לרקוד על הגבול בין פרקטיות לאמנות: הרהיטים של גילה בביץ׳ ונעמה בן משה

עמית: בוקר טוב, יום ראשון. אשמח שכל אחת מכן תציג את עצמה ותספר על הרקע המקצועי והאמנותי שלה

גילה: אני מעצבת ויוצרת רהיטים ואוביקטים בעבודת יד, בעלת הסטודיו frill furniture. אחרי עשור בעיתונות השתתפתי בקורס הנגרות המקצועי של משרד העבודה, וב־2018 פתחתי את הסטודיו. בשנה שעברה הצגתי קולקציה בסלון הסאטליטה של שבוע העיצוב במילאנו, וב־2021 השתתפתי בתערוכת נגר־אמן בתל אביב

נעמה: אני נעמה, מאיירת ומעצבת טקסטיל, בוגרת לימודי עיצוב טקסטיל בשנקר משנת 2015. בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב מוצרים רכים, בדגש על עיצוב הבית. מאז שנת 2017 אני מציגה במקביל לעסק בתערוכות ובפרויקטים שונים בתחום. בעבודה שלי אני משחקת עם שלל טכניקות טקסטיליות (אריגה, סריגה, הדפסה) ועם שילוב בין עבודה ידנית לעבודה מתועשת

עמית: ועכשיו אתן יחד מציגות שיתוף פעולה יצירתי. ספרו עליו? ואיך הגעתן אליו ואחת אל השנייה?

גילה: אני עוקבת אחרי העשייה של נעמה כבר שנים, אבל נפגשנו באמת רק בשנה שעברה בחוג עיצוב – סוג של מועדון מעצבים מכל מיני תחומים שנפגשים אחת לחודש. בכל מפגש יש הרצאה קצרה שלא קשורה לתחום וגם שיעורי בית, פורום מפרה יצירתית. באחד המפגשים הראשונים עלה הנושא של צבע טרי, ונעמה אמרה שהיא רוצה לעשות שיתוף פעולה עם מעצב.ת רהיטים לקראת היריד. זה משהו שחלמתי לעשות כבר שנים ולכן התחלתי לעקוב אחריה

נעמה: אצלי התבשל הרעיון של שילוב חומרים נוספים בעבודה שלי (שהם לא טקסטיל) עוד לפני שפגשתי את גילה, כך שלמעשה זה פרויקט שהתבשל אצל כל אחת בנפרד. כשנפגשנו החיבור היה מיידי. שיתוף הפעולה נרקם סביב היותינו מעצבות־יוצרות, מתוך שאיפה ליצור פריטים יחודיים, בסדרה קטנה ובתהליך יצירה איטי

עמית: אז מה כולל שיתוף הפעולה? מה ייצרתן יחד?

גילה: כשניסחנו את הרעיון לפרויקט שאבנו השראה מתוך תנועת ה־Arts & Crafts, ששאפה לשפר את איכות פריטי העיצוב שנשחקה על ידי התעשייה, לעודד אמנות של בעלי מלאכה ולחבר מחדש בין המעצב לתהליך הייצור. התנועה דגלה בייצור כנה, תכנון פשוט של אוביקטים יומיומיים, שימוש בקראפט ובחומרים איכותיים ברי קיימא. זה בסיס רעיוני ששתינו מתחברות אליו

נעמה: הכיוון שבחרנו ללכת אליו והיה נראה מתבקש היה בעיקר אמצעי ישיבה. שיתוף הפעולה כולל שלושה אוביקטים שימושיים – ספת ״ביסקוטי״, ספסל ״דונאט״ ומדפי קיר ״טיפה״. את עיצוב הרהיטים עצמם עשתה גילה וההתכתבות ביננו היתה לגבי הנראות הכללית של הפריטים. שתינו אוהבות קווים מעוגלים ועיצוב קליל ומשחקי. העבודה שלי אל מול גילה היתה לעצב עיצובי טקסטיל שיהלמו ויתאימו לצורניות של הרהיטים. זו גם פעם ראשונה שיצרתי בדים לריפוד, וזו היתה התנסות מעניינת

עמית: מגניב. ספרו על הנראות של הפריטים

גילה: במשך תקופה ארוכה רציתי לייצר Daybed (מיטת יום) – רהיט שיכול לשמש גם כספה וספסל וגם כמיטת יחיד, ובגדול מקדש את שנת הצהריים. הרעיון היה ליצור רהיט שנותן במה לטקסטורת הגזע של העץ – מייפל מלא. זה מתבטא בפרט הצד של ספת הביסקוטי וגם ברגליים של הרהיטים. חוץ מזה הלכתי על כל הדברים שאני אוהבת – קווים מעוגלים ורווחים שמקלילים את הרהיט אפילו שהוא מסיבי.

ספת הביסקוטי נתנה את הטון לשאר הרהיטים. צורת הדונאט נבעה מתוך הנטייה שלי לחורר רהיטים. העיצוב של הרגליים עבר כמה גלגולים. רציתי ליצור אווריריות אבל גם רהיט פרקטי שתומך משקל. יצרתי כמה מודלים קטנים עד שהחלטתי על העיצוב הסופי. במדפי הטיפה רציתי ליצור רהיט קטן שמבוסס על טקסטיל. הוויז׳ן שלי היה שידת לילה לא שגרתית

עמית: איך היה בצבע טרי? מה התחושות אחרי?

גילה: צבע טרי היה מאוד אינטנסיבי, כנגרית אני מרגישה בבית בין מכונות וכלים ורעש תעשייתי בסדנה, וביריד היה מטורף לדבר עם עשרות אנשים ביום, וגם כיף גדול לראות אנשים באינטרקציה עם הרהיטים שלנו, יושבים, ממששים, נחים. צבע טרי היה מה שחיבר ביני לבין נעמה ונתן את ההשראה לשת״פ, והיריד היה גם תזכורת טובה שאנחנו חלק מקהילת עיצוב מקומית שוקקת ומגוונת, וזאת חוויה חזקה

נעמה: כמו שגילה אמרה, היריד היה ה״תירוץ״ ליצירת השתפ מלכתחילה. חיפשתי להציג משהו חדש ביריד הנוכחי, להביא את הטקסטיל שלי למקום חדש. כך שהשת״פ היה הנקודה המחברת בביתן שלנו וכל אחת הציגה קולקציה חדשה ועצמאית לצד זה. עבורי זו היתה הפעם השניה שהשתתפתי ביריד וזה תמיד איבנט מרגש ומושקע שהתכוננו אליו חודשים רבים

סדרות שמספרות סיפור

נעמה: מכיוון שהפריטים היוו חלק מהתצוגה הכללית של הקולקציה החדשה שהשקתי, עיצוב הבדים לריפוד היו נגזרת של קולקציית השמיכות החדשה שיצרתי שנקראת Seasonal Gardens. אני אוהבת סדרות שמספרות סיפור ובקולקציה הנוכחית הבדים מספרים את סיפור עונות השנה.

מכיוון שהשמיכות צבעוניות וייחודיות, הבנתי שחשוב שפריט אל־זמני כמו ספה או ספסל יהווה קונטרה סולידית יותר. המוטיב העיקרי שבסוף החלטתי לעבוד איתו היה אחד הפרחים האהובים עלי מעונת האביב – Lilly of the Valley. הצורניות של הפרח אפשרה לשחק איתו בכיווניות שונה שהתאימה פעם אחת לוורטיקליות של הספסל, ובפעם אחרת בצורה מפוזרת שהתאימה לספסל עגול. את הבדים אני מייצרת בהזמנה מארצות הברית באריגת ג׳קארד והם עשויים מכותנה ממוחזרת

גילה בביץ׳: כשניסחנו את הרעיון לפרוייקט שאבנו השראה מתוך תנועת ה־Arts & Crafts, ששאפה לשפר את איכות פריטי העיצוב שנשחקה על ידי התעשייה, לעודד אמנות של בעלי מלאכה ולחבר מחדש בין המעצב לתהליך הייצור

עמית: הזכרתן מיטה שמקדשת שנ״צ – אני חייבת כזו. מה ההבדל בינה לבין מיטה רגילה? האם היא מיועדת להיות מוצבת בחדרים אחרים שאינם חדר שינה?

גילה: היא קטנה יותר, והמטרה שלה היא לא לתפוס המון מקום ולהיות רב־שימושית. אז היא יכולה לעמוד באמצע סלון, או אפילו במשרד

עמית: נשמע מושלם. איפה אתן מוכרות את הפריטים האלו?

נעמה: אפשר להגיע לראות אותם בתיאום מראש בשואורום של גילה בשכונת מונטיפיורי, (רחוב תושיה 8, תל אביב). אנחנו מייצרות אותם לפי הזמנה. ואפשר כמובן לעשות התאמות של מידה וסוג העץ. אפשר גם ליצור איתנו קשר עמוד האינסטגרם של המותג וגם באתר

עמית: מהם טווחי המחירים של הפריטים?

גילה: ספת הביסקוטי עולה 16,000 שקלים, הדונאט 10,000 שקלים והמדפים 550 שקלים

עמית: אתן כבר מתכננות המשך לשיתוף הפעולה בינכן?

גילה: השקנו את המוצרים רק החודש וזה משהו מתמשך שאנחנו רוצות לעסוק בו. אני בטוחה שעוד דברים יוולדו מתוך החיבור שלנו

עמית: וכל אחת מכן בנפרד – מה החזון האמנותי שלה? איפה אתן בעוד חמש שנים מהיום?

נעמה: אני הייתי רוצה להתרחב בעשייה שלי ולהתחיל לגעת בעוד חומרים מעבר לטקסטיל, בין אם בשיתופי פעולה נוספים ובין אם בפיתוח עצמאי שלי. הייתי רוצה להמשיך להתפתח גם לשווקים אחרים מעבר לים. זה קורה גם עכשיו, אבל הייתי רוצה לפתח את הכיוון הזה. לצד המוצרים שאני כרגע מייצרת בסדרות קטנות – חשוב לי להמשיך להרחיב את העשייה גם במסגרת של תערוכות ופרויקטים מיוחדים, שזה תמיד מפרה, מרענן, מזרים דם חדש וגורם למפגשים מעניינים

גילה: אני רוצה להמשיך ליצור רהיטים שרוקדים על הגבול בין פרקטיות לאמנות. החלום שלי הוא שהרהיטים שלי יעטרו בתים יפים וחללים אחרים, וגם גלריות לעיצוב בעולם. אם יש משהו שלמדתי בתהליך עם נעמה הוא ששיתופי פעולה זה כיף ומפרה, אז אני מזמנת לי עוד כאלה

עמית: מאחלת לכן הצלחה ומבטיחה לעקוב