ישי ליסנר ״מעצב לירושלים, מלביש אותה מלכות״

עמית: הי ישי מה שלומך

ישי: שלום עמית, ברוך השם יום־יום, ימים עמוסים בכל טוב, אני עובד לקראת התצוגה בפסטיבל מנופים 2024, סוף סמסטר, עובד על אלבום ובתוך כל זה עובד גם על עצמי

עמית: חחח. אחד אחד. מה תציג בפסטיבל מנופים

ישי: תמיד הכל בא ביחד. אבל בתכל׳ס אני אציג את מה שאני מתעסק בו, מבחינה רעיונית ומעשית.

אני בתהליך עם בגדים כבר כמה שנים וזה משמח לראות שאני פשוט ממשיך לייצר לבוש מבגדים קיימים. עם הדרך שאני עושה אני מבין שאני מעצב בירושלים ולירושלים. התצוגה תהיה מורכבת מכל מה שלמדתי עד כה

עמית: מה הכוונה מעצב בירושלים ולירושלים?

ישי: אני מעצב לירושלים, מלביש אותה מלכות, ומרגיש שהאופנה של ירושלים מתבטאת דרכי. אני יוצר בגדים שמדברים על בגדים; לוקח בגדים של אנשים – אבל רק בגדים של אנשים שגרים בירושלים – ויוצר מהם בגדים חדשים. אני מתעקש לעבוד רק עם בגדים של ירושלמים כי אני ניזון מהעיר ומתבונן באנשיה, שדרכם אני יכול לתפוס את רוחה של העיר.

הבגדים בקו באים לבטא עולם ערכים, מקורות השראה ורעיונות מופשטים יותר מאשר להיות לבישים, פרקטיים או להיות מיוצרים בצורה מסחרית. הבחירה ליצור בירושלים, והאמונה בכוח היצירתי שלה, נמצאות בבסיסה של הפעולה האמנותית שלי, ובבסיסו של המופע.

עמית: מה למדת עד עכשיו? 

ישי: אני לומד במחלקה לעיצוב אופנה וצורפות בבצלאל, מתלבט על המושג ״מעצב אופנה״, זה לא פשוט. קשה להגיד שאני חלק מתעשייה כל כך רעה. מצד שני אני מבין שהנקודה המרכזית היא העיצוב ואני צריך להתחבר אל הקהילה הזאת.

אני לומד לחבר בין הנקודות. לנסות להיות הכי אותנטי ביצירה שלי, אל מול העולם הגדול והאינסטגרם. אני לומד בבצלאל, מה שמאפשר לי את כל העשייה הזאת.

בסוף אפשר להגיד שאני לומד עיצוב על ידי צורפות ולבוש

עמית: אני מחבבת את האופן שבו אתה מציג את מה אתה לומד. הרי יכולת לענות לי שאתה לומד עיצוב אופנה וצורפות. מה התחום המרכזי בלימודים שלך, אופנה או צורפות?

ישי: נכון נכון, פשוט אני מרגיש שיותר מהכל, אני לומד עיצוב. אני בשנה ג׳ ואפשר להגיד שכרגע אני מתמחה בתחום הלבוש

הבחירה ליצור בירושלים, והאמונה בכוח היצירתי שלה, נמצאות בבסיסה של הפעולה האמנותית שלי, ובבסיסו של המופע

עמית: בא נחזור למנופים

ישי: אני מעצב כבר תקופה תחת השם ״בגדים מפחידים מירושלים״. אני יליד העיר ומתגורר בה עד היום, מתעסק במרחב הירושלמי, באופי שלו ובדימויים החזותיים שמסמלים אותו דרך הבגדים שאני יוצר. בין אם בשימוש המירבי בבדים שאני מוצא ואוסף ברחבי העיר, דרך בחירות עיצוביות שמהדהדות עולם דימויים קדום, מקומי וכמעט תנ״כי, ועד המקומות שבהם הם מוצגים – מרחבים עירוניים איקוניים של ירושלים, כמו הרחבות הפנימיות של בניין כלל המפותל והמסתורי, או שוק מחנה יהודה ההומה קונים ותיירים. 

בפסטיבל אציג חולצות מכופתרות בצבעי לבן, תכלת, צהוב ושחור. גברים לבושים חצאיות, נעלי צבא מצוחצחות, וסוודר סטלנים קלאסי הישר מהתחנה המרכזית. בתצוגה יופיעו דוגמנים ודוגמניות שהם אמנים ולא דוגמנים; גברים ונשים שילבשו ויציגו בגדים שמספרים סיפור על בגדים, על גבריות ועל ירושלים בהווה. המקום שבו זה יתקיים, המוזיקה, והאווירה הם חלק גדול מהעניין

עמית: רוצה להגיד משהו על המקום ועל המוזיקה?

ישי: בקטע הזה אלוהים ממש מסדר לי את העניינים. המיקום הוא גלריית מארי המקסימה והמוזיקה היא ניגונים חסידיים שיוצאים דרך, משה, נגן רחוב ותיק

עמית: חייבת לשאול: אתה שומר מצוות? אתה דתי?

ישי: אני בא ממשפחה דתית, ומשתדל להיות איש יהודי מאמין

עמית: זה בא לידי ביטוי ביצירה שלך?

ישי: זו שאלה מורכבת: יש רגעים שאני מרגיש שכל מה שאני עושה זה עבודה זרה. אבל מבחינת המסורת, יש לה בהחלט מקום מאוד מרכזי בעבודה שלי.

עמית: מעניין… אמרת בתחילת הדברים משהו על אלבום שאתה עובד עליו עכשיו. במה מדובר?

ישי: אשתי גיא היא אמנית גדולה, בין היתר היא כותבת שירה. עם הזמן ובקשר למלחמה שמתחוללת היא התחילה לחבר לשירה שלה גם מנגינות. כך יצא שבזמן שהייתי במילואים היא הקימה להקה, ששמה אביונה. אני מתופף, ובעזרת השם עוד מעט יצא לנו אלבום בכורה. אני מאוד מתרגש מזה ולא יכול לחכות עש שכולם ישמעו את השירים

עמית: נייס. רוצה לספר לנו עוד משהו?

ישי: אני חושב שאמרתי מספיק. לא?

---

ישי ליסנר | בגדים מפחידים מירושלים
ניהול אמנותי: דביר שקד
פסטיבל מנופים, גלריה מרי
יום חמישי, 11.7, בשעה 21:00