוונה – קנה המידה והעניין של החוצות. ספר מה אתה מציג בתערוכה ואיך היא נולדה

טדי: האנשים הטובים בעיריית חולון פנו אלי לפני כמה חודשים באינסטגרם. זאת תערוכת חוצות בחולון שבה אני מציג כ־40 צילומים מודפסים בפורמט גיליון, בעיצוב סטודיו relevant. בחרתי את העבודות בשיתוף עם האוצרים בעיריית חולון: עברנו ביחד על הצילומים שפירסמתי באינסטגרם עד היום, ובחרנו 40 צילומים שאהבנו במיוחד. הרוב הגדול של הצילומים בתערוכה צולמו בארץ, ובמיוחד בתל אביב, העיר שאני חי ומסתובב בה רוב הזמן.

בסוף אני חושב שאוסף הצילומים הזה מסכם בצורה טובה את דרך ההתבוננות שלי בעולם

יובל: תגיד, אמרת שעברתם על כל הצילומים שפרסמת באינסטגרם עד היום. זה המון, לא? כמה יש שם סך הכל?

טדי: חחחח כן זה באמת הרבה. 5,864 נכון להיום 🙂 אני משתדל לפרסם צילום אחד ביום

יובל: אז מתי התחלת? ומתי הבנת שיש בעמוד אינסטגרם שלך משהו שהוא מעבר לעוד חשבון, שיש בו גם כוונה אמנותית שצוברת קהל עוקבים?

טדי: המממ התחלתי אי שם בשנת 2012. די מהר התחלתי לקבל פידבק חיובי מאנשים שאת רובם בכלל לא הכרתי. ועם השנים עוד ועוד אנשים הצטרפו. עם חלקם גם התפתחה חברות מחוץ לאינסטגרם. בכלל בשנים הראשונות אינסטגרם כפלטפורמת צילום גדלה בקצב מטורף. אני רק חלק ממש קטן בזה

יובל: ואתה רואה הבדל בין צילומים שלך מלפני 10 שנים לצילומים מהיום? מה השתנה ומה נשאר אותו דבר?

טדי: וואוו, הבדל גדול האמת. קודם כל, הטכנולוגיה התפתחה מאוד בשנים באלה, התחלתי עם אייפון 3… גם החומרה וגם התכנה, האפליקציה עצמה, התפתחו מאז.

מעבר לכך, אני חושב שדרך ההסתכלות שלי על העולם נשארה דומה, אבל האופן שבו אני מביא אותה לידי ביטוי בצילום קיבל הרבה מאוד חידוד ודיוק לאורך השנים. לפעמים אומרים לי שאפשר לזהות צילומים שלי בלי לדעת שאני צילמתי אותם, וזה מאוד מחמיא לי. כנראה שיש איזשהו קו מקשר לאורך כל העבודות שאחרים רואים יותר טוב ממני.

אגב, יש סדרות של צילומים שהתחלתי ב־2012 ואני ממשיך עד היום. לדוגמה הסידרה aligning the world, צילומים של אוביקטים ״עקומים״ שאני מצלם אותם ישר ביחס לפריים. כמו העץ העקום שמוצג גם בתערוכה בחולון

יובל: אני יודע שזו שאלה שאין לה באמת תשובה אבל אשאל בכל זאת: איך אתה מחליט מה לצלם? מה תופס לך את העין?

טדי: שאלה קשה. מעניינות אותי צורות וצבעים. אני מעצב גרפי בכל זאת 🙂 ואני חושב שזה ניכר בצילומים שלי. מעניינים אותי פאטרנים שחוזרים על עצמם במרחב האורבני בעיקר, דברים בנאליים של היום־יום

מעניינות אותי צורות וצבעים. אני מעצב גרפי בכל זאת 🙂 ואני חושב שזה ניכר בצילומים שלי. מעניינים אותי פאטרנים שחוזרים על עצמם במרחב האורבני בעיקר, דברים בנאליים של היום־יום

יובל: אז בוא תיתן 3-4 דוגמאות של צילומים שאתה אוהב במיוחד שמופיעים בתערוכה. ותספר על כל אחד בכמה מילים

טדי: אז כאמור, הצילום של העץ העקום מתוך הסידרה הותיקה של אובייקטים ״מיושרים״ בפריים. העץ נמצא בגן צ׳רלס קלור בתל אביב. קשה לבחור! גם את כל ה־40 צילומים היה קשה לבחור

יובל: סומך עליך. תבחר מה שעולה לך עכשיו

טדי: האמת שאני אבחר בצילומים שמעלים בי זיכרון נעים של החוויה האישית שלי כשצילמתי אותם. לדוגמה, צילום בשחור לבן שנראה כמו הדפס יפני של נוף הררי. צילמתי אותו בבית ינאי בבית של חברה טובה שהגעתי אליה אחרי רכיבה באופניים מתל אביב במהלך יום כיפור 2017. היתה לה דלת עם רשת כזאת נגד יתושים שהכלבה שלה קרעה קצת עם הרגליים בניסיון להיכנס לבית. צילמתי את הרשת עם פלאש והפכתי את הדימוי בתוך הפריים

יובל: עוד דוגמה

טדי: צילום של בת זוגתי מטיול לים המלח בקיץ 2019, כשהבוץ שהיא שמה על הרגלים התחבר בצורה מושלמת עם הרקע של הים מאחוריה

יובל: אז אני רוצה לשאול כמה אתה עושה מניפולציה ועוזר לתוצאה הסופית להיראות כמו שאתה רוצה וכמה זה נאמן למציאות, באופן כללי

טדי: שאלה ששואלים אותי הרבה 🙂 אני כמעט תמיד עושה ״מניפולציות״ לצילום הגולמי ברמת החיתוך והסיבוב של הפריים, ברמת הצבעוניות והתאורה. אבל כמעט אף פעם אין הוספה או מחיקה של אלמנטים מהצילום במציאות

יובל: קול. תגיד, קשור ולא קשור – איך אתה עם כל מחוללי התמונות של הבינה המלאכותית?

טדי: מאוד מעניין! אני מתנסה בהם אישית בשביל הכיף כרגע. אני חושב שבסופו של דבר זה עוד כלי עזר ליוצרים/ אמנים/ מעצבים. אני בעד, למה לא

יובל: אתה יודע, יש מי שחושש שזה יחליף אותו עוד שנייה

טדי: לא יודע, אני הייתי חושש אולי מדברים אחרים כרגע. העולם והטכנולוגיה משתנים ויישתנו כל הזמן, ואנחנו גם כיוצרים מתפתחים ומשתפרים ביחד איתם. הכל טוב

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

טדי: מה חשוב, בואו לתערוכה בחולון! נפתח ב־16 למרץ. וזהו, אני ממשיך להפגנה בקפלן

---

טדי כהן | הנדסת המרחב
אוצר: יותם אורן
מתחם תערוכת חוצות גן המוזיאון, חולון
פתיחה: 16.3; נעילה: 30.5