ג׳וליה פרמנטו־צייזלר ודוד דובשני // אטליז הרוחות

הפרטים הטכניים

״איטליז הרוחות״, רומן גרפי מאת ג׳וליה פרמנטו־צייזלר ודוד דובשני, יצא לאור בהוצאת טנג׳יר. זהו סיפור מותח ומצחיק על איטליז כשר בירושלים, המשלב בין פולקלור יהודי לסיפור בלשי, שבו הדמויות נקרעות בין קדושה לטומאה.

מי אני

ג׳וליה פרמנטו־צייזלר, סופרת זוכת פרס משרד התרבות לסופרים בראשית דרכם. פרסמה את הרומנים ״ספארי״ ו״כפר סבא 2000״. דוד דובשני, צייר שעבודותיו הוצגו בארץ ובעולם. יחד פרסמנו את טור הקומיקס ״חישובי קיצין״ בעיתון הארץ. אנחנו גם זוג בחיים האמיתיים, גרים בתל אביב עם בתנו אביגיל, שלה גם מוקדש הספר. עבדנו עליו יחד בשנה הראשונה לחייה וניצלנו כל שעת שינה שלה לעבודה על עליו.

העבודה

ג׳וליה: את עבודת הדוקטורט שלי כתבתי על מטאפורת הבשר בספרות יהודית של תחילת המאה ה־20, ספרות שנכתבה ביידיש, עברית ואנגלית בעשורים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה. מסתבר שהרבה סופרים ומשוררים של התקופה התעסקו בצורה כמעט אובססיבית בעניין הזה של הבשר, הכשרות ודמות השוחט. זה היה נושא פופולרי דרכו הם בחנו את המעבר מחיי דת לחילוניות על רקע אנטישמיות גוברת. במידה מסוימת, דרך מטאפורת הבשר הם גם חזו את האלימות שסופה בשואה.

״איטליז הרוחות״ שואב באופן ישיר מהעולם הספרותי הזה – מדמות השוחט של שלום עליכם, מתהיות על זכויות בעלי חיים של בשביס זינגר, ובכלל מעולם השדים והרוחות היהודי. אני רואה את הרומן הגרפי הזה כהמשך אמנותי מוטרף למדי של המחקר שלי.

דוד: קומיקס הוא המדיום האידיאלי כדי להפוך תחומי עניין כבדים לאמנות פרועה. העבודה שלנו סימביוטית: אנחנו זורקים רעיונות לסיפור ביחד ואז הופכים אותם לתסריט ולציורים. התחלנו עם קומיקסים קצרים ואז בטור קבוע באתר עיתון הארץ. תמיד קיים אצלנו החיבור המסוים למבט פוליטי עכשווי, בשילוב עם הומור וציור אקספרסיבי.

נושאים יהודים מדממים מושכים אותי כבר כמה שנים, בעיקר בעקבות קומיקס אחר שעשיתי, ״מסעות הרב מנדלוביץ״. דרכו נחשפתי לאינסוף מקורות השראה שרק חיפשתי דרך להמשיך ולהתעסק בהם – ספרות ומעשיות יהודיות, אבל גם דימויים מיסטיים שרציתי רק לצלול לתוכם עוד ועוד.

מבחינה ויזואלית יש בספר ביטוי לכל מה שמרתק אותי בקומיקס – אמנות שמבחינתי היא טוטלית, ממש כמו קולנוע. החל מעיצוב הטקסט שכולו בכתב יד אישי, האופן שבו הוא מתחבר לציור, בועות לא סימטריות שהן חלק מהקומפוזיציה, ציורים בצבעוניות עזה ואופן משוחרר ולא ריאליסטי. הוא מחבר את האהבה שלי לציירים כמו מארק שאגאל וג׳ורג גרוס, לאסתטיקה אפלה של סרטי פילם נואר ולקומיקסים של יוצרים כמו יוהאן ספר ודודו גבע.

תעבירו את זה הלאה

ג׳וליה: אני מפנטזת על השקה למהדורה האמריקאית במסעדה הניו יורקית ״רוס ובנותיו״ – המעדנייה היהודית שהפכה למוסד קולינרי. היא תהלום את איטליז ״שוק על ירך״ שלנו ואת הגיבורים הירושלמים שוקי וזיסל.

דוד: כל הציורים בספר הם רישומי דיו שעליהם שקדתי יום יום במשך שנה, אז כמובן שלראות אותם יום אחד מוצגים יהיה חלום. אבל הפנטזיה האמיתית שלי היא לראות את הספר מתורגם לצרפתית, ובמיוחד בהוצאת ״ל׳אסוסיאסון״, שבזכות הספרים היפים והמוקפדים שלה התאהבתי בקומיקס.

פלוס אחד

ברגעים אלה ממש אנחנו בדרכנו לשדה התעופה, מתעופפים לנו באלגנטיות לשלושה חודשים לאיטליה. דוד יהיה אמן אורח ברזידנסי ב״ויה פאריני״ במילאנו, וג׳וליה מתכננת לערוך שם את הרומן הבא שלה. השאיפה היא גם להתרענן ולמלא מצבורים יצירתיים אחרי שנת עבודה אינטניסיבית על הספר. מקווים שהשהות באיטליה תביא איתה גם רעיונות לספרים, עבודות נוספות והכי חשוב – בגדים יפים.

---

רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן