הרשימה המשותפת // 4.1.24

דגנית ארטמן באוניברסיטת תל אביב

״הקולות שבגוף״, תערוכת יחיד לדגנית ארטמן, תפתח הערב (4.1) במבואת הספרייה המרכזית ע״ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב (אוצרת: דר מוספיר). באמצעות מבט אינטימי, ייחודי ומלא רגישות על מרחבי הסטודיו והבמה של עולם המחול, התערוכה מציעה להתבונן על חוויות מהחיים עצמם: הריחוק והקירבה, הפגיעוּת, האתגרים והמאבקים, רגעי החסד והתקווה. הדיאלוג החשוף שנוצר בין המצלמה לבין הרקדנים.ות דרך התנועה, נטפי הזיעה, הנשימה והחשיפה בחזרות ועל הבמה, מכניס את הצופה לעולם פיזי-רגשי עשיר ומלא כנות.

ארטמן היא אמנית־צלמת שעסקה במחול מעל 30 שנה, עד שפציעה חמורה אילצה אותה להיפרד מהפרק המשמעותי הזה בחייה. בשנים האחרונות שבה ארטמן לאהבה ישנה שלה: הצילום. המצלמה, ששירתה אותה במשך שנים בעיקר ככלי תיעודי, משמשת עבורה שער כניסה חזרה לעולם המחול – הפעם מזווית אחרת, מתבוננת. ההתמקדות בצילומי מחול, מהווה עבור ארטמן סגירת מעגל עם עולם מופלא ומלא אתגרים, שהטביע את חותמו על חייה במשך שנים ועיצב את דמותה.

---

לידה שרת מסד במעבדה לאמנות

״להלחין פרוזה מעיתון״, תערוכת יחיד ללידה שרת מסד, מוצגת במעבדה לאמנות (אוצר: שרון תובל). ההצבה הרב־מדיומלית כוללת סדרה של חמש כנפיים קינטיות, חלקן תלויות חלקן עומדות, כשכל מנגנוני הפעלתם גלויים לעיין ונחשפים מבעד לשקיפות הנייר התכול המקופל ותפור שממנו הן עשויות. מכונת התפירה ששימשה להרכבת הכנפיים מוצבת כאובייקט פיסולי במרכז החלל כאקט אוטו־רפלקטיבי אבל גם כהוכחה אסתטית לפעולה האמנותית.

המיצב מטפל ברבדים של געגוע אל מול מעמדה של הפנטזיה בחיינו, בגבולות הפסל, התנועה, הבגד והגוף. פעולת התעופה איננה ממומשת, קיבעון זה כרוך במודעות למגבלות הגוף האנושי. לצד צלילי המכונות, מרחפת לה עבודת הסאונד שהלחין במיוחד ניר ג׳ייקוב יונסי, שבה הוא עושה שימוש בכל אותם רבדים המטופלים בהצבה.

---

תחנת מעבר בפארק המחזור חירייה

״תחנת מעבר״, תערוכה קבוצתית, תפתח מחר (5.1) בחלל לאמנות ועיצוב בפארק המחזור חירייה (אוצר: עדי יקותיאלי). התערוכה מציגה עבודות העוסקות בתקופות מעבר: עשרה אמנים ואמניות מציגים עבודות שעיסוקן בתקופות ובמצבים שהם גשר זמני, תחנת ביניים בין מציאויות, בין מה שהיה לפני ומה שיגיע אחרי.

הצגתה בפארק המחזור חירייה, מתחם המשמש תחנת מעבר לפסולת ששהה בו לזמן קצר, מתמיינת ועוברת לאתרי מתמנה ולאתרי מחזור, מסמנת את שלל ההקשרים הפיזיים והקונספטואליים של תחנות מעבר בחיינו, אלה הטבעיים, ואלה הכפויים. משתתפים.ות: נורית דוד, טיגריס יוסף רון, אנה לוקשבסקי, דודי זיסר , ורד אהרונוביץ׳, תמר ברניצקי, כרמל אילן, ליזבט ביגר, סרחיו דניאל צ׳רטקוף, אלקנה לוי.

---

---

טגיסט רון יוסף בגלריה ברוורמן

״מעבר לסדר״, תערוכת יחיד לטגיסט רון יוסף מוצגת בגלריה ברוורמן (אוצרת: עדי גורה). בתערוכה חוקרת האמנית נושאים של קשר וקהילה, הנולדים ממסעה האישי בהתמודדות עם ניתוק לאחר פטירת אביה, לצד האירועים הפוקדים את המדינה.

עבודותיה של רון יוסף משקפות התמרה מבדידות לעוצמה הנמצאת בקהילה, תוך הדגשת ערך החוויות הקולקטיביות על פני האינדיבידואליות. היצירות, המבוצעות בעיקר בצבעי שמן שחורים, לבנים, אפורים ובצבע אומבר גולמי, מתארות את התמזגות היחידים לתוך קולקטיב, ומציגות מעבר מזהויות אישיות בולטות לדינמיקה קבוצתית מאוחדת.

---

נולי עומר ומאיר סידי בגלריה נולובז

״חוטי רגש״, תערוכה זוגית לנולי עומר ומאיר סידי, תפתח הערב (4.1) בגלריה נולובז (ליווי אוצרותי: תמר סימון). עבודות הרקמה של השניים אינן נשענות, מהדהדות או מרפררות רקמות מהעבר. הן מתריסות ביטוי אישי של תפיסת מציאות אינדיווידואלית חפה מציות, ריצוי, נימוס או חנופה. אצל שניהם הרקמה מהווה ביטוי אמנותי עז גדוש רגש וצבע.

סידי מציג סדרה של דיוקנאות של אמנים שונים, חבריו, שאיתם הוא מחליף עבודות. בדימויי הדיוקנאות שהוא רוקם הוא מחפש את המופשט, שבתוכו הוא מחפש את הדיוק. הוא שומר את הרמזים, את סימני ההיכר שהוא מאתר ואיתם הוא עובד. אצל עומר הפכה הרקמה העמלנית בשנים האחרונות לביטוי אישי המתפרץ בגודש צבעים ופרטים המתגבשים, לעבודות המבקשות לתת ביטוי לביקורת, הלך רוח או אמפטיה. השימוש המכוון בחומריות של חוטים במגוון עוביים, צבעים, בד ואלמנטים, מעניקים בתהליך ובתוצאה נפח ורוך לרגשותיה ומחשבותיה.

---

אטיוד להבל בבית עלמא

״אטיוד להבל״, תערוכה קבוצתית, תפתח מחר (שישי) בטרקלין האמנות בבית עלמא – בית לתרבות עברית (אוצרת: אסנת צוקרמן רכטר). העבודות בתערוכה מפגינות קיום קלוש, תלוש, אבסורדי ומשובש. לא רק הד נוכחותו קצרת הימים של הבל המקראי עולה על הדעת, אלא גם נושא הוואניטס באמנות שביטויו בציור הולנדי בן המאה ה־17 נשטה להטעין חפצים במטענים סמליים ומוסריים.

לצד תפקודם של ההבל והריק בציורים הללו כתמרורי אזהרה מוסריים הם זכו לטיפול וירטואוזי שהקפיא את הרגע והפך אותם לערוץ אל האל־זמני. באופן דומה, לעבודות שנבחרו לתערוכה יש נוכחות רפאים, חומרית ורעיונית, שמתקפת את כובד משקלם התרבותי של אבסורד, הבלות ונונסנס. משתתפים.ות: שלומית אלטמן, רועי כהן, שרון פוליאקין, שוש קורמוש, אבי קריספין.