מה קורה // נגה אור ים
מי?
נגה אור ים, בת 31, גרה בתל אביב.
אתר / אינסטגרם / פייסבוק
סטטוס זוגי?
חיה בשבע השנים האחרונות עם אהובתי מעוררת ההשראה, יוצרת הדוקו המופלאה שיר ניומן, ועם דניאלה גור הכלבים הנצחי שמעוררת השראה גם היא.
מה בצלחת?
אני מאוהבת בקונספט של יצירה שנכנסת לתוך הגוף ובאופנים בהם אוכל משפיע על התודעה והגוף. לבשל זו התרפיה שלי, רגע של יצירה שהפידבק עליה הוא מיידי כמעט. המטבח אחרי שאני מבשלת דומה למצב הסטודיו בסיום סשן, כלומר – כאוס מוחלט.
יש משהו מספק באפשרות להניח במדויק דבר מעורר תשוקה על צלחת. אני מתרגשת מירקות שמגיעים עם אדמה ולא בפלסטיק. גדלתי בבוסתן מלא עצי פרי וערוגות של ירקות, ויש לי חלום לבשל מהגינה, נגיד לאפות לחם אבל משלב זריעת החיטה. לא אוכלת בשר ומתבאסת ממזון שמוגש בכלים חד־פעמיים.
איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?
אני בוגרת התואר הראשון בסמינר הקיבוצים, שם למדתי גם לימודי אוצרות. היום אני לומדת בתוכנית התואר השני באמנויות בבצלאל. הפוליטיקה והמרחב המקומי נוכחים בעבודותיי ודרכם נשזרים נרטיבים הקשורים להגירה של עם, לחיפוש אחר קשר למרחב קונקרטי ולטרגדיה הטמונה בתחושת חוסר שייכות. בתוך החיפוש אחר קצוות נרטיבים, אישיים וקולקטיביים, נוצרות עבורי אפשרויות שנטמנו בין שורות ההיסטוריה.
בימים אלה מוצגת ״תם״ תערוכת יחידה ראשונה שלי בגלריית המקרר הנפלאה שמנהלת איריס פשדצקי. זכיתי באופן שמילים לא יכולות לתאר ביאיר ברק שמלווה אותי בתוך התהליך. התהליך התחיל לפני ארבע שנים, כשמצאתי חוברת הדרכה לבניית הלונה פארק הקיבוצי של יום העצמאות. רגע הגילוי ההוא השיב אותי לתרכיז של ילדות, לכל הסיפורים שרציתי להאמין בהם ולהיות חלק מהם, אבל כבר כילדה הבנתי שהם לא לגמרי מתיישבים עם המציאות. גדלתי כילדת חוץ באזור הכי יפה בארץ, ונדמה לי שרוב הכוחות שלי בשנים האלה הופנו אל הניסיון להיות חלק מהסיפור.

אות קין

לך לך

צילום: שיר ניומן

צילום: שיר ניומן
בטקסט התערוכה כתב יאיר ש״תם״ היא הרהור פואטי אודות מה שסופר לנו – השכבתו של זכרון קולקטיבי על ספת המטפל. הפער הזה בין הסיפור למציאות מטריד אותי. בסוף מדובר באנשים שצריכים להעמיד פנים בשביל סיפור. נדמה לי שהרגע הראשון שבו הבחנתי בגליץ׳ של הסיפור הלאומי היה כשהבנתי למה סבתא שלי עומדת עצובה בלונה פארק הקיבוצי שהקימו מדי שנה לכבוד חגיגות העצמאות. פתאום היה משהו לא הגיוני בצורה שבה אנחנו חוגגים. למה פאקינג זה נראה למישהו הגיוני שיש טנק על הדשא באמצע הלונה פארק?!
ככל שהמצב הפוליטי בארץ מסלים השאלות האלה הופכות לבוערות יותר עבורי. זה קצת מפחיד אבל הנרטיב שאני מפרקת באופן פלסטי כבר כמה שנים, עושה את אותו הדבר בדיוק עכשיו בעולם הפיזי והיצירה משיקה רק יותר למציאות. יש רגעים שמרגיש שתם, ויש הזמנה לראות את היופי והאפשרויות בעצם פעולת הפירוק.
במהלך התערוכה יתקיימו שני אירועים בשיתוף עם יוצרות מוכשרות. אחד מהם יהיה של קולקטיב בוש שייסדתי יחד עם שותפות לדרך במטרה לקדם אמנות קווירית פמינסטית. האירוע יהווה השקה לגליון החדש של כתב העת ״נקודת עיוורון – למה קוויריות מפחדות לדבר על הכיבוש״. מיד לאחר פתיחת התערוכה אני ממשיכה ליצירה חדשה ומרגשת יחד עם פאינה פייגין, שותפה משמעותית ביצירה שלי ,לקראת תערוכה קבוצתית בארטפורט שאוצר ירדן שטרן.
איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?
מבחינתי לפגוש אמן זה קודם כל לפגוש את היצירה שלו, זה נצחי ואינטימי ויכול לגעת בנקודות נסתרות ועדינות של הלב. בשביל מפגש שכזה צריך בעיקר פנאי, גם של זמן ובעיקר נפשי. להניח רגע הכל בצד ולפנות מקום לאפשרות של יצירה להדהד בי. בכל מקרה לפני שנתיים בערך, הגלריה הלאומית לצילום בפריז, מיכאל שמידט, תערוכה שהשיבה לי את הרצון ליצור.
מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?
יש שתי תשובות שמתקיימות אצלי במקביל. זוכרים את שדה החיטה? אז הייתי רוצה להקים לידו מתחם שהוא מרחב של אמנות ויצירה והוא גם מרחב טיפולי. הסטודיו שלי יהיה שם, ואנשים שיגיעו יעסקו בריפוי ויצירה ואנרגיית חיים. הנרטיב השני שמתקיים במקביל קשור לרגע ההוא שיצאתי מהתערוכה של עומר פאסט בגרופיוס באו בברלין בשנת 2017 מלאת השראה והתמלאתי בהבנה – כאן ארצה להניח את היצירה שלי.
לגבי מימון, אני משתדלת למצוא דרכים חדשות להסתכל על משאבים. זה כולל כסף אבל גם אנשים מוכשרים שהתברכתי שיהיו סביבי. בכל מקרה עבורי יצירה לא יכולה להתחיל ממחשבה על כסף או על חוסר כסף. אני מנסה לפגוש כל אתגר בזמנו, ולסמוך על האפשרות לחצות גשרים כל פעם מחדש.
מה פריט הלבוש האחרון שקנית?
אוחח אני אוהבת בגדים ובו בזמן מנסה ללמד את עצמי שיעור של לא להצטרך כל הזמן, שהתחדשות לא חייבת להיות חומרית. אבל כחלק מהטריפ שלקראת תערוכת יחידה ראשונה קניתי חליפה חדשה לפתיחה.
רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

פריימים מתוך עבודת וידאו











