הרשימה המשותפת // 11.1.24
אשכול תערוכות חדש במוזיאון פתח תקוה
חמש תערוכות חדשות ייפתחו הערב (11.1) במוזיאון פתח תקוה: ״הבהובי תודעה״, תערוכה רטרוספקטיבית למוטי מזרחי (אוצרות: גליה בר אור ואירנה גורדון) – התערוכה המקיפה ביותר של מזרחי עד כה, שיצירתו הרב־תחומית היתה ועודנה חלוצית במובנים רבים, ויוצגו בה גם עבודות חדשות; ״שיר האהבה ומגירות אחרות״, תערוכת יחיד למתן גולן (אוצרת: אירנה גורדון), שיציג נוף של חפצים פתייני וחידתי; ״קצה עובד קצה עומד״, תערוכה מעבודותיה של מאיה אטון ז״ל (אוצרת: אירנה גורדון) שמציעה הצבה חדשה, אחרת, של פרויקט שנוצר והוצג בסדנת ההדפס ירושלים ותעסוק בתפיסת המציאות בין סדר לכאוס.
עוד יוצגו ״ללא בסיס״, תערוכת יחיד לתמר סימון (אוצרת: דניאל כהן־צדקה) שתציג קלסתרונים, דיוקנאות בטכניקות הנהוגות במעבדות זיהוי פלילי בניסיון לזהות נעדרים; ו״גשם אינסופי לתוך כוס נייר״, תערוכת יחיד לאלי קופלביץ׳ (אוצרת: דניאל כהן־צדקה), חבר קיבוץ דפנה, שנאלץ להתפנות בעקבות המלחמה ושוהה בטבעון עד יעבור זעם, שבה יוצגו עבודות וידאו וסדרת ציורי נייר העוסקים בהתמודדות עם מלחמה וכאב.

מוטי מזרחי, אירוסין. צילום: טל גבעוני

תמר סימון, דמות גבר. צילום: מ״ל
סופי ברזון מקאי בסטודיו משלך
״מי כסף ואדמת כוכבים״, תערוכת יחיד לסופי ברזון מקאי, תפתח מחר (12.1) בסטודיו משלך בירושלים (אוצרת: מיטל מנור). התערוכה, שתוכננה במקור לרבעון השני של 2024 הוקדמה והורחבה בהיקפה אחרי אירועי ה־7 באוקטובר על מנת לתת במה לגוף עבודות ייחודי זה. נקודת המוצא בתערוכה היא ביתה של ברזון מקאי בקיבוץ בארי. בשלוש השנים האחרונות היא צילמה את סלון ביתה, האחרון שבהם צולם ב־1.10.23.
בעבודות אלה היא מעניקה פרשנות חדשה למוכר והיומיומי, מצלמת את משפחתה ומכניסה אל סלון ביתה חיות אלגוריות מסיפור ילדים אהוב. ההווה פלש ב־7 באוקטובר בפתאומיות לצילומים עדינים אלה, הפקיע והטעין אותם בזיכרון של כל מה שהיה ואבד וכעת הם נעים בין האישי לקולקטיבי, נוגעים בשאלות של זמן ומקום ומספרים בשקט מצמרר את סיפור האסון.

סופי ברזון מקאי, אנה

סופי ברזון מקאי, ברבור
נטע בכרך ודליה חי אקו בגלריה מאיה
שתי תערוכות יייפתחו הערב (11.1) בגלריה מאיה. הראשונה, ״הערב מבקש מהשחר שישמע אותו״, תערוכת יחיד לנטע בכרך (אוצרת: הדסה כהן), שהטבע שמופיע בעבודותיה הוא בלתי ניתן לאילוף. הוא סבוך, יצרי, מעוות, נגוע בריקבון ונוטה למפלצתיות. הוא מסרב להצטנע ונישא בהפגנתיות מבעד למערום שכבות הציור העשויות צבעי שמן, אקריליק, קולאז׳ של פיסות ציורים ישנים ושילוב של חומרים רכים כמו בדים, חוטים וניילון. בטבע כמו בעבודות עצמן, לתהליכי הבשלה והתפתחות יש חשיבות מכרעת ובכרך יוצרת באמצעותם זירה דקדנטית ומהפנטת, בה נדמה שלדימויים יש גמישות ונוכחות פיזית, משקל ומקום בעולם.
השנייה, ״באתי, הרגשתי לא טוב ונעלמתי…״, תערוכת יחיד לדליה חי אקו (אוצר: אורי דרומר), שמציגה שני גופי עבודה: ציורים גדולים על בד ועבודות קטנות על לוחות עץ, המהווים גוף אחד, שהוא תולדה של תהליך עבודה אינטנסיבי שהחל בשנת 2021 ונמשך עד לפתיחת התערוכה. בתערוכה מוצבות 1,600 עבודות קטנות ממדים על גבי משטחי עץ, חרוטות על גבי זפת, אקריליק ודיו.

נטע בכרך, חמנייה 2. צילום: לנה גומון

דליה חי אקו, איברים נחרטים. צילום: רן ארדה
יואב רודה בגלריה אורית ושדי
Phototypes, תערוכת יחיד ליואב רודה תפתח בשבת (13.1) בגלריה אורית ושדי (אוצרת: ורדי כהנא). רודה הוא אמן מדיה שתחום יצירתו המרכזי בצילומי וידאו. הדימויים שהוא מציג מצויים בדרך כלל בתנועה, נשענים על מקצב ומוזיקה, מוקרנים על מסכים, על הבמה, בחללי תצוגה, ברשת, ועל מסכי טלוויזיה.
בתערוכה יציג רודה סדרת צילומים המבוססים על דיוקנאות שנלקחו מהרשת (פאונד פוטג׳) ועברו עיבוד אופטי – הוקרנו על אובייקטים ונלכדו שוב במצלמתו. חומרי הגלם הראשוניים של סדרה זו הם תמונות רדי מייד וקטעי וידאו, הצפים במרחב הרשת. אל אלה רודה מצרף דימויים שצילם, שאותם הוא מחבר, מפרק ועורך מחדש, בעזרת תוכנת מיפוי וידאו, ומקרין על אובייקטים שונים. בסוף התהליך, רודה מצלם את החיזיון שיצר – תיעוד של מיצב ההקרנה.

יואב רודה, יונה וולך

יואב רודה, אהובה עוזרי
תערוכה מקומית שנתית במרכז לאמנות עכשווית בערד
״קופסת חירום״, תערוכה מקומית שנתית תפתח מחר (12.1) במרכז לאמנות עכשווית בערד (אוצרת: ליהיא אלון, ליווי אוצרותי: לאה אביר). מדי שנה מקיים תערוכה קבוצתית שמקבצת יצירות אמנות ומלאכה של אמניות ואמנים תושבי ערד וסביבתה. התערוכה הרביעית בסדרה מורכבת מעבודות שנוצרו בשנה האחרונה, ובפרט כאלה שנוצרו אחרי ה־7 באוקטובר ובעקבותיו.
הכותרת ״קופסת חירום״ מתייחסת לרעידת האדמה שעברנו ואנחנו עדיין עוברים מאז אותה אזעקה בבוקרו של ה־7 באוקטובר. מאז, נשארה העיר ערד, על פניו, רגועה ושקטה, ואף קלטה אליה מפונים רבים ומתנדבים שמגיעים לאזור. אבל תושבות ותושבי העיר נותרו מחוברים בכל רגע, באופן אישי וקולקטיבי, למציאות הרועשת, העצובה והאכזרית.

אולג ברמן. צילום: מ״ל

ענת רובינשטיין. צילום: מ״ל
עמי פייצ׳ביץ׳ בגלריה לאמנות רמות מנשה
״נופי תודעה״, תערוכת יחיד לעמי פייצ׳ביץ׳ תפתח בשבת (13.1) בגלריה לאמנות רמות מנשה (אוצרת: שירי ברוזה). עבודותיו של פייצ׳ביץ׳ מתרגמות את נופי ארץ ישראל אל מרחבים של פנטזיה וחלום. הנוף הוא ספק מקומי, ספק מצב מנטלי. הציורים נסמכים על תצלומים ממסעותיו של פייצ׳ביץ׳ לצפון הארץ ולרמת הגולן לשהייה ולהתבוננות בטבע, בעקבות זיכרונות וחוויות עבר משירותו הצבאי.
הציורים בתערוכה מדמים מצבי תודעה של היות בין ערות לחלום ולהזיה. הם פורעים את תפיסת המציאות תוך חקר השייכות למקום. אסתטיקת הציור מציעה נחמה אולי מענה לתודעה, לאור אובדן משמעותו של התוקף והסדר החברתי.

עמי פייצ׳ביץ׳, ללא כותרת. צילום: אברהם חי

עמי פייצ׳ביץ׳, ללא כותרת. צילום: אברהם חי








