רוטשילד 104 // מור פלד

פורטפוליו בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד

---

מי?

מור פלד, בת 34 מקיבוץ ניר יצחק. אמא לשני בנים – רום ואורי, נשואה לנבו גרפונקל.
אינסטגרם

התערוכה

״הרוח המערבית״, תערוכת יחידה שאצרה רותם קפלן במסגרת ״יחיד.ה ברוטשילד״ – חלל תצוגה לתערוכות יחיד שהוקם על ידי מרכז אדמונד דה רוטשילד עבור חברי וחברות רשת המרכז, במטרה לעודד יצירה של פרויקטים חדשים או לממש הפקת עבודות קיימות בליווי אוצרותי ובתהליכי חשיבה ופיתוח משותפים.

סדרת התערוכות מבקשת להתייחס למושגים מונולוג/דיאלוג – לכל אחד מהם בנפרד או למתח ביניהם – באופן שמזמין את הרחבתם, כהתבוננות על שני סוגי שיח שמטרתם העיקרית היא העברת מסר, הבעת עמדה או השמעת קול. בתערוכה השנייה בסדרה מציגה האמנית והמעצבת מור פלד תערוכה זוגית של שתי יוצרות: האחת אנושית והשנייה בדמותה של הבינה המלאכותית.

בתערוכה אני מציגה את הדיאלוג המשותף שלי כיוצרת החולקת את הסטודיו ואת תהליכי העבודה היצירתיים עם הבינה המלאכותית. יחד הן טוות אריג מטאפורי המורכב מחוטי העולם הגשמי והאנושי וחוטי העולם הווירטואלי והמלאכותי

בתערוכה אני מציגה את הדיאלוג המשותף שלי כיוצרת החולקת את הסטודיו ואת תהליכי העבודה היצירתיים עם הבינה המלאכותית. יחד הן טוות אריג מטאפורי המורכב מחוטי העולם הגשמי והאנושי וחוטי העולם הווירטואלי והמלאכותי. האריג קושר בתוכו מנהגי נשים מהזמן העתיק עד לזה העכשווי תוך שהוא מתבסס על ידע נשי שעבר בדיבור ובכתיבה בין אם לבת, סבתא לנכדה, בין שכנות וחברות. כך הוא מקבל ביטוי בשפה חזותית המעניקה לו פרשנות אחת מבין רבות בהקשר של זמן ומקום.

בתערוכה מוצגות צלמיות שצורתן נגזרת מהדיאלוג המתמשך ביני והבינה המלאכותית שבו אנו מדברות דרך דימויים נשיים שכל אחת שואבת ממאגרי הידע שלה. הצלמית משמשת כמסר כפול; מצד אחד היא צלמית ארכיאולוגית המזוהה עם דימויי נשים מהעולם העתיק, ומצד השני היא משמשת כאייקון, סמל חזותי, שנועד להעביר מסר קצר ללא שימוש בדיבור וטקסט המגיע מעולמות הטכנולוגיה.

בחלל הגלריה מוצגת עבודת וידאו שחושפת את המתח שבין העבר להווה והעתיד. שברי פרומפס מתגלים בחלקים השונים של הווידאו כעקבות לדיאלוג שהתרחש, החלפת רעיונות יצירתיים, סקיצות ותהליכי עבודה משותפים, המעלים שאלות לגבי היחסים של האדם והטכנולוגיה בתקופה הנוכחית, כנקודה אחת בזמן בתוך אריג החיים האנושיים והמלאכותיים.

לימודים

למדתי לתואר ראשון באמנות במדרשה בבית ברל ולאחר מכן לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל במסלול טכנולוגיה. בימים אלה אני כותבת את עבודת הדוקטורט שלי בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, ובמקביל מרצה במדרשה לאמנות.

אמנם כל אחד נשמע תחום שונה לחלוטין, אבל אני מאמינה גדולה בחיבורים לא צפויים (גם באמנות וגם בכלל) ובטשטוש גבולות של דיסציפלינות – דבר שהוביל להמשכיות מעניינת. מתחום האמנות הגעתי לעסוק במדפסת תלת ממד, ופרויקט הגמר שלי במסגרת התואר השני היה ״תמר, מדפסת תלת ממד האמנית הראשונה בעולם״ – שסביבה אני גם כותבת את הדוקטורט.

קילומטראז׳

השתתפתי בתכנית הפיתוח לאמנים צעירים של מרכז אדמונד דה רוטשילד ומאז אני מציגה באופן רציף גם תערוכות יחיד וגם תערוכות קבוצתיות ושיתופי פעולה עם אמנים אחרים. שיתוף פעולה משמעותי שהיה לי הוא עם האמנית מאיה זהבי, יחד הצגנו שתי תערוכות שפתחו בפני אפשרויות חדשות של תהליכי יצירה.

בשנה האחרונה יצא לי בפעם הראשונה לקחת חלק בשיתוף פעולה אמנותי בחו״ל, בניו יורק. יחד עם אמנית מהארץ פגשתי שתי אמניות מהקהילה בניו יורק ליצירה משותפת. את הפרוייקט אצרה איה גושן והוא יוצג בשיתוף הסוכנות היהודית וארגונים נוספים באוקטובר 2024.

עתידות

כמפונה מהדרום אני ממש רוצה שהסיוט הזה ייגמר. שהחטופים יחזרו הביתה – גם החיים וגם המתים. לצערי, אחרי שגופתו של אורן גולדין חזרה לקיבוץ שלי, צריך להחזיר גם את הגופות של ליאור רודאיף וטל חיימי. כשהם וכשכולם יחזרו נוכל להתחיל קצת לנשום, ואחר כך לדבר על תקומה ותקווה. אני באמת מתפללת שכל החיילים שנלחמים כדי שנוכל לחזור לגור בקיבוץ בשלום יחזרו הביתה בריאים ושלמים למשפחות שלהם.

בפן המקצועי אני מחכה להציג את הפרוייקט ״תמר״ בתערוכת יחיד שלה או זוגית של שתינו. בכל מקרה זו תהיה תערוכה מיוחדת (אני מקווה) שעליה אני עובדת עם האוצרת הדסה כהן בסטודיו משלך בירושלים, יחד עם מיטל מנור.

---

מור פלד | רוח מערבית
אוצרת: רותם קפלן
מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104, תל אביב
נעילה: 16.8