״נווה מדבר שלוותה״ בגלריה בבארי

במרכז התערוכה החדשה של אורית ישי בגלריה בארי מוקרנת עבודת הווידיאו Smoke in the Desert. היצירה מלווה בפס קול אנושי שמגולל סיפור אמיתי של לוחם ממלחמת יום הכיפורים שעוסק בדילמה מוסרית, הפרת פקודה, ויחד עם זה – המעשה הכי אנושי שיש. הצילום רובו ממבט הציפור/הרחפן, איטי ומשתהה, כמעט סטילס, יפה ופסטורלי ובו זמנית מטריד, נטוש, ריק מאדם, פראי וצבאי.

הסיפור האנושי מסופר על רקע נופי האזור הטעונים בהיסטוריה מקומית של סכסוך דמים: חורשות דלילות של עצי אקליפטוס, מכרות גופרית ישנים מימי הבריטים שנראים מלמעלה כנוף ירחי הזוי, שרידי מפעל נטוש לייצור גופרית, שרידי מבנים צבאיים בריטיים והתיישבות ציונית, מגדל מים, כביש בטון מחורץ ועשרות מתחמי תחמושת, קירות ומחפורות, שנראים ממבט על כשרידי תרבות קדומה או כשדה קרב, ערוכים שורות־שורות בתוך שדות החיטה.

עבודת הווידיאו המוקרנת על קיר הגלריה מוכפלת ומשתקפת במימי בריכה. רצפת הגלריה נעלמה תחת חול שכיסה אותה ונווה מדבר צמח בחלל: עצי דקל, כסאות נוח ושרפרפי חבל. כל כך יפה ושלו ומפתה לשקוע בכיסאות הנוחים או להתפלש בחול הרך. אך תחת פני השטח השקט והרוגע הזה מזדחלת לה תחושה עמומה של שיבוש ושל אי תקינות: עצי הדקל הם תפאורת פלסטיק, הבריכה מלאכותית צמודה וכמו יוצאת מהקיר, אפילו כסאות הנוח הם סוג של מוטציה, הבד הצבעוני הוחלף בבד חאקי צבאי. הילת הירח על אחד מעצי הדקל מקורה בפלש של פנס.

הבחירה בשם ״שלוותה״ זורקת אותנו הלוך ושוב מהשלווה והרוגע לשיגעון. ישי מפגישה ביצירתה את היפה והנורא, הנקי־סטרילי והמרגש, האידילי והמשובש, הרגוע והמטריד.

---

אורית ישי | נווה מדבר שלוותה
אוצרת: זיוה ילין
גלריה בארי
פתיחה: 6.5; שיח גלריה והשקת קטלוג בהשתתפות בר ירושלמי: 19.5 בשעה 11:00
נעילה: 10.6