הבת (האמיתית) של אדם סנדלר מזמינה אותנו לבת מצווה שלה. לא נלך?

אני זוכר את התקופה הקדומה, טרום עידן הפוליטיקלי קורקט, שבה אדם סנדלר, הקולנוען היהודי הדגול, היה מוציא סרט בכל שעתיים בערך. אני זוכר איך הייתי מחכה בקוצר רוח לסרט חדש של הדופוס הנצחי, שנימוסים לא היו הצד החזק שלו, אבל בסופם תמיד היה איזשהו מוסר השכל בנאלי. במשך השנים, הכוח הקומי והיצירתיות של האיש נחלשו, ואחרי שורה ארוכה של פלופים מביכים כמו ״ג׳ק וג׳יל״ או ״זה הבן השלי״, הכוכב ההיסטרי של תחילת שנות האלפיים דעך כמעט לחלוטין.

מדי פעם הוא הבליח בכמה יציאות טובות כמו ״לזרום עם זה״, אבל בדיחות הקקי־פיפי־גרפסים בסגנון ״מגודלים״ כבר הספיקו לצופה הממוצע, שחיפש תוכן קומי מעט יותר מתוחכם. סנדלר, שקורץ מהחומר של העם הנבחר היושב בציון – לא וויתר. ב־2014 הוא חתם עסקה עם ענקית הסטרימינג נטפליקס להפקת ארבעה סרטים. ב־2017 ההסכם חודש לארבעה סרטים נוספים, ועם הסכם גדול באה הצלחה גדולה.

סנדלר הצליח לחדש את מעמדו כיוצר מוכשר (והוא מוכשר) בעל מגע של זהב. להוציא את ״יובי יציל את האלווין״ הבינוני, סרטים כמו ״השיחוק״, ״תעלומת רצח״ ו״יהלום בלתי מלוטש״ זכו לביקורות טובות ונראה שהוא מצא את החממה המושלמת עבורו.

הפעם זו קומדיית התבגרות חדשה עם טוויסט יהודי רפורמי כשר למהדרין, בעלת השם הארוך – ״את מה־זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי״. תקראו לזה נפוטיזם, אבל כשאבא שלך הוא הבעלים של חברת ההפקות, יש לך על מי לסמוך שימצא לך עבודה לקיץ. כך לוהקה סאני סנדלר, בתו של אדם, לתפקיד הראשי כשלצדה מככבת סיידי, אחותה הגדולה. בקיצור, כל משפחת סנדלר, כולל האמא ג׳קי, הגיעה כדי לחגוג בת מצווה. האם זו מסיבה מוצלחת או עוד פלופ סנדלרי טיפוסי?

הדבר הכי טוב בקומדיה הזו היא סאני סנדלר, שמגלמת בצורה כמעט מושלמת נערה יהודייה עם מיליון ואחת חרדות על הראש. עם פאפא סנדלר לצדה, היא עושה תפקיד ראשון כל כך מוצלח שהיא גרמה לי לרצות להצטרף אליה, לאכול איתה גפילטע פיש ולבכות

עלילת הסרט מבוססת על ספרה של פיונה רוזנבלום ומספקת הצצה מלבבת לעולמן של נערות יהודיות מתבגרות, רגע לפני מסיבת הבת מצווש הגדולה. סטייסי פרידמן (סאני סנדלר) וחברתה הטובה ביותר לידיה (סמנת׳ה לוריין), מתכננות את המסיבות, בדיוק כשבין השתיים עובר חתול שחור בדמות המלך של השכבה – יהודי כשר ודוש בשם אנדי (דילן הופמן). מכאן ואילך השתיים פוצחות במלחמת אחיות של הכפשות והשפלות בסכסוך שכולל סרטונים מביכים, גפילטע פיש וקניידלעך.

בדיוק עבור סרטים כאלה נולדה נטפליקס. זוהי קומדיה אותנטית, שנונה ומחממת לב, שמצליחה להצחיק ברגעים הנכונים בזכות תסריט מדויק (שנכתב על ידי אליסון פק בשיתוף עם פיונה רוזנבלום). הדבר הכי טוב בקומדיה הזו היא סאני סנדלר, שמגלמת בצורה כמעט מושלמת נערה יהודייה עם מיליון ואחת חרדות על הראש, כולל דושבאג אחד שלא שם עליה. עם פאפא סנדלר לצדה, סאני עושה תפקיד ראשון כל כך מוצלח שהיא גרמה לי לרצות להצטרף אליה, לאכול איתה גפילטע פיש ולבכות. סיידי, בתו הגדולה של סנדלר, משחקת בהתאמה את רוני, האחות הגדולה של סטייסי. הכישורים הקומיים לא פסחו גם עליה, אבל היא לא באה לידי ביטוי כמו אחותה הקטנה.

יש גם ייצוג ישראלי: עידו מוסרי, שהפך לדייר קבע בסרטים (הקומיים לפחות) של סנדלר. הוא מגלם את די.ג׳יי שמולי, המבוקש ביותר בקרב הקהילה היהודית. זה לא תפקיד גדול או משמעותי של מוסרי, אבל הוא מלא חן ומגוחך להפליא. חוץ ממוסרי יש כמה הופעות חיוורות של שחקנים כמו לואיס גוזמן (״וונסדיי״), אידינה מנזל (״פרוזן״) וג׳קי סנדלר (אשתו של). ההופעה הבולטת ביותר שמורה לקומיקאית שרה שרמן בתפקיד הרבנית רבקה.

״את מה־זה לא״ הוא לא בהכרח מהסרטים המצטיינים באיכותם בספרייה המוגבלת של נטפליקס. דווקא הפשטות שלו היא זו שעובדת. יש מצב שהוא משמש אך ורק כבמה לקידום הקריירה של הבנות לבית סנדלר, אבל כל עוד זה עובד טוב, למי אכפת?

הסרט מכוון בעיקר לקהל של בנות צעירות ואם להיות ספציפיים – לבנות צעירות יהודיות, ומנסה להפיג את החשש שבהפקת אחד האירועים הגדולים בחייהן. לצופים המזדמנים, הוא חור מנעול להצצה נדירה לחיי הקהילה היהודית. לא מדובר בסרט חובה לצפייה. אם אתם צריכים סרט ״ממלא מקום״ ושעה וארבעים דקות של אסקפיזם נחוץ – זה המוצר הנכון.

האם אנחנו חוזים בהעברת השרביט המשפחתי של אדם סנדלר לבנותיו? או שמדובר במשרה זמנית לקיץ בשכר מינימום? בכל מקרה שלא יהיה, סנדלר מוכיח שהבחירה לזוז הצידה ולהציב את בנותיו בפרונט הייתה נכונה ומוצלחת.

---

את מה־זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי
במאית: סאמי כהן
103 דקות; ארצות הברית, 2023
3.5 כוכבים