״בחדר המוזות״ - שרה בנינגה בליטבק קונטמפוררי

היצירות בתערוכה ״בחדר המוזות״ ממזגות יחד רישום וציור, דמויות ודגמים חוזרים, חלקי בד חשוף לצד צבעים אטומים במפגש שנע בין פירוק לאחדות. בהתבוננות בציוריה של בנינגה, עולה תחושת מסתורין: הציורים מושכים הישר אל הלב האמנותי, החומרי והחזותי, ובו זמנית מפעילים את הצופה ודורשים התבוננות אקטיבית.

העולם הציורי שהיא רוקמת מאוכלס בדמויות שמקיימות ביניהן מערכות יחסים מורכבות ומתוארות בשלל מצבים – אחווה, כוחניות, גופניות, תנועה, מיניות, מנוחה ומציצנות. בתוך ומעבר לגבולות כל דמות מתגלים עוד ועוד חלקי דמויות, שמסתירות וחושפות זו את זו. התעלומה העיקרית בציור היא: לאן נכון להפנות את המבט? מה קודם למה? ומה חשוב ממה? בתוך כך, מפרקים הציורים את תחושת הוודאות שמעניק לנו המבט הישיר, ומעלים שאלות על האופן שבו אנו מחפשים ומעניקים משמעות בעולם הדימויים שמקיף אותנו.

בנינגה עובדת במגוון רחב של טכניקות וחומרים, מגירים וצבעי שמן עד לספריי והדפס, ומושפעת עמוקות מתולדות האמנות, שכן לצד היותה ציירת, היא גם ד״ר לתולדות האמנות. מתוך ההיכרות העמוקה שלה עם ההיסטוריה של הציור, חותרת האמנית תחת ההירככיות המקובלות בו. כך למשל, יחסי הכוחות בין הדמויות והאלמנטים אינם חד־משמעיים כשההפרדה בין דמות לרקע מתבטלת וכל אלמנט יכול לשמש בכל תפקיד; דמויות חוזרות על עצמן ויכולות להפוך לדגמים חוזרים; אין פרספקטיבה אחת ונקודת מגוז אחת; וחלקים גדולים מבד הציור נותרים חשופים לחלוטין, כשהם מתפקדים כצבע בתוך המכלול.

העושר הזה מאפשר לה לפתח ולשכלל את הטכניקות, וליצור שילובים חדשים. בכל ציור, העבודה נעשית בפּלטָה צבעונית מצומצמת שנבחרת מראש, לרוב כחול, אדום סנגווין או שחור, כשמדי פעם מופיעים צבעים נוספים המתערבבים איתם. וכך, בכל סדרת עבודות, נרקמים קשרים גם בין הציורים השונים, המתפקדים יחד ולחוד, כמו חלקים במשפט.

---

שרה בנינגה | בחדר המוזות
אוצרת: הדס גלזר
ליטבק קונטמפוררי, שביל המפעל 3 קומה 1 תל אביב
פתיחה: 7.9 בשעה 20:00. בתאריכים 8-9.9 הגלריה פתוחה בשעות 11:00-15:00 בנוכחות האמנית. מועדי פתיחה: ג׳, ד׳, ה׳ בשעות 10:00-17:00; שישי ושבת בתיאום מראש